ביום רביעי האחרון, 13.6, נפתחה במוזיאון ישראל התערוכה "מקום לאופנה: מסע בעקבות הבגד הישראלי", שמתקיימת לרגל חגיגות ה-70 לישראל ומוקדשת לראשונה בתולדות המדינה לעולם האופנה הישראלי. פריטי הלבוש המוכרים יותר ופחות, הרישומים, צילומי האופנה והסרטים אשר יוצגו בתערוכה פורשים לראשונה את התמונה הרחבה של עולם העיצוב ותעשיית האופנה בישראל ומספרים סיפור משמעותי בתרבות הישראלית.
- הורדת האפליקצייה של "כל העיר" באנדרואיד
- להורדת האפליקצייה של "כל העיר" באייפון
- סיורי לילה מרתקים בירושלים עד סוף אוגוסט
בעוד שבעולם תערוכות אופנה תופסות מקום נכבד, זהו הניסיון הראשון להציג את עולם האופנה הישראלית בין כתלי מוזיאון בישראל. התערוכה, פרי מחקר מקיף ועבודת אוצרות משותפת של יוזמת ויועצת התערוכה תמרה יובל ג'ונס, האוצרת האחראית דייזי רקח-ג'יברה, נגה אליאש-זלמנוביץ ואפרת אסף-שפירא, מתבוננת בלבוש שנוצר בישראל מסוף המאה ה-19 ועד ימינו. מגמות מרכזיות באופנה בישראל, כגון סמליות דתית ולאומית, מקומו של הלבוש המסורתי היהודי והערבי, השפעת נוף המקום על מעצבי האופנה, האידאולוגיות השונות – הסוציאליזם מצד אחד והליברליזם מהצד האחר – כל אלה הם חלק מהמסע אל הבגד הישראלי שיתפרש על שטח תצוגה בן 900 מ"ר במוזיאון.
מתוך התערוכה "מקום לאופנה: מסע בעקבות הבגד הישראלי" (צילום: מוזיאון ישראל, ירושלים על ידי אלי פוזנר)
בתערוכה מוצגים זה לצד זה ההיסטורי, האיקוני והעכשווי. בין המוצגים המככבים בה ניתן למצוא את מעילי המדבר העל זמניים שעיצבה פיני לייטרסדורף בין שנות ה-50 לשנות ה-70 עבור "משכית" המשלבים צמר כבשים מקומי וצבעי מדבר; קולקציית "הכאפיה", שעיצבה רוז'י בן יוסף בעקבות מלחמת ששת הימים, בניסיון ליצור מסר של דו קיום בין שני העמים, קולקציה אשר רעיונותיה נוכחים כיום בעיצוביהם של מעצבים יהודים, פלסטינים ובינלאומיים; פריטים נוסטלגיים של "אתא", החל מכובע טמבל ובגדי עבודה שמהווים השראה לדור צעיר של מעצבים וניגוד לעיצובי האופנה העילית של מעצבי על כגון גדעון אוברזון, ויקטור בלאיש ואלון לבנה. מעצבים אלו ועוד עשרות מנסחים את שפת העיצוב של האופנה הישראלית.
את התערוכה מלווה ספר מקיף הכולל עשרות צילומים של פריטים, צילומי אופנה של צלמי האופנה המובילים, חומרים ארכיוניים ומאמרים. הספר מפנה זרקור לאופנה שנוצרה בישראל במהלך השנים והוא תוצאה של שיתוף פעולה בין "שנקר", "סטימצקי" ומוזיאון ישראל.
״בשנת ה-70 למדינה אנו שמחים להכניס את עיצוב האופנה המקומי בשערי מוזיאון ישראל", אומר עידו ברונו, מנכ״ל מוזיאון ישראל. "סיפורה של תעשיית האופנה וסיפורם של המעצבים שזורים בסיפור החברה הישראלית ובערכים שעיצבו אותה. האופנה, שבמהותה היא מוחצנת ובת חלוף, מקבלת משמעות חדשה כשהיא הופכת לעדשה שמבעדה נבחנים ערכינו. היריעה הרחבה של מוזיאון ישראל, שחובק את המקומי ואת הבינלאומי, מספקת להתבוננות זו עומק מרתק במיוחד״.
רוצים להישאר מעודכנים?
תערוכה נוספת שנפתחה החודש היא "כריסטיאן בולטנסקי: ימי חיים", תערוכה רחבת יריעה של אחד מהאמנים החשובים הפועלים כיום. האמן חוזר למוזיאון ישראל, ומציג את עבודתו משלושים השנים האחרונות. התערוכה בנויה כמסלול, בו המבקרים עוברים בין יצירות רבות: בכניסה לתערוכה מוצב שעון עצר דיגיטאלי שסופר ללא הפסקה את השניות מרגע הולדתו של האמן, הקרנת וידאו עצומה בשם "נשמות קטנות" ובה מופיעים 300 פעמוני רוח יפניים שהוצבו על רקע נופי ים המלח ערוכים לפי מפת הכוכבים בליל הולדתו של האמן, צילומי עיניים מודפסים על וילונות רפאים, ועד להר מוזהב בגובה 5 מטרים המצופה כולו שמיכות מילוט מנצנצות.
מוזיאון ישראל (צילום: תומר אפלבאום)
כמו כן המבקרים יוכלו למצוא את עצמם בתערוכה בספריה גדולה של ספרי טלפון מתקופות שונות בישראל ואף להקליט את פעימות הלב שלהם ולצרף אותן לארכיון פעימות הלב של בולטנסקי המקיף מאות אלפי בני אדם שביקרו בתערוכותיו ברחבי העולם. את התערוכה אצרו לורנס סיגל ומירה לפידות.
