כביש בגין ליד בית הכרם (צילום: אמיל סלמן)
כביש בגין ליד בית הכרם (צילום: אמיל סלמן)

כביש בגין והטבע העירוני: יתרון תחבורתי אל מול פגיעה סביבתית

מאבקים רבים נוהלו לפני סלילתו של כביש בגין בעיקר בשל הפגיעה הצפויה בטבע. כיום, 20 שנה לאחר הקמתו, טוענים פעילי סביבה כי לצד הפגיעה האקולוגית-סביבתית, נוצרו גם דברים חיוביים כמו פארק עמק הצבאים ויותר מחשבה ירוקה בתכנונים תחבורתיים

פרויקט התחבורה הגדול ביותר שבוצע בירושלים חוגג 20 שנה להקמתו. זהו, כמובן, בכביש בגין, שנפתח לתנועה אי שם בחודש יוני 1998 והפך מאז לעורק התחבורה הראשי של ירושלים – זה שמחבר בין הצפון והדרום של ירושלים..

אבל לצד הבשורה התחבורתית הגדולה, ויסות התנועה בין חלקיה השונים של העיר, נשאלת השאלה איזה מחיר סביבתי שולם תמורת סלילתו של הכביש?


רוצים להישאר מעודכנים אחר כל הידיעות החמות בירושלים?

הורידו את אפליקציית "כל העיר ירושלים" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כל העיר ירושלים" באייפון



20 שנה לכביש בגין: הפרויקט ששינה את פני העיר. כל המספרים והנתונים

"כביש בגין משפיע לא רק על הירושלמים – אלא על כל תושבי המטרופולין"

"כביש בגין היה פתרון תחבורתי שרלוונטי לתקופתו". מנכ"ל מוריה דורון נויוירט מנתח את המגה-פרויקט. ראיון


"כביש בגין גרם לנזק אקולוגי כבד ולא מדובר רק על זיהום האוויר הגדול, שנגרם מכמות הרכבים שנוסעים על הכביש", מציינת נעמי צור, מייסדת והיו"ר של קרן ירושלים ירוקה, שניהלה לא מעט מאבקים ציבוריים הנוגעים לשמירה על השטחים הירוקים של העיר. "כביש בגין העלים את נחל צין, אחד הנחלים שהיוו ניקוז לנחל שורק, שכלל המון חי וצומח, וזה נעלם מהעיר. כשאני משחזרת את המאבקים שניהלנו לפני למעלה מ-20 שנים כנגד הכביש, הטענות שלנו היו שכביש בגין לא יבטל את הפקקים, אלא רק יזיז אותם והמציאות בשטח הוכיחה את זה".

צור מוסיפה ומציינת כי "בסופו של דבר קרה גם משהו טוב וזאת למרות שלא התכוונו לכך, הכביש הפך כיום ערוץ לתחבורה ציבורית, למרות שמלכתחילה, עם חנוכת הכביש, נאסרה נסיעת אוטובוסים בכביש. כיום הגיעו לפשרה שבה התחבורה הציבורית בכביש עוקפת אזורים מסוימים ונכנסת לשכונות, מה שעוזר ומקצר את זמני הנסיעה בתחבורה הציבורית. אני עדה לכך וזו ברכה לתושבי העיר".

צבאים מסתכלים על רץ (צילום: יעל המרמן)

צבאים מסתכלים על רץ (צילום: יעל המרמן)

גם עמיר בלבן, איש החברה להגנת הטבע, טוען כי היה מחיר סביבתי לסלילת הכביש. "מה שקרה הוא שהכביש עבר בכל השטחים הפתוחים שנותרו בין שכונת בית הכרם לבין שכונת ניות ושכונת גבעת מרדכי. זה יצר חיץ גם לטבע וגם לבני אדם. זה מחיר מאוד כבד. בנוסף, הקמת כביש בגין גרמה לוויתור על הרבה שטחים פתוחים סביבתיים, כמו נחל חובבי ציון שבבית הכרם או עמק יחזקאל, במקום אלו קיבלנו אוטוסרדה. היום יש הבנה שרצוי לקרות את הכבישים החדשים ולתכנן סלילת כביש חדש באופן תת קרקעי כך שלא יפגעו בסביבה. מבינים שתת קרקע הוא שטח שחובה לנצל, וכך משאירים את פני הקרקע לאדם, לטבע, לאיכות החיים".

בלבן מוסיף כי "כיום יש יותר התייחסות לסביבה בתוך העיר ואפשר לראות את זה עם מקומות כמו עמק הצבאים והגן הבוטני, אבל הכבישים המתפתחים גובים מחיר כבד. כאיש החברה להגנת הטבע אני טוען שיש לקדם בנייה לגובה ולהשקיע במרחבים הפתוחים לטובת הציבור והטבע. כל פארק ציבורי צריך לכלול בתוכו מערכות טבע לצד נופש ופנאי ובנוסף לפתח שטחי טבע על גגות הבניינים, בחצרות וכו', ויש כבר דוגמאות לכך בעיר, כמו הגג בבניין כלל או מסוף האוטובוסים החדש בגולדה מאיר שיקבל גג ירוק, הכל מתוך מטרה שכמה שיותר אנשים יחיו בעיר ובכיף".



אל מול אנשי הסביבה, קובע יואל אבן, המשנה למנכ"ל וסמנכ"ל ההנדסה בחברת מוריה, כי "כביש בגין לא פגע בסביבה. לקחנו בחשבון מספר אלמנטים חשובים בפן הסביבתי כמו מיגון אקוסטי ומיגון סביבתי. כשהתחלנו בתכנון של הכביש, כיושב על שלוחה מגילה לנחל רפאים, הבאנו חוות דעת שבעקבותיה הוזרמה התנועה מכיוון גילה. בנוסף ביצענו מיגון אקוסטי, שמטרתו הפחתת רמת הרעש הנגרם מהכביש בסמוך לבתים לכיוון בית צפאפה, שם ניתן לראות את הקירות הכחולים. עוד ביצענו מיגון סביבתי על פי דו"ח מומחה, שקבע כי יש לבצע מיגון אקוסטי דירתי ממוקד לבתים המצויים בפריפריה על תוואי כביש בגין. במסגרת אותו דו"ח ניתנה התייחסות גם להיבט זיהום האוויר, כאשר ביצענו עם פתיחת הכביש ניטור לזיהום בצומת רוזמרין בקצה הדרומי של הכביש, ניטור שכזה נעשה עדיין מעת לעת".

אבן מוסיף ומדגיש כי "כביש בגין מהווה יתרון עצום לעיר ירושלים, זה כביש שמשרת את תושבי ירושלים מחד ונוסעים שמשתמשים בו כדי לעבור דרך העיר מאידך, הוא מאפשר לחצות את ירושלים מצפון לדרום ומדרום לצפון ללא רמזורים ובמהירות. מלבד התנועה המהירה, נוכחותו של הכביש מאפשרת לבצע המון פעילויות במרחב ירושלים וחשוב לציין כי הוא מנטר תנועה מאוד משמעותית, ומשמש בעצם כווסת תנועתי חכם. ובהתייחסות לבעלי החיים – בסופו של דבר מדובר באזור שבעבר לא היה בו כביש כלל, וחלק מהפרויקט מתקיים במנהרה מתחת לבית צפאפה שמאפשרת לבעלי החיים להמשיך ולהתנייד מעליה, כך שהמרחב נשמר".

 

כביש בגין (צילום: שלומי כהן)

כביש בגין (צילום: שלומי כהן)

מבחינת השיקום הנופי מציינת צור לטובה את האדריכלית עמית סגל ז"ל, ואומרת: "היא לא זכתה לראות את פירות עבודתה, אבל היה יצרה שיקום נופי אסתטי יפהפה מסביב לכביש בגין. אחד הרעיונות שעלו בראשיתו של כביש בגין הוא שחלק מהשטחים בשולי הכביש יכולים להביא תועלת כשטחים לגידול מזון. בזמנו זלזלו באפשרות הזו, אבל עדיין אפשר לעשות זאת, שטחים פתוחים לגידול מזון יכולים להיות אמירה אדירה לירושלים".

גם בלבן מספר שניתן לנצל את הקרבה לכביש בגין באופן חיובי. "חלק גדול מהמים בפארק עמק הצבאים מקורם בניקוז הגשמים בכביש בגין, שמזרים כמויות אדירות של מים לאגן נחל רקפות ומזהם בצורה בלתי רגילה. מדובר במים שחורים עם כמויות זבל מטורפות, שמנים, פיח צמיגים ומה לא, אבל באמצעות משאבות מתקבלים מים מטוהרים שקופים כבדולח אשר מזינים את פארק עמק הצבאים במהלך כל החורף והאביב. אז עמק הצבאים נהנה מהמפגש שהכביש מייצר עם הטבע, זו אחת הסיבות אגב להקמת הפארק".

 

כשמדברים על כביש בגין בהקשרים סביבתיים, אי אפשר שלא להתייחס לעמוק בנושא של עמק הצבאים, שהוא אתר טבע עירוני ייחודי שממוקם, כידוע, בין כביש בגין לשכונת גבעת מרדכי, ושבו חיה משפחת צבאים וחיות בר רבות אחרות. הפארק הוא תוצר של תכנון בשיתוף הציבור, שהצליח במאבק ממושך להפוך את העמק לפארק עירוני פתוח במקום תוכנית לבניית מגדלי מגורים ושטחי מסחר. באמצע שנות ה-90, כאשר נסלל כביש בגין, נותק הקשר בין אוכלוסיית הצבאים שבעמק לבין זו שמחוצה לו, דבר שהעלה חששות כבדים לגבי סיכויי ההישרדות של העדר, אולם החששות הללו התבדו, וכחלוף 20 שנה אפשר לומר שזו הצלחה בכל קנה מידה.

"אני הובלתי את מאבק עמק הצבאים", מספרת צור בגאווה. "אמנם כביש בגין פגע בעמק הצבאים כי השטח הצטמצם וצבאים נדרסו, אבל נוצר כאן מקום מופלא שהוא מקלט לצבאים מכל הארץ, זה ערך חברתי גדול. עשינו דבר נפלא לעיר הזו, אנשים יכולים לטייל בפארק טבע בתוך העיר. זה אף עורר שינוי שיח בתכנון בעירייה, כי מדברים על מקומות נוספים של טבע עירוני בירושלים וזו הצלחה".

עופר צעיר (צילום: מתן)

עופר צעיר (צילום: מתן)

"בעיני פארק הצבאים הוא דגם פעולה, שאני מתפלל שנצליח להרחיב אותו בירושלים ובכל ערי ישראל", מוסיף בלבן. "היום, בראיה לאחור, אפשר בהחלט לומר שפארק הצבאים הוא הצלחה עירונית. 160 אלף מבקרים בשנה, פארק שוקק חיים, הפעלות בנושאי טבע וצבאים, מעל 6,000 שעות מתנדבים שעוסקים בכל מלאכה באתר. ממש חזון אחרית הימים. יש כאן קרדיט לעיריית ירושלים ולניר ברקת שראה, הבין, השקיע ומימש את החלום הזה והשאיר לנו מתנה מדהימה. רק בשבוע שעבר נולדה ל'חסה' עפרה חדשה שקרויה ע"ש האני, איש התחזוקה, ושמה – דבש. היא הצבייה ה-32 בפארק והיא מביאה איתה המון אופטימיות לשנים הבאות. זו מתנה יפה לראש השנה".

, תודה על הרשמתך.
עתה אשר את קבלת הדיוור במייל וקבל את הידיעות החמות בעיר למייל שלך
תגיות:
אולי יעניין אותך גם

תגובות

הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר