התוכנית האסטרטגית היא תוכנית פעולה בראייה רחבה וארוכת טווח, אשר נולדה בעקבות החלטת הממשלה מיום 2.3.2017 (החלטה מס' 2457 דר/131) וכוללת בתוכה בין היתר את הרחבת מתחם הכנסת. במסגרת התוכנית צפויים כריתת עצים רבים ופגיעה בסביבה, ולכן הארגונים הירוקים בעיר הביעו את התנגדותם לתכנית כבר מתחילת הדרך.
בנוסף לארגונים הירוקים שהתנגדו, כ-20 חברי כנסת חתמו על בקשה לדיון ציבורי פתוח שהועברה לוועדה המחוזית בעיריית ירושלים. בעקבות חתימתם, הוועדה המחוזית התייחסה באופן חלקי להתנגדויות, אבל לא ברור מדוע דנו בכלל, בדיוק לפני שהכנסת, וכחלק ממנה גם הממשלה החדשה, התיישבה והושבעה.
לעדכונים אחר כל הידיעות הכי חמות>>
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באנדרואיד
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באייפון
למעשה, רוב חברי הכנסת שאיתם דיברתי, כלל לא ידעו על היקף העצום של הפרויקט ורק לאחר שהובאו לפניהם המסמכים הרלוונטיים, הם חתמו על הבקשה לקיים דיון ציבורי פתוח. לאור ההתנגדויות של חברי הכנסת, הפעילים החברתיים והארגונים הסביבתיים, הוועדה המחוזית אומנם צמצמה את היקף התכנית, אבל עדיין לא ברור לנו למה בכלל יש צורך לתוכנית כזאת שכרוכה בכריתת עצים רבים ובנייה מיותרת.
בתוכנית הבנייה שאושרה, מופיע גם חניון ששטחו מופרז וגדול מהתקן. היקף הבנייה בחניון זה הוא עצום ואין דומה לו בבנייני פרלמנט אחרים ברחבי העולם. כך למשל, חניוני הקפיטול והפרלמנט הבריטי לא משתווים אליו בגודלם היחסי לעומת מספר חברי הפרלמנט המכהנים בהם.
רוצים להישאר מעודכנים?
ההתנגדויות לביצוע התוכנית כפי שאושרה לראשונה, התייחסו גם לניתוקה מהמרקם האורבני של עיר הבירה. המתנגדים טענו כי פונקציות שנקבעו בתוכנית, כמו אולמות, אפשר גם לקיים גם מחוץ למתחם, למשל, בבניינים הממשלתיים החדשים בקריית הלאום הסמוכה. אם יש צורך להגדלת שטחים נוספים – טענו המתנגדים – אזי קריית הלאום היא המקום הנכון.
מלבד שיקולי הבינוי במרחב הציבורי, עלותו של הפרויקט מכספי הציבור מוגזמת גם היא, במיוחד ברגעים קשים אלה אחרי משבר הקורונה, בהם יש צורך משמעותי יותר לתגבר מערכת הבריאות, החברה והרווחה. אם כבר יש כסף, הגיע זמן לשקם את מבנה הכנסת הראשונה ברחוב קינג ג'ורג' – מבנה שעומד שנים כפיל לבן – כמוזיאון מורשת היסטורי.
הבעיות בתוכנית החדשה מתחילות ומסתיימות בכך שהכנסת היא סמל לאומי ששייך לכל אזרחיה. מכאן עולה כי דרך הרחבת מתחם הכנסת הייתה צריכה להיעשות בשיתוף פעולה ציבורי-כללי על ידי דיון פתוח, ולא כפי שזאת נעשתה בפועל, בדרך "רגילה".
אני סמוך ובטוח שאם היו מעלים את התוכנית בכנסת הנוכחית, עוד חברי כנסת נוספים היו מצטרפים לבקשה. כמו כן, אני יודע שחלק מההתנגדויות אומנם התקבלו ויש שיפור בהיקף התוכנית, אך במקרה הזה התוכנית כולה הייתה צריכה לקבל התייחסות וחשיבה מחדש שבסופה הסרת התוכנית המיותרת.
הכותב, פפה אללו, כיהן לשעבר כסגן ראש עיריית ירושלים וכיושב ראש סיעת מרצ בעירייה.
הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר עדכונים בזמן אמת"
"כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם
המייל האדום של "כל העיר" [email protected]
ירושלמי
לפחות הבנייה הייתה יפה,
אבל הכיעור הוא חלק מתרבות הבנייה החדשה בישראל.
ושימו לב שאין הדמייה ברורה לתכנית.
אפילו בניין פרלמנט לא מסוגלים לתכנן בצורה שראויה לה.
וכן צריך להשקיע הרבה כסף בבניין חשוב כזה,
ולא בהכרח שצריך חניון גדול או מבנה גדול מידיי, אבל חשוב להשקיע בכבוד המקום