ביום ראשון שעבר (17.6), ביום הולדתו של בנה הגדול, יצאה פלורי ויטל-שקד בת ה-33 ממקום עבודתה בתל אביב לכיוון הבית בפתח תקוה. היא היתה בדרכה לאסוף את שני ילדיה (4, ו-2) מהגנים. בצומת הסואן שבין הרחובות יגאל אלון ותוצרת הארץ בתל אביב, היא ביקשה לחצות את הכביש במעבר חצייה, ושם התרחשה התאונה שגבתה את חייה. ויטל-שקד ז"ל נולדה וגדלה בירושלים, ולפני שלוש שנים עזבה למרכז. בתחילה התגוררה ברמת גן, ולפני שנה עברה לפתח תקוה. היא הותירה אחריה בעל, בן שקד, שני ילדים, אסף ואייל, הורים, ציפי ומשה ויטל, ושלושה אחים – הגר תירוש, אדם ויטל ועידו ויטל.
- להורדת האפליקצייה של "כל העיר" באנדרואיד
- להורדת האפליקצייה של "כל העיר" באייפון
- "איך קמים כל בוקר בלעדיך?". יפעת בנג'אן נפרדת מכלתה פלורי ויטל-שקד ז"ל
"היא היתה בחורה, אחות, בת, אמא נהדרת, חברה, אישה לאיש יוצאת מן הכלל", משתפת השבוע בכאב גדול האחות הגר תירוש. "כשפלורי היתה נכנסת למקום כלשהו זה תמיד היה עם חיוך של מתיקות. היא בחורה נעימה, מתוקה וטובת לב. היא בוגרת בצלאל, ובדיוק סיימה לעצב קולקציה של תיקים שרצתה להוציא. האובדן הוא קשה. העצבות עמוקה. אנחנו לא מפסיקים לבכות לרגע כי זה אובדן ענק עבורנו. היא הותירה חלל עצום, שאני לא יודעת אם אי פעם הוא יתמלא. היא היתה פשוט אישה טובה. מעולם לא שמענו ממנה מילה רעה על מישהו".
איך מרגישים שני ילדיה הקטנים?
"הילדים שלה אבודים, מסכנים, עצובים, מבינים, גם אם לא במפורש, אבל מבינים שקרה משהו נורא וגדול. הם מפזרים את התמונות בבית וקורעים את התמונות בכעס, כי הם חושבים שאמא שלהם מענישה אותם. הילד הקטן, שהוא פשוש מתוק ועדין, חושב שהוא קיבל עונש. לקחו את האמא המופלאה הזו משני זאטוטים שהיו כרוכים אחריה. היא פשוט היתה אמא בכל רמ"ח איבריה, היא חיבקה, ליטפה, אהבה ובצורה שונה. פשוט אמא מדהימה, הכאב הוא בלתי נתפס. גם אמא שלי חצי בנאדם ואי אפשר להחליף איתה מילה. השבוע, כשקמנו מהשבעה, היא זעקה לשמיים בבכי, ואני לא יכולתי לראות את אמא שלי ככה".
אי אפשר לתאר את זה", מוסיפה ואומרת בכעס תירוש, כשהיא מתייחסת לתאונה שבה נהרגה שקד-ויטל ז"ל. "איש אחד נסע במהירות מופרזת, הרבה מעבר להיגיון, תוך כדי הוא כנראה התעסק בטלפון! מבחינתי הוא רוצח. האדם הזה קטע חיים מדהימים ומלאים בטוב לב ובסובלנות אין קץ לזולת".
פלורי ויטל-שקד ז"ל (צילום: פרטי)
כפי שמציינת תירוש וכפי שכבר פורסם, שקד-ויטל ז"ל מצאה את מותה בזמן שחצתה את הכביש במעבר חצייה בצומת הרחובות יגאל אלון ותוצרת הארץ. היא ירדה אל הכביש לאחר שנהג רכב עצר כדי שהיא תוכל לחצות את הצומת, אולם מאחוריו הגיע רכב אחר במהירות גדולה, פגע ברכב הראשון, שפגע בעוצמה בויטל-שקד.
"ראינו את הסרטון של התאונה", מוסיפה ומשתפת האחות הגר תירוש בכאב ובכעס גדול. "רואים שם את פלורי הולכת בנחת. מגיעה למעבר חצייה. מסתכלת ימינה ושמאלה. רכב עצר לפני מעבר החצייה ונתן לה זכות קדימה. מאחוריו, הגיע הנהג הפוגע, במהירות מופרזת, כשהוא לא רואה את הרכב שעמד לפניו. זה קרה בדיוק בשנייה שפלורי עמדה מול הרכב, ונפגעה. שליש מהרכב נמחץ פנימה. אחרי התאונה, כל המשפחה שלי הלכה לראות את הצומת שבו זה קרה. במהלך 10 הדקות שהיינו שם כמעט נפגעו שניים או שלושה הולכי רגל. יש שם צפירות נוראיות, חריקות של רכבים. זה פשוט פשע. יש שם זילות בחיי אדם, זה מעבר חצייה לא ראוי ולא הגיוני. זאת הצוואה של פלורי, לטפל בכל מה שקורה בצומת הזה. ישבנו שם והיינו פשוט בשוק. יש ממול למעבר חצייה עסק, והבעלים יצאה אלינו וסיפרה מה התרחש שם. היא סיפרה שבמשך שנים פונים לעיריית תל אביב בבקשות לטפל בצומת. היא נשבעה לי שהיא לא חוצה את הכביש הזה. ובזמן הקצר שהיינו שם, כמעט נדרסה עוד אישה. בסופו של דבר אחותי הפכה להיות הסמל למלחמה הזאת. לי זה ברור כשמש שבכל רגע נתון עוד משפחה עומדת להצטרף אלינו למעגל הכאב, והמציאות שלה תהיה קשה מנשוא. שיציבו שם רמזור למען השם, שיחסכו את הכאב של המשפחה הבאה".
מעבר החצייה שבו אירעה התאונה
אתם יודעים משהו על הנהג הדורס?
"לא יודעים כלום מלבד גילו – הוא בן 56, שכנראה התעסק בטלפון ובוודאות נהג במהירות מופרזת. אנחנו המשפחה ראינו את הסרטון וזה פשוט מקומם".
אדם ויטל, אחיה של פלורי ויטל-שקד ז"ל, מוסיף: "עד שהכאב לא מכה בך, אתה לא באמת מבין את הסכנות שיש בפלאפונים ובכל דבר שקשור בלנהוג ולא להיות מרוכז בנהיגה. צריך להעיר את כל הנהגים ולגרום להם להבין את המשמעות האדירה הזאת, כמה צריך להיות מרוכזים ועם ידיים ועיניים אך ורק בכביש ולא להיות מרוכזים בשום דבר אחר, כי אתם יכולים לרסק משפחות ולגמור לאנשים את החיים. והחיים שלנו עוד ארוכים, אנחנו צעירים, זה פשוט פגיעה אנושה. צריכים לעשות פה מהפך. להשתגע ולהשתולל ולהרים את הסיפור הזה כמה שיותר גבוה, שאנשים יבינו את המשמעות. אנשים לא באמת מבינים, הם אומרים טוב, נו, רק שנייה. כולנו בלי יוצא מהכלל. לא מפסיקים להתעסק בדברים אחרים חוץ מהנהיגה. אני מקווה מאוד שיהיה פה שינוי".
מה אתה יכול לספר על פלורי ז"ל?
"היא היתה מלאכית. עדינה. הכאב הוא עצום. המשפחה נמצאת במצוקה מאוד גדולה. זה אובדן שהוא בלתי נסבל. אני לא מאמין שכרגע יש משהו שיכול להקל, חוץ מהזמן. אני מקווה שהזמן יוכל לעזור אבל כרגע המצב הוא מאוד לא פשוט. מצוקה נפשית מאוד גדולה, לאחים, לאמא שלנו, שעבורה זה אסון נורא מכל. אנחנו האחים נהיה חזקים ונשמור על אמא, אבל הכאב העצום של אמא הוא משהו בל יתואר. אבא שלי כשלעצמו במצב בריאותי מאוד גרוע. לפני 3 שנים הוא לקה בשבץ מוחי, וגם הוא לקח את האירוע הזה באופן מאוד-מאוד טראומתי, ואני מקווה מאוד שזה לא יחמיר את המצב הבריאותי שלו. הוא באבל נוראי. הוא לא מצליח לבטא את עצמו כי הפגיעה שלו היא בדיבור ובשיתוק של חצי מהגוף אז הכאב שלו הוא עצום וכלוא בתוך עצמו בלי יכולת להביע את עצמו. מכה קשה".
שירן ראובן, חברתה הטובה של ויטל-שקד מזה 15 שנים: "הכרתי את פלורי בגרעין לפני הצבא. היא עשתה שנת שירות. עשינו עבודות קהילתיות ועזרנו לתלמידים. כבר אז היא היתה דומיננטית בנתינה לאנשים. אחרי הצבא היא התחילה ללמוד בבצלאל. היא היתה מאוד מוכשרת. פרויקט הגמר שלה היה בין המצוינים בכיתה והיא אפילו הציגה בתערוכה נחשבת בגרמניה. בסיום הלימודים היא עברה לרמת גן, והקימה מותג של בגדים וטקסטיל לבית. לפני שנה היא עברה לפתח תקוה, והתחילה לעבוד בחברת הייטק בתל אביב כמנהלת משרד, עד לתאונה שגבתה את חייה היקרים".
רוצים להישאר מעודכנים?
מעיריית תל אביב-יפו נמסר בתגובה: "עיריית תל אביב-יפו משתתפת בצער משפחתה ומכריה של פלורי ויטל-שקד ז"ל. העירייה רואה בבטיחות בדרכים ערך עליון. חשוב לציין כי הצומת המדובר מתומרר ומסומן על פי כל הכללים. כמו כן, מתוכננות להתבצע עבודות שדרוג והרחבה באזור המדובר הכוללות הקמת צומת מרומזר, והרחבת מדרכות".
