הפועל זכתה הערב באליפות השנייה בתולדות המועדון, כשהראשונה, כזכור, היתה רק לפני שנתיים. הסמיכות הזו, וגם העובדה שישנם שחקנים שהיו בשתי הזכיות הללו, מעלה שאלה מעניינת – איזו מהקבוצות גדולה יותר?
האם זו הפועל מודל 2017, זו עם קרטיס ג'רלס, ג'רום דייסון, טרנס קינזי, ליאור אליהו וריצ'ארד האוול בחמישייה הפותחת? או שמא הפועל מודל 2015, זו שבה ריקדו על הפרקט יותם הלפרין, ברייסי רייט, דונטה סמית', ליאור אליהו ודיון תומפסון?
לא סתם השאלה הזו עולה. מצד אחד, הפועל הנוכחית רשמה עונה אירופית יפה שהסתיימה רק בהדחה בחצי גמר היורוקאפ. זו של 2015 רשמה באירופה מפלה אחרי מפלה וסיימה את דרכה כבר אחרי שלב הבתים הראשון עם מאזן מחפיר של 8 הפסדים מול 2 ניצחונות בלבד.
הביאו אליפות היסטורית – הלפרין, רייט, אליהו, תומפסון, סמית' (צילומים: שרון בוקוב, ניר קידר, רמי שלוש)
מנגד, המספרים בליגה המקומית, זו שבה הניפה הקבוצה את צלחת האליפות, שונים לגמרי. הפועל מודל 2015 סיימה את העונה עם מאזן של 25 ניצחונות מול 8 הפסדים בלבד. ב־33 משחקי ליגה באותה עונה העמידה הפועל ממוצעים של 84.7 נקודות (ב־55.3 אחוז ל־2 נקודות, 38.3 אחוז ל־3), 39.2 ריבאונדים ו־23.5 אסיסטים על 13.4 איבודים.
בפלייאוף העלתה הקבוצה רמה וסגרה את שלושת הסדרות – רבע הגמר נגד הפועל תל אביב, חצי הגמר נגד מכבי ראשון לציון והגמר נגד הפועל אילת – ללא הפסד.
גיבורי האליפות השנייה – קינזי, האוול, ג'רלס, אליהו, דייסון (צילומים: ניר קידר, שרון בוקוב, רמי שלוש)
לעומת זאת, הפועל מודל 2017 התקשתה מאוד בביצה המקומית. את העונה הסדירה היא סיימה עם לא פחות מ־14 הפסדים, כשהיא משיגה את יתרון הביתיות ברבע גמר הפלייאוף רק משחק אחד לסיום העונה. הסטטיסטיקה מיטבה לתאר את החולשה, כשהממוצע של הפועל עמד על 77.3 נקודות (ב־52.3 אחוז ל־2 נקודות, 34 אחוז ל־3), 34.9 ריבאונדים ו־17.3 אסיסטים על 13.5 איבודים.
גם בפלייאוף האחרון, כזכור, הפועל התקשתה. את סדרת רבע הגמר האדומים כמעט ולא עברו אחרי שנקלעו לפיגור 2:0 ונזקקו לחמישה משחקים כדי לעבור את עירוני נהריה. שני משחקי הפיינל פור – חצי הגמר נגד ראשון לציון והגמר נגד מכבי חיפה – כבר נראו יותר טוב, ובסופם הפועל הניפה שוב את הצלחת.
