כיתה (צילום: א.ס.א.פ קריאייטיב/INGIMAGE)
(צילום: א.ס.א.פ קריאייטיב/INGIMAGE)

בעקבות מותו הטראגי של בן ה-10 ביבנה: שיחות עם התלמידים בבתי הספר בעיר

לאור גל השמועות אודות הנסיבות שהובילו למותו של הילד ביום שלישי בערב, במשרד החינוך הנחו את בתי הספר לשוחח עם התלמידים על האירוע. "צריך בכל הגילאים לפתוח ערוצי שיחה עם הילדים על כל נושא"

פורסם בתאריך: 5.9.19 20:45

בתי הספר היסודיים בירושלים עסקו היום (חמישי, 5.9) במותו הטראגי והנוראי של הילד בן ה-10 מיבנה ביום שלישי בערב.

במכתב שנשלח על ידי משרד החינוך ליועצי בתי הספר היסודיים ברחבי הארץ התבקשו היועצים והיועצות לשוחח עם התלמידים והתלמידות והוסבר להם גם כיצד לנהוג בעקבות הידיעות השונות שפורסמו על סיבת המוות והנסיבות שהביאו למותו של הילד בן ה-10.


 הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של "'כל העיר' עדכונים בזמן אמת"

 תושבי ירושלים – יש לכם תלונה דחופה או משהו שחשוב לטפל בו? פנו למייל האדום של "כל העיר"[email protected]


כזכור, כפי שפורסם בכלי התקשורת השונים, בעקבות מותו של הילד בן ה-10, שנפל ממרפסת ביתו ביום שלישי בערב, פרץ גל שמועות אודות הנסיבות שהובילו למוות, כשבין השאר עלתה הטענה כי בעיות חברתיות וחרם כיתתי הובילו למותו של הילד.

במשרד החינוך, כאמור, לא נשארו אדישים לאירוע ולגל השמועות. במכתב ששוגר לבתי הספר נכתב "יועצים ופסיכולוגים יקרים, היום (ד') שמענו על אירוע כואב מאוד, בו ילד נפל ממרפסת ביתו, נפצע, ולאחר מכן נפטר מפצעיו. בערוצי התקשורת השונים וברשתות החברתיות מופיעות ידיעות, לכאורה, על סיבת המוות והנסיבות שלכאורה אירעו לפני מותו. חשוב לעבד עם התלמידים את האירוע,  להפריד בין שמועות לעובדות ולהדגיש שהעניין בחקירת משטרה,  להשתתף בצער הגדול על מותו, במעגלי ההיכרות השונים ולבצע פעולות של שיח, כתיבת מכתבים למשפחה ועוד".



בשיחה הערב עם "כל העיר" מתייחסת ד"ר יוכי סימן טוב, מפקחת מצבי לחץ ומשבר בשירות פסיכולוגי ייעוצי במשרד החינוך, לאירוע הטראגי ואומרת: "ילד בן 10 נפטר וזה כואב, זה ילד שהיה אמור לגדול ולפרוח והוא איננו. צריך לדעת שזו חוויה מאוד קשה, קודם כל לבני המשפחה שאיבדו ילד ואח, לתלמידים ולחברים שהם בהלם, כמו כל אובדן פתאומי של דמות מוכרת שלמד ושיחק איתם. בנוסף, צריך ללמוד מהעניין הזה לא למהר להסיק מסקנות ולהפיץ אותם, צריך להבין שהילדים מאוד מאוד פגועים מכיוון שמאשימים אותם חס וחלילה בגרימת מוות של חברם, זו האשמה נורא חמורה, הם ילדים מאוד צעירים".

"צריך לחשוב לפני שכותבים משהו ומפיצים אותו, זה דבר שנורא מכאיב למשפחה ולסביבה", מבהירה ומדגישה ד"ר סימן טוב. "זה נורא מבהיל לשמוע על התאבדות בעקבות חרם כיתתי, הורים ממש נבהלים ומבוהלים, ואני מבינה אותם ההרגשה הזו שאתה מאבד שליטה על הילד, ואיך לשמור עליו? אני רוצה לאפס את הדבר הזה ולומר, בלי שום קשר למקרה הספציפי הזה, התאבדות בדרך כלל לא מתרחשת בגילאים האלה, זה לא אופייני בדרך כלל, אבל אי אפשר לומר שזה לא קורה. צריך בכל הגילאים לפתוח ערוצי שיחה עם הילדים על כל נושא שבעולם, למצוא זמן להסתכל לילד בעיניים ולדבר איתו על נושאים שמעניינים אותו, ולא רק אותנו, לשתף אותם בחוויות כי זה נורא עוזר לפתוח אותם , כמובן כשזה מותאם לגיל ולרמה השכלית של הילד, בקיצור להיות ערניים, ניתן לפנות לעזרה לער"ן, למוקד 105 וכדומה – זו לא בושה".


רוצים להישאר מעודכנים אחר כל הידיעות החמות בירושלים?

הורידו את אפליקציית "כל העיר ירושלים" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כל העיר ירושלים" באייפון

 


ד"ר איריס כהן-יבין, פסיכיאטרית ילדים ונוער ומנהלת מרפאת בריאות הנפש במכבי שירותי בריאות במחוז ירושלים, מוסיפה: "לא לפחד לשאול ילדים איך הם מרגישים, זה לא יכניס רעיונות לילד, לא צריך לחשוש שנותנים לילד רעיון, כל המחקרים מראים כשלא שואלים לא יודעים. התופעה קיימת בקרב מתבגרים וילדים, ולא רק אצל מבוגרים. לכן, אנחנו כן שמים לב לסימני מצוקה ועזרה. ילד מחפש תשומת לב יש סיבה לזה, זה איתות למצוקה".

יחד עם זאת, ד"ר כהן-יבין מדגישה כי "כשמתרחש אירוע כמו שקרה עכשיו, אנחנו יודעים שזה מעלה מודעות את ההתעסקות בנושא, מאוד חשוב לא להתעסק באובדנות, כי כשיש התעסקות יתר באובדן של מישהו, האנשים שהם במצוקה ושקשה להם עושים תהליך הפוך, הם רואים שיש סיקור ודיבור רב בנושא ומייחסים את זה לתשומת לב מרובה. לכן, חשוב איך לזהות מצוקה ולא להתעסק באובדנות. יש לדבר על הכדאיות להישאר בחיים ולא על האובדנות, לעזור לילדים לראות את הטוב. הטיפ הכי חשוב להורים לשים לב לילדים שלו ולא לפחד לשאול , לשמוע, ולהיזהר לא להיות שיפוטי. שנית, לא לפחד מטיפול והשלכות שלו בעתיד. עדיף ילד בריא ומאושר, ולא אובדני".

תגיות:

אולי יעניין אותך גם

תגובות

2 תגובות
  1. אמא

    הבן שלי היה במצב דיכאוני ממש היסתגר בבית חודשים רבים ועד,עכשיו בטראומות מהרכזת המרושעת מיתנשאת שממש התעללה בו וזילזלה במזרחים בכיתה רגשית מקדמת בירושלים במקום לקדם את התלמידים רגשית וחינוכית ממש התעמרה וזיזלה בהם בשיתוף ההנהלה חלקם עזבו
    בית ספר גרוע ביותר,שאפילו העו"סית האמפתית אמרה ואישרה שעזרה לילדים לעבור משם לבית ספר אמפתי מועיל ולא גזען ומיתנשא והציעה לסייע גם לבני הרגיש ופגוע מאוד

  2. בלינדה

    איפה היועצות החינוכיות? יש כלים לטפל בחרם. אנו במאה ה21. יש כלים לטפל בכך. איפה הייתן עד עתה?

🔔

עדכונים חמים מ"כל העיר"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר