הפינה ההיסטורית

הצייר לודוויג בלום (1973-1891) עלה ארצה בגפו מצ'כיה בשנת 1923, כשהיה בגיל 32, והתיישב בירושלים. משך 50 שנה התגורר בעיר וצייר אלפי ציורים – מאתרי הארץ ובעיקר מירושלים. הוא תיעד את נופיה של ירושלים, סמטאותיה של העיר ואת המקומות הקדושים לשלושת הדתות המונותיאיסטיות. במלחמת העצמאות בה שכל את בנו אליהו ז"ל, ציוריו היו "מצלמה" להרס […]

במרחק של כ-5 ק"מ ו-5 דקות נסיעה מירושלים, שוכן בית ההבראה ארזה, שהיה לאחד המבנים ההיסטוריים הידועים ביותר של ארץ ישראל העובדת – ומושא להינפש בין כתליו. בשמו המלא נקרא המקום "ארזה – בית הבראה לחלוצים". הוא נבנה בשנת 1923, לצד היישוב מוצא עילית, בסמוך לכביש שבע האחיות. היה זה בית ההבראה הראשון בארץ. הוא […]

ארץ ישראל מתוארת בתנ"ך "כארץ טובה" – ומרכז בית קוקיה – מנסה להבליט את ייחודה ההיסטורי של הארץ ואת יופייה, על ידי מצגות אודיו-ויזואליות, תצוגה ארכיאולוגית של ממצאים הקשורים בשבעת המינים וסרטוני תלת ממד דוקומנטריים. המרכז נפתח ב-2016 בביתה המפואר של משפחת קוקיה – מחלוצי הפעילות הכלכלית בתחומי הנדל"ן, בתי המלון והתיירות בירושלים. הבית הדו-קומתי […]

יצחק בן צבי, נשיאה השני של מדינת ישראל, ורעייתו רחל ינאית, שניהם מחלוצי העלייה השנייה, בחרו עם עלייתם ארצה לקשור גורלם בירושלים. הם הכירו ברוסיה, בהיותם חברים במפלגת פועלי ציון, אך עלו לארץ ישראל בנפרד, הוא בשנת 1907 והיא כעבור שנה. דרכיהם הצטלבו בירושלים. הצעירים שהגיעו ארצה בראשית המאה ה-20, היו עם מוטיבציה ציונית וערכים […]

בא' בכסלו תרל"ד – ה-21.11.1873 – באספה מכוננת בחנוכה נוסדה "חברת מאה שערים". מייסדיה מנו מאה חברים, שהבולט בהם היה יוסף ריבלין, שהיה מעורב בהקמתן של שכונות יהודיות רבות מחוץ לחומות וכונה ביידיש: "שטעטלאך מאכער" (בונה השכונות). החברה החדשה שמה לה למטרה לבנות חלקת שדה גדולה, מחוץ לחומות העיר העתיקה, אשר תספיק לבניית מאה בתים […]

מימי השלטון העות'מני ועד סיום תקופת המנדט הבריטי – ארגונים יהודים עמלו על איסוף נשק והחבאתו בתנאים מחתרתיים. למעשה, מראשית ההתיישבות היהודית והקמת המושבות בארץ ישראל – נאלצו המתיישבים להתמודד עם מפירי חוק, שודדים ומתנכלים ערבים. בשל החשש מהפורעים וגם מהשלטונות, הוטמן הנשק בסליקים – מקומות מחבוא ומסתור – אשר שימשו גם לאחסון מסמכים סודיים. […]

בימים אלו של רוח התנדבות, אחווה ואחדות, בית הספר הגדול והמצטיין לקולנוע וטלוויזיה – 'סם שפיגל' – נרתם לחזק את רוחם של המפונים מיישובי קו העימות עם הקרנות חינמיות לאורך כל השבוע

"המרפסת" על גג בניין כלל ברחוב יפו 97, שגודלה כ-2 דונם – מהווה ראה ירוקה ומרחב ירוק ופתוח – המתנשא לגובה רב מעל לרחובות הסואנים. היא פועלת כעת במתכונת חרום, כמרחב מרפא ורגיעה למשפחות העוטף והצפון הנמצאות בירושלים ומפוזרות בין בתי מלון. המשפחות נהנות בשעות היום מהגן המטופח, עם פינות המרגוע שבו, ממשחקים וסדנאות יצירה […]

הפינה ההיסטורית: עיר הקודש ירושלים זוכה לכ-50 אתרים הנושאים את השם Jerusalem (ירושלים) או Salem (שלם) ברחבי ארצות הברית של אמריקה. מה שמהווה עדות נוספת לקשר החזק והעמוק בין המדינות

הצלת יהודי דנמרק מידי הנאצים במלחמת העולם השנייה מונצח בירושלים במספר אתרים: ב'יד ושם', כמובן, בבית הספר ע"ש דנמרק בשכונת גוננים ובעיקר ב'כיכר דניה' בשכונת בית הכרם. היה זה מעשה חריג שעם שלם על כל מוסדותיו, נרתם בזמן השואה למעשה הצלה ארצי והציל כמעט את כל היהודים מהשמדה בידי גרמניה הנאצית. היו עוד מדינות שנכבשו […]

הכנס השנתי ה-24 של מחקרי עיר דוד וירושלים הקדומה, שמתקיים ברציפות מאז שנת 1979, ומהווה את גולת הכותרת של הפעילות הארכיאולוגית של מכון מגלי"ם – היה תזכורת לאתרי החורבן של ירושלים ברומא. הובלט בכנס סיפורם של בתי הקברות החבויים, התת קרקעיים (קטקומבות), בהם נקברו גם אלפים מהשבויים שהובאו לרומא בנפול יהודה, והועסקו במפעלי בנייה ראוותנים, […]

על גבי 6 קוביות מבטון יצוק, 1.5 מטר כל אחת, המוצבות לרגלי טיילת שרובר בארמון הנציב מובא סיפור הגבורה של 76 החללים של החטיבה הירושלמית שאיבדו את חייהם בתעלת סואץ, בזמן שעיכבו את הפלישה המצרית

התמזל מזלה של ירושלים וגדולי הבלשנים והמילונאים העבריים, החל ממחדש השפה אליעזר בן יהודה, חיו ויצרו בעיר. בשנה שעברה, כידוע, מלאו 100 שנה לפטירתו של אליעזר בן יהודה (1922). בשנה הבאה, 2024, יצוין יום פטירתו של אברהם אבן שושן. המילונאי ראובן אלקלעי, שהלך לעולמו בשנת 1976 – נבדל משני ענקים אלו שעומדים בשורה ראשונה של […]

שפת האספרנטו, התקווה, נוסדה והתפתחה ביהדות מזרח אירופה, מתוך כוונה להפוך אותה לשפה בינלאומית שתפחית את העוינות כלפי היהודים ותוביל לקירוב לבבות. לפני 115 שנה הוקמה האגודה הראשונה לקידום השפה בירושלים, ובשנים האחרונות יש מי שמנסה להחיות את השפה

אחת הדמויות המרתקות ביותר שהגיע לירושלים לביקור בראשית שנת 1883 – היה הגנרל צ'ארלס גורדון, עטור התהילה וגיבור האימפריה הבריטית. הצטיינותו כאסטרטג, גבורתו, אומץ לבו והעזתו יוצאת הדופן, כמו גם התמצאותו הרבה בקרטוגרפיה של כל זירה בה פעל, הביאו לו הוקרה רבה ותהילה בכל מקום שבו הוצב. הגנרל גורדון הפגין כישורים יוצאי דופן וזכה לשלל […]

על גבעה הנישאת לגובה 830 מטר בפאתיה הדרומיים של העיר, בצומת הרחובות דרך חברון-הרוזמרין (בצידי הכניסה לשכונת גילה) שוכן, על שטח רב ממדים, המכון התיאולוגי האקומני (האוניברסלי – הנוגע לכלל הנצרות בעולם). שמו של הקמפוס האוניברסיטאי הזה הוא טנטור – השם הערבי לגבעה שעליה הוא בנוי, בין ירושלים ובית לחם – ופירושו בערבית כובע נשים […]

תחת מעטה חשאי והטעיית הציבור, בין השנים 1909 ל-1911 התקיימה באזור הועפל ומעיין השילוח חפירה בעקבות אוצרות הר הבית. כשהחפירות לא הניבו את התוצאות המקוות – קרי, לא התגלה אוצר כלשהו – עברה חבורת מחפשי האוצרות לחפירה אסורה מתחת להר הבית