אפשר גם אחרת: הפרויקט שמפגיש בין שכנות מצור באהר ומארמון הנציב

המתיחות הגואה בשייח ג’ראח בשבוע האחרון במיוחד ובאופן קבוע בשכונות התפר בירושלים היא נושא שמפרנס לא מעט מהכותרות, כשבשנים האחרונות הולך השיח ומקצין וגם האלימות והמתיחות מרקיעות שחקים.

לצד זה ישנם גם חיים ודו קיום ושיתוף פעולה ומפגשים בין שני הצדדים, כאלה שאינם זוכים לכותרות ענק. השיח הזה נעשה לרוב בשקט, שלא לומר בחשש. אחד מהפרויקטים המרתקים האלה נכנס כעת לשנתו הרביעית והוא מפגיש בין נשים ערביות מצור באהר לנשים יהודיות מארמון הנציב – נשים שאולי חיות באותו אזור, אך עושות זאת במנותק האחת מהשנייה.

על המיזם החשוב הזה אחראית תמי לביא, בת 44, תושבת ארמון הנציב, אשר מפעילה אותו מטעם מינהל קהילתי תלפ"ז. בשיחה עם"כל העיר" היא מסבירה כי"המיזם נוצר מתוך רצון לשנות את המצב הקיים, שבו קיים נתק בין תושבי השכונה והכפרים הסמוכים. נתק שפעמים רבות מלווה בניכור, פחד, חוסר ביטחון ועוינות הדדיים. המחשבה שזה"נורמלי" לחיות ולהרגיש כך בסביבת הבית והשכונה היא דבר שאיני מאמינה בו. להיפך, רוב רובם של התושבות והתושבים מהשכונה והכפרים רוצים לחיות לגמרי אחרת. המיזם הוא הגשמת חלום ילדות שלי.

"גדלתי בשכונת ארמון הנציב ואני מתגוררת בה עד היום", מוסיפה לביא. "כילדה, הייתי מלאת סקרנות ושאלתי שאלות אודות השכנים והשכנות שלי, הרצון להכיר ולפגוש אותם מלווה אותי עד לעת הזו. באותה העת החל לפעול פרויקט ארצי בשם"עתיד ישראלי" מטעם החברה למתנ"סים שבא לייצר גשרים וחיבורים בחמש ערים מעורבות בארץ. במסגרת הפרויקט נוצרה ההזדמנות, וכך לפני כארבע שנים אני והמיזם הפכנו להיות חלק מהפעילות הקהילתית הענפה של המינהל הקהילתי בשכונה שחיבק את היוזמה שלי, והמנהל יואב רוטשילד ראה במיזם חלק מייעוד של המינהל".

תמי לביא (צילום: פרטי)

מה קורה במפגשים הללו – ישנם פרויקטים שהמשתתפות מקדמות?
“חשוב להפגיש נשים יהודיות וערביות מאחר והן מסוגלות ברגישות רבה לסלול עבורנו ועבור הילדים שלנו חיים בטוחים, יציבים ומשגשגים עבור כלל תושבי העיר. כשנשים יהודיות וערביות נפגשות הן מקימות מסגרת משותפת לילדים עם צרכים מיוחדים, מקדמות את העסקים העצמאיים אחת של השנייה ועוד".

איך מתנהלים בזמנים המתוחים?
“המהלך שלנו הוביל כמה מנשות השכונה לארגן התכנסות קהילתית במרכז המסחרי המביע מסר ברור של חזרה לבניית הגשרים והקשרים ביננו לבין השכנים, בניגוד לדרכה של המלחמה. להתכנסות הזו הגיעו כ-100 מתושבי השכונה והעיר והיא ייצגה גם את נשות הכפרים אשר לא יכלו לעמוד לצידנו, בשל התנגדותן של משפחותיהן המורחבת לכך. הנשים הביעו את ההזדהות והשותפות שלהן לקול הזה בשיח הפנימי ביננו והראו לילדיהן בגאווה עצומה תמונות מאותו אירוע. המקרה הזה גם מלמד על כך שכל הנשים המשתתפות במהלך הן סוכנות שינוי המשפיעות בראש ובראשונה על המשפחה שלהן ולאחר מכן על המעגלים הקהילתיים הרחבים".

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את האפליקציה באנדרוייד

הורידו את האפליקציה באייפון

 "כל העיר" ירושלים בפייסבוק 

 הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר עדכונים בזמן אמת"

האם כדאי לנסות ולשכפל זאת לשכונות אחרות?
“חשוב לחזק את הכוחות במערב העיר ובמזרחה אשר מבקשים ליצור מציאות אחרת עבור ירושלים כולנו מכירים את המושג"חוסן קהילתי" אבל שמעתם פעם על"חוסן בין-קהילתי"? בימים של שיגרה כדאי לבנות את החיבורים ואת השותפויות בין כלל הקהילות הירושלמיות השונות. זה בהכרח יביא לחיים טובים הרבה יותר, ובוודאי בזמני חירום ומתיחות, זהו אותו חוסן בין-קהילתי שיצליח להרגיע, לכוון ולנתב את העיר כולה לפסים של שפיות וביטחון. אני מדמיינת מציאות שבה בכל שכונות התפר בירושלים פועלות תוכניות משותפות לתושבים אשר פועלים יחד להצמחת הקהילות שלהם ולעיצוב החיים המיטביים עבורם. זה לגמרי בידיים שלנו. בוודאי שיש למהלך כזה מתנגדים ומתנגדות גם אצל היהודים וגם אצל הערבים אך אלו לא הרוב. המהלך הזה נועד להראות שיש אלטרנטיבה קיומית לחיים בירושלים. חשוב גם להגיד שבמהלך שלנו משתתפות נשים מגוונות מבחינה פוליטית; דתיות וחילוניות, עולות וילידות הארץ, במנעד גילאים רחב. הסיפור הזה נוגע לחיי היומיום שלנו ורלוונטי לקהל רחב מאוד של תושבים ותושבות ואין על הדרך הירושלמית הייחודית כדי לסלול דרכים חדשות ויצירתיות לחיים טובים בעיר היקרה הזאת שלנו.

הפעילות המשותפת בין נשים ערביות ליהודיות (צילום: באדיבות תמי לביא)