מופע ההשקה של האלבום החדש של את אנקרי יתקיים ביום שלישי הקרוב, 17.10, בזאפה הירושלמי, במופע לנשים בלבד. האלבום החדש "יא-אמנא" (אמנו) יוצא חמש שנים אחרי אלבומה הקודם של אנקרי – "הניגון שלך".
- להורדת האפליקצייה של "כל העיר" באנדרואיד
- להורדת האפליקצייה של "כל העיר" באייפון
- מדריך העסקים הגדול של ירושלים
העובדה שהשקתו מתרחשת בעיר היא מעין סגירת מעגל: האלבום מבוסס על מופע הפתיחה של פסטיבל העוד הירושלמי משנת 2015, "המופע התוניסאי". המופע ההוא היה מעין חזרה של אנקרי לשורשיה התוניסאים ומחקר על מורשתה המוזיקלית.
"אחרי המופע בפסטיבל העוד עשיתי עוד כמה מופעים כאלה, ואז הבנתי שאני רוצה לעשות מזה אלבום", מספרת אנקרי, "אז החל מסע חדש של הקלטות מחודשות והפנמה של החומר, וגם כניסה יותר פנימה ובירורים עם עצמי. הוספתי לאלבום זמרות נוספות וגם שיתפתי את אמא שלי ואת בתי, ששרות באלבום".
מתוך האלבום יצא סינגל חדש הנקרא "ברוך הבא בשבת", בו היא משלבת גם ציטוט מהשיר "ערב שבת". השיר לווה בקליפ ציורי חול של שלי בן נון, על פי רעיון ותסריט של אנקרי. העובדה שהשקת האלבום מתרחשת בירושלים מתאימה גם לתכניו, כאשר חלק מהשירים עוסקים בעיר גם במפורש.
"יש כמה שירים באלבום שמדברים על ירושלים, ממקום של געגוע ואהבה לעיר, של היהודים שנמצאים בנכר", אומרת אנקרי, "אני עצמי אוהבת מאוד את ירושלים. ילדיי גרים בעיר ואני מקווה יום אחד לזכות אולי לגור בה בעצמי. אני מגיעה לירושלים לא מעט. אני גרה לא רחוק. בין ירושלים לתל אביב, באמצע הדרך. אני אוהבת את הקהל הירושלמי. חושבת שיש משהו מיוחד בקשב של הקהל הזה ששונה ממקומות אחרים".
מה המקומות האהובים עליך בירושלים?
"אני אוהבת את העיר העתיקה כולה ובמיוחד את הכותל ואת מנהרות הכותל, שאפשר להתפלל בפנים".
מה צפוי בהופעה בזאפה?
"שירים מהאלבום החדש כמובן אבל יהיו גם שירים מאלבומים קודמים, מהאלבום של רבי יהודה הלוי ומ'הניגון שלך' ויכול להיות שאני אשיר גם את 'אני רואה לך בעיניים'. יש דרישה מצד הקהל".
אתי אנקרי (צילום: תומר יעקובסון)
מה המשותף לשירים שבחרת לאלבום?
"ליקטתי באלבום את השירים שתכניהם עוסקים בעולם היהדות. חלקם שירי שמחות וחלקם נקראים 'שירת הנביאים' והם שירים המיוחסים לפלג ביהדות תוניס שגר בג'רבה. השירים האלה מיוחסים לנשים. שירת הנביאים עברה במשך אולי מאות שנים מאם לבת. אלה שירים שתכניהם עוסקים בתורה ובהם מסרים של מידות, בין אדם לחברו ובין אדם למקום. לא ברור מדוע אלה היו הנשים ששרו את השירים. השערה אחת היא שהגברים למדו תורה, ואולי זו היתה דרכן של הנשים ללמוד תורה, דרך השירה".
אנקרי עצמה היא חוליה בשרשרת משפחתית של נשים שרות. זה החל אצל סבתה, ממה זהירה, שהשפיעה על המשפחה כולה, עבר לאמה ולאנקרי עצמה.
"חלק מהשירים באלבום הם כאלה שהכרתי מהבית, וחלק הכרתי מההיבט של עולם היהדות אבל לא הכרתי את השירים עצמם", היא מספרת, "גיליתי שאמי הכירה חלק מהשירים שאני לא הכרתי, דרך אמא שלה. סבתי נולדה בג'רבה ובגיל חמש עברה לתוניס, ומה שאני עושה הוא מעין התחקות אחר שורשיה".
- החיים הטובים והמפנקים: סיגל קליין במלון הבוטיק 'וילה בראון'
- מוזיאון ישראל: הפרטים שמרכיבים את ירושלים
- סרט עם סוף טוב: הפתיחה המחודשת של קולנוע סמדר
אמך בטח אהבה מאוד את הפרויקט.
"היא אהבה את זה מאוד ותמכה מאוד. הרגשתי שאני עושה את זה גם קצת עבורה, זה היה מעין פרויקט משותף. ובו שיתפתי גם לבת שלי".
סיפרת שהבנת תוך כדי עבודה על הפרויקט ששפת אמך היא למעשה "ערבית יהודית". למה הכוונה?
"ערבית יהודית היא הערבית שדוברה על ידי יהודים בארצות ערב, שהיא אינה הערבית של המוסלמים. חלק מהמילים דומות, אך חלק גדול של המילים הם בשפת הקודש העברית וגם בארמית. בנוסף כל ההוויה של השפה – או רובה – היא הוויה אמונית. המון מילים ששגורות בשפה קשורות באמונה".
