חוקרים מהאוניברסיטה העברית ומהמרכז הרפואי הדסה טוענים כי ניתן לאפשר פתיחת גנים ובתי ספר לילדים עד גיל 9 בהקדם, תוך נקיטת אמצעי זהירות. החוקרים מתבססים על מאמרים שפורסמו בכתבי עת בין-לאומיים מובילים ועל נתונים שמגיעים ממדינות שונות. "המומחים מציעים כי אין הצדקה לסגירה של גני ילדים ובתי הספר לצורך הגנה על בריאותם של הילדים", מציינים באוניברסיטה העברית, "ואין תמיכה מדעית חזקה לסגירתם כאמצעי להגן על יתר הציבור שבא עמם במגע. פתיחתם צריכה להיעשות תוך שימוש באמצעי ריחוק חברתי, באזורים שאינם מוקדי התפרצות".
הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של "כל העיר עדכונים בזמן אמת 15"
"כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם
תושבי ירושלים – יש לכם תלונה דחופה או משהו שחשוב לטפל בו? פנו למייל האדום של "כל העיר"[email protected]
החוקרים מוסיפים ואומרים כי שתי סוגיות מרכזיות עומדות לנגד עיניהם של מקבלי ההחלטות בנוגע לחזרה לשגרה של מסגרת החינוך של ילדים בגילאי גן וכיתות בתי ספר יסודי – רמת ההידבקות בקרב ילדים קטנים ובאיזו מידה ילדים שחלו מדביקים אנשים הבאים עמם במגע (ילדים אחרים בגילאים שונים, הורים או זרים מבוגרים). במסמך שהוכן על ידי מספר אנשי צוות של האוניברסיטה העברית, המרכז הרפואי הדסה ואוניברסיטת בן גוריון – עליו חתומים אפידמיולוגים מומחים למחלות זיהומיות, דמוגרפים וסטטיסטיקאים, ביניהם פרופ' רן ניר פז, מומחה למחלות זיהומיות מהאוניברסיטה העברית והמרכז הרפואי הדסה שמוביל את המחקר לגבי התרופה האנטי-ויראלית אביגן ויעילותה בטיפול בחולי הקורונה, וחמישה חוקרים מובילים מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטה העברית – קובע כי אין הצדקה ממשית לסגירה מוחלטת של בתי הספר, גנים, מעונות היום והמשפחתונים לצורך הגנה בריאותם של הילדים והגנה על בריאותם של יתר חלקי האוכלוסייה.
ירושלים היא מקרה מיוחד – העיר כוללת שכונות 'אדומות', שבהן ישנן התפרצויות קורונה והיקף הדבקה גבוה, לעומת שכונות 'ירוקות' שבהן בדומה לערים רבות ברחבי הארץ היקף ההדבקה נמוך יותר.
פרופ' רונית קלדרון-מרגלית מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטה העברית, שחתומה על המסמך, מסבירה בשיחה עם "כל העיר" כי "לא מדובר בהמלצה, אלא בניתוח לאחר שבחנו את המאמרים שפורסמו בעולם. אנחנו ניסינו להסתכל על דאטה שפורסמה בארץ, אך נראה שלא פורסמה מספיק. בינתיים על סמך המידע שנמצא, ילדים חולים בקורונה באופן הרבה יותר קל. בסופו של דבר נראה שילדים הם לא מקור ההדבקה העיקרי, בשונה מאוד ממה שאנחנו יודעים לגבי שפעת. זה לא בוודאות, אבל בארץ, עד כמה שידוע לנו, והיה טוב אם משרד הבריאות היה מפרסם מידע כזה, מקורות ההדבקה לא היו בבתי ספר, לא ידוע על הדבקות בבתי הספר בבני ברק, לדוגמא".
פרופ' רונית קלדרון-מרגלית (צילום: טל מרגלית)
מומחי בריאות מצביעים על ילדים כ'שחקנים' שיכולים להעביר את הנגיף למבוגרים בבית, וכן הלאה.
"להניח שילדים הם גורם מעביר זו הנחה שכרגע אין לנו סימוכין אליה. אם למשרד הבריאות יש מידע שילדים היו מוקדי הדבקה בקרב המשפחה הגרעינית שלהם – אז בבקשה תשתפו אותנו", אומרת פרופ' קלדרון-מרגלית. "כרגע אנחנו לא יודעים ואין לנו עדויות לזה. אני חושבת שזה המקום לחלוק עם הציבור את המידע הזה, אם הוא קיים. כרגע זה מידע חסר".
"מצד אחד אנחנו רוצים להגן על המבוגרים ועל הפגיעים", מוסיפה ומסגישה פרופ' קלדרון-מרגלית, "מצד שני אנחנו רוצים שההורים יחזרו לעבודה, אבל ילדים קטנים לא יכולים להישאר בבית, וכרגע הסבא והסבתא לא יכולים לשמור עליהם. אנחנו מבינים שהילדים היום הם בכל מקרה בסיכון נמוך לתחלואה. אז בגילים הצעירים אולי אפשר לפזר את התלמידים עד גיל 9 בין כלל הכיתות, שחלקן היום פנויות, ולתרגל איתם כללי היגיינה".
עוד נמסר מהאוניברסיטה העברית כי במסמך המומחים מצביעים כי המידע שזורם ממגוון מדינות מצביע על כך שהאיום על בריאותם של ילדים הוא קטן מאוד, וכי מהנתונים שנאספו עד כה עולה כי שיעור ההדבקה בקרב ילדים מגיל שנה ועד 10 שנים הוא נמוך גם כאשר בתי ספר נשארו פתוחים. כך, בישראל, נתוני תחלואה המעודכנים ל-15 באפריל מצביעים על כך שילדים חולים מהווים חמישה אחוזים בלבד מכלל החולים, ונתון זה נכון גם לכלל החולים וגם לחולים במוקד התפרצות ידוע (4.9 אחוזים באופן כללי, ו-5.4 אחוזים בבני ברק). כמו כן, על סמך הדיווחים במדינות שונות, שיעור התמותה בקרב ילדים הוא נמוך ביותר וקרוב לאפסי – באיטליה יוחס מקרה מוות אחד מתוך 19,508 מתים לילד בקבוצת הגיל 0-19 (וייתכן שמדובר בתמותת תינוק בשל סיבה שאינה קשורה לנגיף הקורונה), בעוד בספרד, מתוך 10,793 מקרי המוות שנרשמו, אחד יוחס לילד בגיל 0-9 כשגם במקרה זה לא ברור אם מדובר בתמותת תינוק בלי קשר לקורונה.
"בנוגע לתרומת סגירת בתי ספר למצב הבריאות של יתר חלקי האוכלוסייה, אין עדויות לכך שילדים הם מאגר ההדבקה המשמעותי ל-covid-19, לא כל שכן שהם 'מדביקי-על' כפי שנטען על ידי פרשנים רבים בעת האחרונה", נמסר מהאוניברסיטה. "חלקם של הילדים באוכלוסיית ישראל גדול, ולמרות זאת עד היום לא נרשם מוקד הדבקה בכלל המסגרות החינוכיות בישראל לפני סגירתם. זאת ועוד, החוקרים מציינים במסמך את המאמר שהתפרסם בכתב העת המדעי היוקרתי "The Lancet", שסקר מגוון מחקרים שבדקו את יעילות סגירת בתי ספר כאמצעי לצמצום המגפה והגיע למסקנה כי שצעד זה מוערך כמפחית את שיעור התמותה מהנגיף באוכלוסייה הכללית לכל היותר ב-4-2 אחוזים".
לסיכום, במציאות הנוכחית, פתיחת גנים ובתי ספר לילדים עד גיל 9 צריכה להיעשות, לטענת המומחים, בצורה זהירה תוך שימוש באמצעי ריחוק חברתי, באזורים שאינם מוקדי התפרצות ושתלווה בניטור קפדני של תחלואה של הילדים, הוריהם ומוריהם. פתיחת אותם מוסדות לימוד חייבת להיעשות לדעתם תוך נקיטת אמצעים שונים בתקופה הראשונה, כמו מדידת חום שגרתית במהלך יום הלימודים, חבישת מסכות, הקפדה יתרה על היגיינה והסבר על חשיבותה, למידה במשמרות (שבוע-שבוע, בשעות שונות וכדומה) ו/או פיצול הכיתות לכיתות הריקות כדי להגדיל את המרחק בין הילדים. "מכך יתחייבו גם שינויים בהתנהגות בקרב צוות בתי הספר.. אך ההכבדה על השגרה תהיה קטנה בהרבה מההכבדה הכרוכה בהמשך המדיניות הנוכחית", מציינים החוקרים במסמך ומוסיפים כי "יש לציין, כי בשלב זה ראוי שהריחוק החברתי בין נכדים וסבים וסבתות יישאר בעינו מפאת הסיכון הגבוה המאפיין את הגיל המבוגר".
- אסטרטגיית היציאה מסגר הקורונה בירושלים – מומחי הרפואה מסבירים
- התעסוקה, התרבות, התחבורה: כך תיראה המציאות החדשה בירושלים
- ניסוי וטעייה – כך תיראה אסטרטגיית היציאה ממשבר הקורונה בירושלים
- עד הבית: זירת המשלוחים והאספקה של ירושלים
