עיריית ירושלים משנה מציאות במזרח העיר ומבצעת עבודות שדרוג נרחבות בתשתיות, בחינוך, בתעסוקה, בתכנון ובינוי ועוד והכל תוך השקעה של מאות מיליוני שקלים. אחרי שנים של הזנחה, בשנים האחרונות הדבר הולך ומשתנה. התושבים מבינים שהרצון של עיריית ירושלים והעומד בראשה ראש העיר משה ליאון זה לשים את התושב במרכז וליצור שינוי חיובי עבור התושבים כולם, לקחת אחריות ולבנות אמון באמצעות פרויקטים משני מציאות וטיפוח הנהגה חיובית ופרודוקטיבית שתעבוד מול ובשיתוף העירייה.
בשנתיים האחרונות הושקעו במזרח העיר תקציבי עתק, הן מתוך תקציבי עירייה שהוקצו לטובת הנושא והן מתוך תכנית החומש הממשלתית. "אחד הדברים המשמעותיים שהובילו לשינוי הוא שהתושבים הבינו שעיריית ירושלים לא רק מדברת אלא מבצעת, ואיפה שיש בעיות, שם אנחנו נמצאים בשביל לתת פתרונות", מסבירים בעירייה.
תוכניות החומש העירונית במזרח ירושלים, כוללות עשרות פרויקטים, שמטרתם לשפר באופן ניכר את המצב התחבורתי במזרח העיר, גודשי התנועה באזור, הבטיחות לנוסעים ולהולכי הרגל והתדירות ואיכות התחבורה הציבורית במזרח העיר.
כיכר החשמל בצאלח א-דין (צילום: דור פזואלו)
עד כה, הושלמו כ-30 פרויקטים, בהם רחוב אל עסמאי-שועפאט, כביש המחבר בין שדרות משה דיין וכביש 60; כביש הטבעת הצפוני – עיסאוויה, כביש הטבעת המזרחית, כביש 21, הכביש האמריקאי וכביש אום ליסון. בשנים
הקרובות, יחודשו ויסללו כבישים מרכזיים נוספים, ביניהם כביש עוקף אבו תור, כביש צור באהר וכביש ענתא – מ.פ שועפאת.
מהפכה בתוכנית הלימודים
כ-120 אלף תלמידים בגילאי 18-3 לומדים במערכת החינוך במזרח ירושלים, מה שהופך אותה למערכת החינוך הערבית הגדולה בישראל. בימים אלה, מתקיימים תהליכים לסגירת פערים של עשרות שנים בבינוי כיתות לימוד במזרח העיר וזאת כחלק ממהפכת הבינוי העוברת על העיר כולה. בשנתיים האחרונות נחנכו במזרח העיר קרוב ל-200 כיתות לימוד חדשות ובחומש הקרוב, צפויות להיפתח מאות כיתות לימוד נוספות.
במקביל לבינוי, מחוללת העירייה תהליך הנוגע למעבר תלמידים מתוכנית הלימודים הפלסטינית (תוג'יהי) לתוכנית הלימודים הישראלית, ובשנים האחרונות ניתן לראות ששיעור הלומדים על פי התוכנית הישראלית במזרח ירושלים עולה בהתמדה, ומרצון. כל ילד לומד מה שהוריו בוחרים. חלק ניכר מן הגידול, כך מסבירים בעיריית ירושלים בסיפוק, נובע מפתיחת עוד ועוד בתי ספר חדשים במזרח ירושלים, בניית כיתות לימוד חדשות וסביבה לימודית נעימה.
מכללה בוואדי ג'וז (הדמיה: נביל רגבי)
בשנת הלימודים תשפ"ג – הגיע שיעור הלומדים על פי התוכנית הישראלית במזרח ירושלים ל- 18.3 אחוזים מתוך כלל התלמידים הלומדים בחינוך הרשמי ובחינוך המוכר שאינו רשמי. לשם השוואה – בשנת הלימודים תשע"ח (2017/18) למדו בתוכנית הישראלית 8 אחוזים בלבד מכלל התלמידים במזרח העיר.
בנוסף, שיעור התלמידים בכיתות א' עלה מ-6.5 אחוזים בשנת תשע"ח ל-18 אחוזים בתשפ"ג. שיפור נוסף ניתן לראות בשיעור הזכאים לבגרות ישראלית שעלה מ-19 אחוזים בשנת תשע"ח ל-47 אחוזים בשנת תשפ"ב. גם בתחום החינוך הטכנולוגי המספרים מדברים עצמם – מספר התלמידים עלה מ-1,950 בשנת הלימודים תשע"ח ל-2,499 בשנת תשפ"א ושיעור הזכאים לתעודה טכנולוגית (ישראלית) עלה מ-37 אחוז ל-51 אחוז.
תיכון אבן חלדון (צילום: עיריית ירושלים)
"בתחילת הדרך רק חמישה אחוז מהתלמידים למדו במסגרת תכנית הלימודים הישראלית ובשנה האחרונה ניתן לראות עלייה משמעותית, דבר אשר משפר את האפשרות להתקבל לאוניברסיטאות ישראליות ולמקומות עבודה איכותיים", מסבירים בעירייה את חשיבות השינוי. "בנוסף, בנינו תוכנית לימודית מותאמת לחברה הערבית, שכוללת למידה בקבוצות קטנות, חיזוק המורים במקצועות המדעים, המתמטיקה והאנגלית, על מנת שיוכלו להגיש את התלמידים לרמת בגרות גבוהה".
תיכון אלתורי לבנות (צילום: עיריית ירושלים)
השכלה גבוהה
המעבר ללמידה במסגרת תכנית הלימודים הישראלית, משפיעה באופן ישיר גם על כמות הלומדים במוסדות להשכלה גבוהה ישראלים. מידי שנה, מסיימים את הלימודים במזרח ירושלים כ-6,000 תלמידים. אם בעבר, הרוב המוחלט של מי שבחר במסלול אקדמי למד ברשות הפלסטינית ובמדינות ערב, בשנים האחרונות, הודות למאמצי העירייה והממשלה, גדלה כמות הלומדים במוסדות להשכלה גבוהה ישראלי פי עשרה – מ-50 סטודנטים בשנה ליותר מ-500. הדבר, כאמור נובע מהגידול במספר הזכאים לבגרות הישראלית ומפתיחת מכינות קדם אקדמיות ייעודיות לבוגרי תוג'יהי, אותן מסיימים מדי שנה כ-600 צעירים.
משנים מציאות תעסוקתית
תחום נוסף, עליו שמים דגש בעיריית ירושלים זה שדרוג תחום התעסוקה לשני המגדרים – נשים וגברים. "האוכלוסייה הערבית במזרח ירושלים איננה ממצה את כושר ההשתכרות שלה", מסבירים בעירייה. "אם עד היום, רוב הגברים במזרח ירושלים עסקו בעבודת כפיים ופרשו בגיל מוקדם בגלל העבודה הפיזית הקשה והנשים רובן לא נטו לעבוד. בשנים האחרונות עולה ההבנה שצריך לכוון יותר גבוהה, לדאוג להכשרה מתאימה ולהקים ולגייס משרדי הייטק על מנת שגם הנשים ירגישו בנוח לעבוד במקומות הללו".
אחד מפרויקטי הדגל של ראש העיר ליאון, שאמורים להוביל לשינוי משמעותי במזרח ירושלים הוא 'סיליקון ואדי'. הקמת 200 אלף מ"ר למסחר ותעסוקה וזה לצד בניית 900 חדרי מלון, דבר אשר יוביל ליצירת כ-10,000 מקומות עבודה חדשים במזרח העיר על בסיס הכשרות מקצועיות ומתקדמות בתחום ההייטק.
מרכז אינאר (צילום: רשות הצעירים בעיריית ירושלים)
מטרת העירייה, להקים מתחמי תעסוקה בשלושה מוקדים מרכזיים במזרח העיר –אום טובא, עיסאוויה וא-טור. "במקום ייבנו גני ילדים שישרתו, בין היתר את עובדי המתחם. ובנוסף הדבר ייתן מוטיבציה לתלמידים לשאוף ולהיות חלק מהמהפכה", מסבירים בעירייה ומציינים שעד שהתוכנית תצא לפועל, יבנה ברחוב סאלח א' דין- אופן ספייס, בו יוכלו לקבל חברות הייטק ישראליות מקום ישיבה ללא תשלום, בתמורה להכשרת עובדים ממזרח ירושלים והעסקתם למשך כשנתיים.
לצד מתחמי המסחר והתעסוקה, יוקמו מרכזי "ריאן" לעידוד תעסוקה. "מדי שנה מבצעת העירייה כ-1,000 השמות תעסוקתיות חדשות במזרח העיר, ומתקיימים עשרות קורסים מסובסדים בשלל תחומים".
הסדרת תחום התכנון והבנייה
תחום שבמשך שנים היה פרוץ ועובר שינוי משמעותי, הוא תכנון ובנייה. בשנתיים האחרונות מתחוללת מהפכה בתכנון הסטטורי במזרח העיר, עם אישורן של תוכניות אסטרטגיות דוגמת תכנית אב ראס אל-עמוד ותוכנית מע"ר מזרח. במקביל מקודמת בימים אלה תוכנית מתאר חדשה לשכונת עיסאוויה, שתאפשר בנייה חוקית ומוסדרת עבור תושבי השכונה.
"העירייה פועלת לתיקון 'נוהל מוכתר' ההיסטורי, אשר כלל בתוכו עיוותים רבים, וזאת במטרה לעודד בנייה חוקית ומוסדרת במזרח העיר, תוך שמירה על קרקעות לצרכי ציבור, בינוי מבני ציבור ותשתיות במרחב הציבורי", אומרים בעירייה ומציינים שאחת הבעיות איתם הם מתמודדים זה שבמשך שנים, עשרות בתים נבנו ללא היתר, דבר אשר הוביל לבעיות קשות בתשתיות ולכן הוחלט על שקיפות ופרסום אזורים אשר מאושרים לבנייה על מנת לקדם את תחום ההתחדשות העירונית.
הכביש האמריקאי, המקטע הדרומי (הדמיה: באדיבות חברת מוריה)
בנוסף, משקיעה עיריית ירושלים, מדי שנה כ- 65 מיליון שקלים בתכנון ובניית מבני-ציבור חדשים במזרח ירושלים, ובפיתוח פארקים וגני משחקים. המבנים הבולטים שנחנכו בשנתיים האחרונות – מרכז שירות לתושב באבו תור, מרכז צעירים בשועפאט, בית לתנועות הנוער בואדי ג'וז ועוד. במקביל נחנכו בשנתיים האחרונות גני משחקים חדשים בבית חנינא, צור באהר וואדי ג'וז. בימים אלה מוקם בוואדי ג'וז הפארק העירוני הגדול ביותר במזרח העיר ("פתחת קדרון") בהשקעה של קרוב ל-30 מיליון שקלים.
רפורמת ניקיון
התקציב העירוני התוספתי לשיפור ניקיון במזרח ירושלים עומד על כ-50 מיליון שקלים בשנה, בנוסף על התקציב הממשלתי שעומד על כ-100 מיליון שקלים, שהושקע ברכישת רכבים וכלי אצירה חדשים. "בשנים האחרונות החלה העירייה בביצוע רפורמה בשירותי הניקיון במזרח ירושלים: הוכנסו קבלני ניקיון במיקור-חוץ, מספר עובדי הניקיון הוכפל, והתווספו מאות כלי אצירה ורכבי פינוי חדשים", מסבירים בעירייה ומציינים שבעקבות זאת גדל היקף פינוי האשפה השנתי במזרח העיר בלמעלה מ-30 אחוזים.
רוצים להישאר מעודכנים?
השקעה בתשתיות
לאחר הזנחה ממושכת וקושי בהקמת כבישים על קרקעות פרטיות בתוך מרקם עירוני, נוצר במזרח ירושלים פער באיכות התשתיות, שעלות סגירתו הצפויה נאמדת בעשרות מיליארדי שקלים. בין השנים 2023-2019 השקיעה העירייה סכום מצטבר של למעלה מחצי מיליארד שקלים לסלילת 16 כבישים עירוניים ראשיים (ובראשם הכביש האמריקני), ועוד 10 כבישי גישה למוסדות חינוך. בשנים הקרובות, תשקיע העירייה עוד כ-4 מיליארד שקלים בפיתוח הכבישים במזרח העיר. במקביל, משקיעה העירייה מדי שנה 20 מיליון שקלים בריבוד כבישים קיימים במזרח ירושלים, חידוש הכבישים ופיתוח עבור התושבים והעיר.
שדרוג התשתיות בשועפאט (הדמיה: משרד חאלד שחאדה וחברת מוריה)
על מנת לפתור אחת ולתמיד את בעיות הביוב והניקוז במזרח ירושלים, הניח ראש העיר על שולחן הממשלה הצעה להחלפה כוללת של התשתיות בהיקף של כמיליארד שקלים. בנוסף, מידי שנה משקיעה עיריית ירושלים סכום של 15 מיליון שקלים במיזמי מים, ניקוז וביוב. בעירייה מציינים שבשנים הקרובות יוגדל התקציב השנתי ל- 24.5 מיליון שקלים וגם זאת במטרה לטפל בשורה של פערים בעיקר בשכונות דרום-מזרח העיר.
בין הפרויקטים הגדולים שנמצאים בימים אלה בביצוע ניתן להצביע על אחד שצפוי להיות משנה מציאות של ממש – ההפרדה המפלסית בקלנדיה, לטובת תושבי מזרח ירושלים, גבעת זאב ויהודה ושומרון.
המחלף החדש במחסום קלנדיה עתיד לשנות פניו ולהקל על עומסי התנועה הכבדים. המעבר, משמש כעורק התנועה הראשי בין ירושלים לאזור בנימין, ונפח התנועה בו גדל משמעותית לאורך השנים האחרונות. תושבי גבעת זאב, יישובי יהודה ושומרון, תושבי מזרח ירושלים ואחרים סובלים מזה זמן רב מהעומסים הכבדים בסביבה.
העבודות כללו עד כה: הקמת מסלול לתחבורה ציבורית כמו גם מסוף תחבורה ייעודי המקלים כבר היום על תנועתם של תושבים מיו"ש בעלי אישורי כניסה קבועים לישראל.
התוכנית הכוללת למתחם מדברת על הקמת מחלף באמצעות הפרדה מפלסית ושיקוע הכביש העובר בין הכיכר בכניסה למעבר קלנדיה ובין הכביש לעטרות וכביש 443. החלק המזרחי של המחלף יסתיים במעבר הבידוק החדש שיוקם. העבודות מתבצעות על כביש 60 מדרך ביר נבאלה ועד כביש 45. מתחם העבודות כולו משתרע בין כביש 60 מדרך ביר נבאלה ועד הכיכר המובילה לעטרות.
