היכל הזיכרון בהר הרצל (צילום: ד"ר אדם אקרמן)
היכל הזיכרון בהר הרצל (צילום: ד"ר אדם אקרמן)

היכל הזיכרון בהר הרצל: מבט אדריכלי

סיפורה של הארכיטקטורה יוצאת הדופן, שמבטאת את ההוקרה כלפי הנופלים המונצחים בהיכל הזיכרון הלאומי בהר הרצל

פורסם בתאריך: 22.12.20 17:42

 

במבנה המרשים והייחודי של היכל הזיכרון בהר הרצל, שנחנך בשנת 2017 בכניסה לבית הקברות הצבאי, מונצחים כ-23,800 אלף חללי מלחמות ישראל מאז 1860. המבנה נועד להיות אתר הנצחה מרכזי, לכלל חללי מערכות ישראל וכולל גם כ-3,000 נופלים, שאינם מונצחים באנדרטות הרבות, הפזורות במקומות שונים בארץ. התכנון של היכל הזיכרון ארך כעשור, ונעשה על ידי משרד האדריכלים קימל-אשכולות. הבנייה החלה בשנת 2015 ונמשכה כשנתיים וחצי, בעלות כוללת של 89 מיליון שקלים. המבנה, דמוי לפיד ענק, בנוי על שטח של 2.5 דונם ומתנשא לגובה 18 מטרים. בתקרתו של ההיכל נמצא "פעמון האור" – פתח מעגלי בקוטר שמתרחב כלפי השמים, שדרכו חודר פנימה אור טבעי. יצירת יד זיכרון לאומית – כה מורכבת ומושקעת – מבטאת את ההוקרה והכבוד שחשה האומה כלפי הנופלים, אשר בזכותם מדינת ישראל קיימת.


לעדכונים אחר כל הידיעות הכי חמות>>

הורידו את אפליקציית "כל העיר" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כל העיר" באייפון


המבנה האדריכלי של ההיכל הוא לולייני (ספירלי), והקיר הפנימי הסובב אותו משתרע על פני 260 מטרים של לבנים זהות בגודלן. לכל חלל מוקדשת לבנה עם שמו ומועד נפילתו, ובצמוד לה נמצא חרוט נר זיכרון, הנדלק ביום השנה למותו. הרעיון מאחורי קיר הלבנים הוא שכל "ישראל ערבים זה לזה" ותלויים בכל אחד ואחד מהנופלים, כפי שחומה תלויה בכל לבנה שמרכיבה אותה. מידי יום מתקיימת בהיכל הענק אזכרה, על ידי חזן צבאי, לחיילים שנפלו באותו היום.


היכל הזיכרון בהר הרצל (צילום: ד"ר אדם אקרמן)

(צילום: ד"ר אדם אקרמן)


בכניסה למבנה בוערת אש זיכרון תמידית – "אש התמיד" – המסמלת הנצחה קולקטיבית והעברת לפיד הזיכרון מדור לדור. הלבנה הפרטית של כל חייל מתווספת לקבר ולמצבה, הנמצאים בבית הקברות הסמוך. כך החוויה הקשה האישית, נהייתה שזורה בחוויית הצער הקולקטיבי. המבקרים בהיכל צועדים לאורך קיר הלבנים במסלול עלייה (רמפה), המזכיר את הטרסות, שבית הקברות הסמוך בנוי עליהן. לאורך המסלול ישנן עמדות איתור עם אפליקציות – וניתן להקליד בהן את שם החלל וללמוד עליו; בכך ההיכל הפנימי מחליף את רחבת הטקסים המרכזית, שהיתה בעבר בכניסה לבית העלמין.

"פעמון האור", שגובהו כ-12 מטרים, מורכב מ-9,000 לבנים – הגדולות יותר מאבני ההנצחה – מאפשר לאור החיצוני להיכנס פנימה וליצור אפקט של אור וחושך, המשתנה לאורך שעות היום. מעטפת ההיכל החיצונית הלבנה זוהרת אף היא באור, ונראית דמוית פירמידה הבנויה מסיבית והמתרוממת השמימה. "פירמידה" זו, (הר-אבן) הנמצאת בתוך גבעת אבן לרגלי הר הרצל, משתלבת בטופוגרפית האבן סביבה. המדרגות הרחבות החיצוניות, היורדות אל הכניסה להיכל, מזכירות אף הן טרסות של אבן. המדרגות מאפשרות ישיבה נוחה לקבוצות המגיעות שמקבלות הסברים.


היכל הזיכרון בהר הרצל (צילום: ד"ר אדם אקרמן)

היכל הזיכרון בהר הרצל (צילום: ד"ר אדם אקרמן)


היכל הזיכרון זוכה לפרסומים רבים ברחבי העולם, ונכתבו עליו מאמרים ביותר מ-30 שפות. מאז פתיחתו מעורר המבנה השתאות, הערכה ועניין בקרב קהילת האדריכלים בארצות רבות. ההיכל מועמד תדיר לזכייה בתחרות המבנים היפים בעולם. משנת פתיחתו, ההיכל משתתף בתחרויות בינלאומיות, לבחירת המבנים הייחודיים החדשים בעולם. זאת בזכות הארכיטקטורה רבת-העוצמה שלו, והן בשל תוכנו כאתר הנצחה לאומי. כבר בשנת 2018 ההיכל נבחר בן 20 המבנים החדשים המרשימים בעולם, מבין 67 מיזמים שעמדו לבחירה – בפני "אגודת האדריכלים של בריטניה". תקנות האגודה היוקרתית קובעות, כי בנוסף לאיכות הבנייה, המבנה צריך גם לעמוד בשתי דרישות נוספות: "לייצג את מצוינות העיצוב והשאפתנות האדריכלית וגם לספק משמעות חברתית". לארץ הגיעה אז משלחת מבריטניה, אשר התרשמה מאד מרעיון הנצחה ההיכל בלבנים, ומהפשטות של פנים המבנה. הוועדה ציינה, שעם כל האפקטים הנוספים הרבים שבו, נראה לה המבנה כ"ריק ונקי" וכמצליח לבטא בעוצמה המאופקת שבו, את הייעוד של הקמתו.


היכל הזיכרון בהר הרצל (צילום: ד"ר אדם אקרמן)

(צילום: ד"ר אדם אקרמן)


בתחרות המתקיימת מידי שנתיים בויצ'נזה באיטליה, זכה ההיכל בשנת 2019 בתעודת הוקרה – כפרויקט הבינלאומי הטוב ביותר: "המשקף שיתוף פעולה בין המזמין (משרד הביטחון) לבין האדריכל". בשלהי אותה שנה, בתחרות שהתקיימה בעיר שנז'ן שבסין – הוענקה להיכל מדלית כסף – כאחד משני הפרויקטים הטובים להנצחה בעולם.

בני הזוג האדריכלים איתן ומיכל קימל, רואים בהיכל הזיכרון – פרויקט מרגש של פעם בחיים – הדורש מהאדריכל את ההברקה המביאה אותו לשיא יכולת המצאתו. הרעיון המקדים – כיצד הפרויקט צריך להיבנות מבחינה טכנולוגית – כקיר הנושא שמות הבנוי מאלפי לבנים – העניק למיזם את הערך המוסף שלו.


היכל הזיכרון בהר הרצל (צילום: ד"ר אדם אקרמן)

(צילום: ד"ר אדם אקרמן)


הכותב: ד"ר אדם אקרמן, מחבר הספרים: "101 אתרים בירושלים" ו"ירושלים המסתורית: 99 אתרים חבויים".


  הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר עדכונים בזמן אמת12"

 "כל העיר" ירושלים בפייסבוק 

 "כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם

 המייל האדום של "כל העיר"[email protected]


 

תגיות:

אולי יעניין אותך גם

תגובות

🔔

עדכונים חמים מ"כל העיר"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר