ביום רביעי הקרוב, 10.8.2022, תגיע מערכת הבחירות לכנסת של נובמבר 2022 לפיק ראשון עם קיומם של הבחירות הפנימיות (פריימריז) של רשימת הליכוד, כאשר המאבקים על מקום בצמרת הרשימה, כמו גם על מקום ריאלי, גדולים מאי פעם.
אחד השמות הבולטים בליכוד של 2022 הוא ראש העיר, לשעבר ניר ברקת, שמכהן מזה כארבע שנים כחבר כנסת מטעם הליכוד. ארבע שנים שבהן, בטרלול הפוליטי השורר בישראל, אלו יהיו הבחירות החמישיות.
לעדכונים אחר כל הידיעות הכי חמות>>
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באנדרואיד
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באייפון
בארבע מערכות הבחירות האחרונות, ברקת דורג בשלהי העשירייה הראשונה של רשימת הליכוד, וגם בפריימריז הנוכחיים הוא לוטש עיניים לצמרת הרשימה. מבחינת ברקת, הפריימריז בליכוד בשבוע הבא הם הרבה יותר מהזדמנות לבסס את מעמדו בצמרת הליכוד ולהפוך אותו למועמד הטבעי להנהגת הסיעה לאחר הפרישה של נתניהו – עבורו החשיבות של הפריימריז הם בעצם קיומם – מה שלא קורה ברבות מהמפלגות המשתתפות כיום במשחק הפוליטי, ובוודאי שלא מתקיים במפלגות הגדולות האחרות.
"אנחנו המפלגה הגדולה היחידה שיש בה פריימריז, וזה ברכה גדולה", אומר ברקת בראיון ל"כל העיר" (גילוי נאות: רפי גמיש, עורך "כל העיר", הוא אחיו של מוטי גמיש – מקורבו של ברקת). "אנחנו המועמדים צריכים לרדת לשטח, לשכנע, לשמוע, לייצג. זה תהליך מאוד-מאוד בריא שמקרב אותנו, נבחרי הציבור, לעם, וזה דבר שלצערי הרב לא קורה במפלגות אחרות".
עוד מוסיף ברקת: "הפעם יש גם חשיבות מאוד גדולה להרכב של רשימת הליכוד. הציבור לפני הבחירות רוצה לראות מה האיכות של הרשימה. זה קריטי. אנשים ירצו לראות האם יש רשימה טובה שיודעת להביא קולות, לתמוך בנתניהו כיו"ר. ככל שהרשימה יודעת להביא קולות ממקומות אחרים, אנחנו נרוויח פעמיים. אם אני מחבר את הפריימריז לבחירות – אז כולם יודעים ומבינים שחסר לנו את הגרוש ללירה. חסר לליכוד שניים-שלושה מנדטים, ועם רשימה טובה ואיכותית – אנחנו נוכל להביא אותם. יש למעלה מ-10 מנדטים של אנשי ימים מובהקים שמבינים שהקונספציה של ממשלה פריטטית ורוטציה כשלה. אותם אנחנו צריכים להחזיר למחנה הלאומי. צריכים לדבר איתם בהיגיון ולהסביר להם שאנחנו יודעים לתת תשובות יותר טובות לכישלונות של השנה האחרונה. רשימה איכותית של הליכוד תוכל למשוך בחזרה את מצביעי הימין".
ניר ברקת ובנימין נתניהו (צילום: שחר עזרן)
למרות מה שאתה אומר, נראה שחברי הליכוד לא בדיוק מלוכדים – יש הרבה אמירות קשות של חברי כנסת וחברי מרכז אחד כלפי השני.
"יש כמה עסקנים שרוצים לנצל את הפריימריז כדי לפגוע בי כי אני חזק ופופולרי, אבל כולם צריכים להבין – זו לא פגיעה בי אלא בליכוד. פגיעה בסיכוי של נתניהו להרכיב ממשלה אחרי הבחירות. אנחנו צריכים היום לשים הכל בצד – את כל הנושאים האישיים והאינטרסים הפרטיים – ולפעול ביחד. כל אחד שיציג את החוזקות שלו וכקבוצה נפעל ביחד כדי לנצח את הבחירות. אני קורא לכולם ואומר – אין מה להתעסק בפגיעות הדדיות שיפגעו בכולנו. אני סומך על המתפקדים הליכודניקים. הם אנשים חכמים ואני בטוח שהם יידעו לייצר את הנבחרת הנכונה, את האנשים שמביאים קולות וכבוד לליכוד".
***
כמו לרבים בצד הימני של המפה ולבטח בדומה לכל אנשי הליכוד, ברקת רואה צורך דחוף ונואש לבצע שינויים ורפורמות במערכת המשפט בישראל. את החותם לצורך האקוטי הזה, כך לטענת ברקת, הוא קיבל מהדברים שאמר סגן מפקד מח"ש לשעבר משה סעדה בראיון לעמית סגל.
"אני הזדעזעתי", הוא אומר ומסביר: "כל מי ששמע את העדויות היה צריך להזדעזע. אנחנו רוצים לחשוב שאנשי מערכת אכיפת החוק בישראל הם נטולי אינטרסים, בוחנים דברים ללא משוא פנים ורודפי צדק, והנה שומעים דברים מבפנים שמראים שלפעמים מתערבבים שיקולים פוליטיים ואינטרסים כאלה ואחרים. הדבר הזה נוראי, ולכן מיד קראתי להקים ועדה חקירה ממלכתית, שתבחן את כל המכלול של העדויות הקשות הללו. זה מצטרף לתפיסת העולם שלי שאנחנו צריכים לעשות רפורמה עמוקה בתוך מערכת המשפט. למשל, הליך בחירת השופטים, שבו צריך להיות שינוי וכפי שקורה במדינות רבות בעולם הפרלמנט יבחר את השופטים ולא הם את עצמם. שופטי מדינת ישראל צריכים לשקף את תמהיל הדעות והעמדות בישראל ואת זה צריך לשנות. נושא נוסף שיש על הסכמה רחבה הוא הפרדה בין הייעוץ המשפטי לתביעה. היועץ צריך להיות יועץ, כשמו כן הוא, כמשרת אמון. כמו כן, נדרש פיקוח על הפרקליטות. אין מה לעשות – גוף ללא פיקוח יוצא משליטה, וזה מה שעל פניו קורה כיום. אנחנו חייבים להחזיר את האמון של תושבי ישראל במערכת החוק. הפעולות שאני מציע יחזירו את האמון וזה אחד היעדים שאני מציב לקדנציה הקרובה".
(צילום: שחר עזרן)
מעניין שאתה, כמו כל חברי הליכוד, מדבר על רפורמות במערכת המשפט רק מאז תחילת חקירות נתניהו. להזכירך, הליכוד היה 12 שנה בשלטון ולא פעל לשנות.
"זה לא מדויק. לא היה לנו רוב בעבר להעביר את הרפורמות הרצויות והמתבקשות, תמיד היו סיעות בקואליציה שהתנגדו לשינויים. אני מקווה, בעזרת השם, שהפעם יהיה לנו את הרוב לבצע את הדברים. אלו תיקונים מתבקשים וחשובים".
אפרופו חקירות נתניהו, האם לדעתך ראוי שנאשם בפלילים יתמודד לתפקיד ראש הממשלה?
"אני רוצה להזכיר לכולם שעל פי החוק במדינת ישראל, וזה ערך עליון וחשוב בכל מדינה נאורה, כל אדם הוא חף מפשע עד שהוכח אחרת. הנה דוגמא שתושבי ירושלים בוודאי זוכרים – כאשר אני נכנסתי לראשות העיר, נדרשתי על ידי היועץ המשפטי של עיריית ירושלים להשעות את מפקד הכיבוי בעיר. אחרי חמש שנים הבנאדם יצא זכאי. אני חוזר – זכאי. הוא נפגע קשות מהסיפור הזה, ולתפיסתי גם ירושלים נפגעה קשות. הסיפור הזה בא ללמד מדוע החוק הזה חשוב – כל אדם, לא רק נתניהו או בגלל נתניהו, הוא חף מפשע אלא אם כן יחליט בית משפט בערכאה אחרונה. זה גם הדין לגבי מועמד לראשות ממשלה וכדאי שכולם יכבדו את החוק".
***
ברקת, כמעט מיותר להזכיר, הוא קודם כל איש עסקים מצליח. אחד שעשה הון גדול בעסקים תוך זיהוי הזדמנויות, וכעת הוא מבקש לשרת את הציבור. לכן, כשנושאים כלכלים עולים על הפרק הוא הופך לחד מאוד. כשהוא נשאל על יוקר המחיה, הוא מדגיש כי זו מכה נוראית עבור מאות אלפי משפחות בישראל.
לדבריו, "רק מחירי הלחם – עלייה של 2 שקלים לכיכר לחם – כשמשפחה מרובת ילדים קונה 3-2 כיכרות לחם ביום, מדובר על גידול בהוצאות של כ-2,000 שקלים בשנה. אם לוקחים את מכלול עליות המחירים של התקופה האחרונה –הארנונה, החשמל, הדלק ועוד ועוד – זה שווה ערך לכ-10,000 שקלים בשנה. מאיפה אזרחי ישראל יביאו את זה? למישהו עלה השכר ב-10,000 שקלים בשנה האחרונה? זה מכניס למצוקות. כשאנחנו ניבחר בעזרת השם, נטפל במצב הזה".
זו אמירה פופוליסטית – הרי את המלחמה בין רוסיה לאוקראינה שהובילה לעליית מחירי החיטה והנפט לא גרמה הממשלה בישראל, גם לא את הקורונה. ניתן לראות שבכל העולם יש עליות מחירים ובעיות אינפלציה.
"זה תירוץ קלוש ולא נכון. כשיש עודפי גביית מיסים של למעלה מ-30 מיליארד שקלים, אתה בהחלט יכול לעזור ולסבסד מוצרי בסיס ואת תשומות הבסיס כמו חיטה ולסייע לעסקים כדי שהמחירים לא יעלו. זה כנראה לא היה מספיק חשוב לממשלה הזו. היא לא רגישה למשפחות מרובות הילדים ולחוליות החלשות של מאות אלפי משפחות, שכל עליה במחירים משפיעה עליהן דרמטית. הפתרון שהיה צריך להיות מלכתחילה הוא סבסוד של מוצרי יסוד, להוריד מיסים כשצריך, להפחית את הבירוקרטיה לעסקים. הממשלה הזו עשתה בדיוק ההיפך – היא העלתה מיסים, לא סבסדה מוצרי בסיס ואת תשומות הבסיס לעסקים ובכלל, ולכן המחירים משתוללים. אנחנו נעשה בדיוק ההפך.
***
ואחרי הפוליטיקה הארצית, הגיע הזמן לעבור לעניינים שברומו של עולם – העיר ירושלים, שאותה ניהל ברקת במשך עשר שנים, התווה מדיניות והחל בהוצאת אינספור פרויקטים לדרך. ברקת, כידוע, עדיין מתגורר בירושלים, בשכונת בית הכרם, ונראה שהוא בקיא במתרחש בעיר.
(צילום: שחר עזרן)
"ירושלים בשוונג, היא מתפתחת", הוא אומר וממשיך: "אמנם יש הרבה מאוד חפירות בירושלים, אבל זה דבר שעובר. אני רואה את העיר עושה קפיצת מדרגה בנושא התשתיתי. זה תהליך ארוך שהנענו לפני למעלה מעשור, ואני שמח לראות שהוא קורם עור וגידים. אני רוצה לשבח את ראש העיר משה ליאון על העבודה שהוא עושה. העיר מתקדמת יפה. כירושלמי אני שמח לראות את ההתפתחות".
ומצד שני, יש קולות שאומרים שאין חזון תכנוני לירושלים – איך אתה רואה את הדברים?
"זה לא נכון. יש תוכניות של העירייה יש פרויקטים שעובדים. העיר מוגבלת בשטח אבל אני חושב שהיא מתפתחת ומתקדמת בקצב שלה. אני חושב שיש תכנון, אבל כמו בהרבה דברים – יש כאלה שרוצים יותר ויש כאלה שרוצים פחות".
רוצים להישאר מעודכנים?
גם נושא ההתחדשות העירונית בעיר, דבר שאתה דחפת וקידמת, גורר ביקורת בשל העמסה של יותר מדי תוכניות. מה עמדתך?
"התחדשות עירונית זה דבר מאוד חכם ונכון ובריא. הוא הולך לשכונות הוותיקות, שבהן עושים התחדשות. מגדיל קיבולות, מצמיח ומחדש את הסביבה. מייצר חיות. מאוד משמעותי בהגנה כנגד רעידות אדמה. אני האמנתי ועדיין מאמין שצריך לעודד ולקדם ולפתח התחדשות עירונית בהיקפים גדולים. צריך לנצח טוב יותר את השטח ואת הקרקע. זה מאתגר ומחייב השקעה בתשתיות, אבל זה עדיף על פני חלופות אחרות".
וישנו גם את האתגר הביטחוני – על רקע דוח מבקר המדינה על מצב המשטרה בערים המעורבות, מהניסיון שלך, ירושלים ערוכה טוב יותר?
"ירושלים ערוכה כי יש לה 3,000 שוטרים מיומנים ויש בה תושבים שיודעים להתמודד עם מציאות מאתגרת. לעומת ירושלים – שאר המדינה לא ערוכה. כשהחלו הפרעות בשנה שעברה בלוד וברמלה ובעכו, הגעתי לערים הללו ושיתפתי את ראשי הערים מהניסיון שלי בירושלים. איך עובדים עם המשטרה ואיך מנהלים עיר שמתמודדת עם מציאות ביטחונית קשה.
(צילום: שחר עזרן)
"ואחרי שהייתי בשטח בשנה שעברה – אני אומר חד משמעית שאנחנו לא מוכנים למלחמה הבאה, שבה לדעתי אנחנו נותקף משש חזיתות – מעזה, מסוריה, מלבנון, טילים ארוכי טווח מעיראק ותימן, אינתיפאדה ביהודה ושומרון וגם מצד ערביי ישראל, ומספיק שאחוז אחד מערביי ישראל יחליט לאתגר אותנו ביטחונית ולאומנית – ולא נדע להתמודד. אחוז אחד של ערביי ישראל זה 20,000 איש, ומשטרת ישראל עם כ-40,000 שוטרים שלה, כולל מילואים, לא יכולה להתמודד עם האתגר הזה. אנחנו צריכים להיערך אחרת ולחשוב אחרת. הנחתי הצעת חוק בעניין הזה – משמר מקומי – שמאפשר לעיריות לגייס לוחמים לשעבר, שלא נמצאים בשירות מילואים פעיל, בהיקפים של שני אחוז בכל עיר ולהתבסס עליהם להגנה מרחבית והגנה קהילתית בתוך הערים עצמן. לעיריות יש תפקיד משמעותי בהצעה שלי – אנחנו נצטרך לגייס כ-200,000 אנשים, שהם יהיו אלה שיסייעו למשטרה בהגנה על המרחבים העירוניים. זה כמו מילואימניקים למשטרה, שיידעו לסייע למשטרה ולתגבר אותה בנושאי ביטחון פנים. מה שהיה בשומר החומות זה פרומו לעומת מה שיכול להיות ומה שכנראה יקרה בפעם הבאה. ואני מפציר בכולם להיערך לאלימות בהיקפים גדולים".
לסיום, בפן אישי יותר – עד כמה התרגשת מהצגת המיצג האמנותי של רעייתך בברלי באקווריום ישראל?
"מאוד-מאוד. זו גאווה גדולה. בברלי ואני מאוד שמחנו שהתאפשר לה להציג בירושלים את המיצג האמנותי לפני שהוא עובר לניו יורק, לגראונד זירו, שם הוא יביא הרבה כבוד לישראל. אני מאוד שמח שזה התאפשר, גאה ברעייתי בברלי ואני מקווה שאנשים נהנו ועדיין נהנים מהמיצג האמנותי המרשים שמוצג בימים אלה באקווריום ישראל. שמחנו לראות את האנשים מגיעים ומתרשמים מהמיצג האמנותי שמעביר מסרים מאוד ערכיים".
