במוקד ועידת החינוך של ירושלים, שנערכה השבוע במוזיאון ארצות המקרא, בהפקת "כל העיר", עמדו שני נושאים מרכזיים – מעורבות ההורים והאתגר של מערכת החינוך המגזרית בירושלים. הנושאים הללו עמדו גם במרכזם של שני פאנלים שהתקיימו.
בפאנל הראשון "מעורבות הורים במערכת החינוך", בהנחיית מאיה חסון-קראוס, השתתפו מיכל פישמן-רואה, מנהלת קבוצת הפייסבוק אמהות ירושלמית (והסביבה) ובעלת הטור השבועי "אמא ירושלמית" ב"כל העיר"; אמנון רבינוביץ', מנהל חטיבת הביניים בתיכון זיו; רותם נעימי, יו"ר מועצת התלמידים בעיר; וסיגל קליין, אמא ל-3, מנהלת קריאייטיב דיגיטל ב"כל העיר".
בפתח הפאנל ביקשה יו"ר מועצת התלמידים נעימי להתייחס למאבק של הורי הניסויי נגד הצבת מתקני החניה לגובה וציינה כי "את הבחינה במתמטיקה 5 יחידות עשיתי ליד העבודות להקמת קו הרכבת הקלה בגבעת רם. זה מאוד מעצבן ובלתי נסבל. אני בטוחה שזה פגע לנו באיכות הבחינה, אבל ספגנו את זה מכמה סיבות, בראשן שזה לטובת העיר והצרכים שלי באותם רגעים היו קטנים לעומת הצרכים של העיר".
הפאנל, כאמור עסק במעורבות ההורים וקליין הדגישה כי "אני חושבת שהילדים יודעים מה הם עושים. אני לא נוהגת להתערב במה שהם עושים בפייסבוק או באינסטגרם, ולבטח לא בתקשורת שלהם מול המורים. אני נותנת לילדים את הכלים להיות עצמאיים. אני אמנם עם היד על הדופק, זה נושא חשוב וחשוב לי שהם ישתפו, אבל צריך לדעת מה הגבול".
"אני חושבת שנחצה קו אדום", ציינה פישמן רואה. "המורים הפכו להיות רכוש של ההורים, שחושבים שהמורה צריך להיות זמין 24/7. צריך לשמור על הגבול. אם בחרתי בבית ספר מסוים אני מאמינה בדרך החינוך שלו ונתתי את הכוח למורה. אני מזכירה לילדים שלי שהמורה הוא שקובע".
"ישנם הבדלים בין ילדים", שטחה נעימי את משנתה, "אני רואה את ההבדלים ביני לבין אחותי, אנחנו שונות ובהתאם לזה ההורים מתייחסים לצרכים של כל אחת".
רבינוביץ' הוסיף ואמר כי "אנחנו נמצאים בעידן שבו אין אמון במערכות ציבוריות", הוסיף רבינוביץ', "לציבור קשה להשיג אמון במערכת. אבל מיכל ניסחה זאת יפה – אם היא בחרה בית ספר, היא סומכת עליו. זה אמור להיות הבסיס".
(משמאל) עמית אהרנסון, אלי יעקובי, רמדאן דבש, חגית הכהן וולף, אולפת מארון, עמרי לוטן וגיא אדרי (צילום: שלומי כהן)
הפאנל השני, שגם נעל את ועידת החינוך, עסק כאמור בזרמים השונים במערכת החינוך בעיר. בפאנל, שהנחה עמית אהרנסון, השתתפו רמדאן דבש, יו"ר מינהל קהילתי צור באהר; אלי יעקובי, יו"ר מינהל קהילתי נוה יעקב; ד"ר חגית הכהן וולף, פסיכולוגית חברתית ארגונית ויו"ר מינהל קהילתי רמות; ואולפת מארון, מורה ומדריכה במקצוע האזרחות בבית הספר הטכנולוגי לבנות בשועפאת.
מארון סיפרה על האתגר העומד בפניה: "אני מלמדת את התוכנית הישראלית בבתי ספר במזרח ירושלים, באמצעות ספר הלימוד 'להיות אזרחים במדינת ישראל, מדינה יהודית ודמוקרטית'. הכותרת של הספר מאוד קשה, במיוחד לתלמידים שאין להם מעמד של אזרחים אלא רק תושבים".
דבש הוסיף והציג תמונה קשה של מערכת החינוך במזרח העיר: "בכל מזרח ירושלים המצב קשה מאוד, לא כמו שמציגים בחדשות. המצב קריטי וקשה ויש אצלנו הזנחה, יש סמים בבתי הספר, אלימות, סכינים. צור באהר היא דוגמה קלאסית לכל מזרח ירושלים. אחוז הזכאים לבגרות נמוך, גם ללא קשר לידיעת השפה העברית, ובתי הספר של מנח"י הם המיעוט. בנוסף, חסרים לפחות 2,500 כיתות ותוכניות הלימודים לקויות".
יעקבי ציין כי "כולנו חיים בירושלים ומכירים את המתח באוויר בין האוכלוסיות השונות. מבחינת מנהיגות, אני ורמדאן ידידים מאוד טובים וזאת למרות שיש לנו חילוקי דעות והשקפות. אנו קבוצה של אנשים שמטרתם לעשות טוב לתושבים, כל אחד לתושבים שלו ויש לנו אינטרסים משותפים לפעול למענם".
"אנו חיים באותה עיר אבל ביקום מקביל עד כדי כך שאין לנו מספיק ידע, היכרות והבנה למצוקה שהגזר הערבי נמצא בה ולכן אני רואה חשיבות רבה לשיח כזה ובכל מקום אפשרי צריך להעלות את הדברים הללו", הוסיפה הכהן וולף.
רוצים להישאר מעודכנים?
(משמאל) מאיה חסון-קראוס, אמנון רבינוביץ', רותם נעימי, מיכל פישמן רואה, סיגל קליין (צילום: שלומי כהן)
בעקבות סגירת בית הספר אורט רמות והעברתו לגבעת רם, עלתה השאלה "האם יש דרישה לחינוך ממלכתי בשכונת רמות?". הכהן וולף השיבה שכן וציינה שהיא מאמינה כי השכונה תתפתח בעתיד גם בהיבט זה: "ברור שתלמידים והורים מעוניינים ללמוד בבית ספר מצוין מכל הבחינות וקרוב לבית. מכל מיני סיבות, התלמידים העדיפו ללכת למחוזות אחרים. אורט הפך לסמל שכונתי של הציבור הפלורליסטי והסגירה שלו כואבת לכולם, אבל היא באה במקביל להקמת חטיבה חדשה, בית ספר חדשני, הייטקי, שמקימים מבנה מיוחד בשבילו, ואני בטוחה שבעתיד נדבר על בית הספר הזה כעל אחד מבתי הספר המובילים".
