ניסיתם במקרה להשיג כרטיסים למופע של שרית חדד ביום רביעי הקרוב בזאפה? או נגיד למופע של ישי לוי עם גלית בנגלס ביום שלישי בזאפה? או שאולי לזה של איתי לוי, ושל דקלון וסגיב כהן שהיו השבוע? בטח לא היה קל. המופעים הללו ורבים אחרים של זמרים ים תיכוניים שמגיעים לירושלים מתמלאים מהר מאוד, ותוך זמן קצר הכרטיסים אוזלים לגמרי. מעבר לביקוש, ניתן להבחין שישנם גם יותר מופעי זמר מזרחי בעיר. השבוע, כאמור, הופיעו בזאפה דקלון ולוי עם סגיב כהן. בשבוע הבא יהיו אלה חדד וישי לוי, כשבחודש פברואר יתארחו הפרויקט של רביבו והרשימה עוד ארוכה.
"להופעה של איתי לוי ודקלון היה סולד אאוט מטורף, עד כדי כך שפתחנו כבר רשימת המתנה למופע הבא", אומרת השבוע המנהלת האמנותית של הזאפה שלומית ינקו, שאחראית על שיבוץ המופעים בירושלים. "מופעים ים תיכוניים הם לרוב סולד אאוט. גם הפרויקט של רביבו (שמגיעים לזאפה בפברואר, ד.י.), יכולים להיות במצב של סולד אאוט שבועיים מראש, שלא לדבר על שרית חדד שהכרטיסים אליו נגמרו לפני זמן רב. בטווחי מכירה קצרים אני יכולה למלא הופעה של זמרים ים תיכוניים אחת לחודש, מה שאמן מיינסטרים ישראלי יעשה פעם בשלושה חודשים. בירושלים יש ביקוש קצת אחר. גם לסגיב כהן ודקלון יש מופע שמוכר טוב מאוד בירושלים. ישי לוי מוכר טוב בירושלים. יש אמנים שהם לא השמות הכי חזקים ובירושלים הם צוברים תאוצה".
אפשר לומר שגם מצד האמנים הים תיכוניים ישנו רצון להופיע יותר בירושלים?
"לגמרי. האמנים רוצים להגיע יותר לעיר כי יש להם ניסיונות טובים בירושלים. אחרי שמופע הוא סולד אאוט מטורף, אז אוטומטית הם רוצים להגיע שוב ומרגישים שהקהל מחבק אותם".
בזאפה יש כ־350 מקומות במופעי ישיבה (600 במופעי עמידה אבל רוב המופעים אינם כאלה) ובחודש יש ארבעה-חמישה מופעי זמר מזרחי, כולם, כמעט, מלאים. "בזאפה בירושלים יש משנה לשנה מגמה של עליה בצריכה של מופעים", אומרת ינקו, "באופן כללי יש נטייה למופעי מיינסטרים בעיר, שבין היתר זה אומר מוזיקה ים-תיכונית, בדגש על פופ ים תיכוני. מופעים של עומר אדם, שרית חדד, משה פרץ, עדן בן זקן או פאר טסי יתמלאו מהר. ביחס לתל אביב, ניתן לראות שיש צריכה גבוהה יותר של מוזיקה ים תיכונית".
הזאפה, חשוב לציין, ממש לא לבד. בכל אולמות המופעים בירושלים יודעים לספר כי קצב מכירת הכרטיסים של מופעי זמר ים תיכוניים הוא מהיר. מאוד מהיר. כך למשל, בחברה העירונית אריאל, שאמונה על הפקות גדולות בעיר וכן על המופעים בבריכת הסולטן ובהיכל הפיס ארנה, יודעים לספר כי "בהחלט אפשר לומר שמכירת כרטיסים למופעים ים תיכוניים היא הרבה יותר גדולה ומהירה. אם מסתכלים על חוצות היוצר לדוגמא, אז הערבים שהיו סולד אאוט עוד לפני קיום הפסטיבל היו של הזמרים הים תיכוניים – משה פרץ, עומר אדם, שלומי שבת ופאר טסי ועדן בן זקן, וכמוהם גם של מוקי, סטטיק ובן אל תבורי וגם המופע של ריטה".
בחברת אריאל מספרים כי גם בפסטיבל 'ירושLIVE', שהתקיים בהיכל הפיס ארנה מרבית ערבי הסולד אאוט עוד לפני קיום הפסטיבל היו של אמנים ים תיכוניים.
***
הייצוג הנאה של האמנים המגיעים להופיע לצד ההתנפלות על הכרטיסים מעלה את השאלה הבלתי נמנעת: האם הקהל הירושלמי צמא יותר למופעי זמר מזרחי מבעבר?
"זה קרה בשנה האחרונה בצורה משמעותית", מנתח חגי אוזן, מוזיקאי ומבקר מוזיקה ים תיכונית לשעבר אשר עוסק כיום בניהול אמנים. "אנחנו מרגישים שאנחנו עולים הרבה יותר לירושלים, ולא רק אנחנו. גם זמרים אחרים. הזאפה בירושלים מזמין יותר הופעות, וגם מקומות אחרים. זה מרגיש כאילו הקהל בירושלים למד להיות יותר מזמין. זו השנה של המוזיקה המזרחית בירושלים".
אוזן, שמנהל את הזמרת נסרין קדרי, מספר שכרטיסים לכל הופעה שלה בעיר נחטפים תוך ימים ספורים. "במקרה הרע כמה ימים לפני המופע אנחנו כבר סולד אאוט. במקרה הטוב הם נמכרים תוך כמה ימים מפרסום המופע", הוא מסביר, "בעבר זה ממש לא היה ככה בירושלים. הגענו להופיע בירושלים לפני שלוש שנים ואז היה קושי. אנשים אמרו לי: 'מה אתה הולך להופיע בירושלים. קהל ימני לא יקבל זמרת ערביה'. אני רציתי להוכיח כמה הקהל פתוח ובאתי עם ראש בקיר. זו היתה הופעה במקום קטן שכן היה מלא אבל היה הרבה יותר קשה להביא קהל".
ואיך זה נראה בשנה האחרונה?
"בשנה האחרונה לא הייתי צריך אפילו ליזום. כל היוזמות היו ירושלמיות. מאירועים משפחתיים ועד מופעים פתוחים. זה הרבה יותר קל. אני שומע גם מזמרים אחרים שהם מקבלים יותר הזמנות להופיע בירושלים וזה נע על כל הסקאלה – ממאור אדרי עד חיים משה. זה כמובן מאוד משמח כי ירושלים מאוד חשובה לנו אסטרטגית".
אסף שלונסקי, כיום מנהל התכניות של רשת ב' בתאגיד השידור הציבורי ולשעבר מגיש ועורך תוכנית המוזיקה המזרחית "נכון להלילה" ברדיו תל אביב, מוסיף כי "מסורתית, לקהל הירושלמי היה תמיד צמא גדול למוזיקה המזרחית ובתקופת הזוהר של המועדונים בירושלים היו הרבה הופעות. מאז זה קצת נחלש, ובשנים האחרונות יותר אנשים החלו שוב לבוא למופעי זמר מזרחי בירושלים. אייל גולן ושרית חדד ממלאים את הארנה ואת בריכת הסולטן. באופן כללי, אנשים יותר הולכים להופעות כיום, כולל קהל שלא היה הולך פעם וגם מאזינים יותר למוזיקה. הסמארטפונים והאינטרנט הופכים את המוזיקה ליותר נגישה. בנוסף, יש כיום מקומות כמו הזאפה. אם פעם היית רוצה ללכת להופעה היית צריך ללכת למועדון מאוחר בלילה. היום אפשר למופע מוקדם, לאכול. זה מתאים ליותר גילאים ופונה לקהל רחב יותר".
זה קורה גם ברמה הארצית?
"כן, הכל הפך לנגיש יותר, אין מתווכים. אם פעם היה צריך לחכות לתחנות הרדיו לתווך לנו את המוזיקה, והשאר היה בקלטות או בירושלים, בתחנות הפיראטיות, היום הכל מגיע לכולם. פחות משנה מה משמיעים אלא מה שאנשים אוהבים. גם ברדיו משמיעים הרבה יותר מזרחית. יש תנאים הרבה יותר טובים למוזיקה הזו לפרוח. הקהל הירושלמי תמיד אהב מוזיקה מזרחית, ועם ההתחזקות של המוזיקה בכלל, הקהל הירושלמי נהנה הרבה יותר. מה שקורה בירושלים עכשיו קרה במקומות אחרים בארץ שנתיים-שלוש קודם".
***
גם האמנים עצמם מדווחים על רצון להגיע לעיר. איתי לוי, שכאמור, הופיע בזאפה בשבוע האחרון, הופיע בעיר גם בספטמבר וסיפר אז ל"כל העיר" על הופעות רבות שיש לו בירושלים: בזאפה, בפסטיבל חוצות היוצר, בכיכר ציון, ברחבת ממילא ובאומן 17. "הירושלמים הם אנשים חמים בצורה מטורפת", אמר אז לוי, "כשאני מסתובב בשוק ובאזור כיכר החתולות והברים הם מזהים, עוטפים ומברכים. יכול להיות שזו מדינה בפני עצמה, כי ירושלמים מחוברים למה שקורה אבל יש להם גם את השפה שלהם והמוזיקה שלהם".
עמיר בניון שהופיע בתיאטרון החודש סיפר שירושלים הוא המקום האהוב עליו להופעות, שהופיע כמעט בכל מקום בעיר וכי הוא חש כבן בית בקרב הקהל המקומי. נסרין קדרי אמרה לפני הופעתה בספטמבר בעיר כי "לקהל הירושלמי טעם מוזיקלי מאוד מיוחד. לפעמים הקהל הירושלמי מבקש ממני שירים שאני לא שרה במקומות אחרים בארץ. יש לו להיטים משלו. קהל מאוד דעתן עם טעם עצמאי".
כאמור, ביום שלישי הקרוב יתקיים בזאפה מופע משותף של ישי לוי וגלית בנגלס. זה יהיה הלוקיישן השני שבו מופיעים השניים במסגרת המופע החדש
צילום קובי קלמנוביץ
שלהם, ובנגלס מדגישה כי "הבחירה בירושלים היתה מודעת. אנחנו מחוברים מאוד לקהל הדתי. אני מרצה בפני קהלים בירושלים וישי מופיע בירושלים לאורך כל הקריירה שלו. יש משהו בקהל הירושלמי שאני אוהבת מאוד. קל יותר לדבר על אמונה עם קהל כזה. לכן בחרנו בזאפה בירושלים. יש משהו בעיר שמעצים הכל עוד יותר".
בנגלס היתה הבעלים של חברת ההפקות המובילה "באזז טלוויזיה", וביוני 2014 הודיעה על הפסקת פעילות בעקבות הפסדים. במקום לפשוט רגל היא יצאה למסע "דג הזהב", שבו הגשימה חלומות ל־90 בעלי חוב, ובתום תשעה חודשים סגרה חובות בסך 2.2 מיליון שקל. במופע היא מספרת את סיפורה עם שיריו של לוי שליוו אותה בתקופה הקשה. "בדרך כלל מגיעים לירושלים לקראת סוף סבב ההופעות, אבל אצלנו זה היה אחרת", היא אומרת, "אחרי שעשינו את המופע הראשון נכנסתי לפחד מהעוצמה של המופע. כל אחד חזר למופעים הרגילים שלו עד שהיו לנו סימנים שאנחנו צריכים להופיע שוב. הדבר הראשון שעשיתי היה להרים טלפון לזאפה. אמרתי שאני רוצה עוד מופע, ואם אנחנו עושים עוד אחד – הוא חייב להיות בירושלים".
