ביום שלישי, 20.11, יצא לדרך בבית מזי”א לתיאטרון הפסטיבל היהודי הבינלאומי לתרבות עכשווית. את הפסטיבל, שמתקיים זו השנה השלישית ברציפות, יזמה ומפיקה קבוצת התיאטרון הירושלמי, אחת מקבוצות התיאטרון הפועלות בבית מזי”א.
במסגרת הפסטיבל יתארחו עשרות יוצרים – צעירים לצד וותיקים, דתיים לצד חילוניים וכאלו המייצגים סגנונות אומנותיים שונים – אשר יעלו תכנים בהשראת המורשת וההיסטוריה היהודית מישראל ומהתפוצות. לצד עשרות היוצרים והאמנים הישראלים, יתארחו השנה גם שני מופעים מחו”ל של קבוצות מארצות הברית ומאנגליה.
בית מזיא (צילום: מגד גוזני)
באירוע הפתיחה של פסטיבל תוצג בבכורה המחזה “נמר חברבורות” מאת יעקב שבתאי, שמגולל את סיפורו של פינק המגיע לפלשתינה כשבראשו, חזון ציוני להקים קרקס שיפריח את השממה. מיד לאחר המחזה, יתקיים מופע מחווה של ארז לב ארי ו’החליפות’ לזמר האגדי אריס סאן.
בין המשתתפים בפסטיבל השנה ניתן למנות שמות כמו שלומית אהרון בערב אישי ואינטימי, איל שכטר, הדר גלרון, מיכה ביטון, מופע זוגי של עדן הראל ועודד מנשה, ציון גולן שיארח את אמיתי אריכא במופע מחווה לרבי שלום שבזי, יאיר להמן ועוד עשרות רבות של מוזיקאים, שחקנים, רקדנים ויוצרים ואמנים.
לדברי אסנת גיספאן, המנהלת האמנותית והרוח החיה שמאחורי הפסטיבל, קיומו מאפשר להביא לידי ביטוי את המגוון התרבותי העצום שקיים בישראל ובירושלים בפרט. “לצד השאלות והסוגיות העוסקות בזהות, באורח חיים, במתח ובמורכבות הרב תרבותית, קיימת פריחה אמנותית חסרת תקדים של יוצרים דתיים וחילוניים, ומהבחינה הזו אנחנו מעצמה”, מדגישה גיספאן בשיחה עם “כל העיר”. “הפסטיבל השנה מציג פסיפס ומארג מרתק של הצגות תיאטרון ומופעים שנוצרו בהשראת המורשת והתרבות היהודית והישראליות”.
שלומית אהרון (צילום: יח"צ)
מה הייחודיות של הפסטיבל?
“הפסטיבל מתעסק בעצמנו, במקורות יהודיים, בהוויה היהודית הישראלית, וזאת דרך מופעי תיאטרון מוזיקה וידאו ארט ומחול. מאז שקבוצת התיאטרון הירושלמי נוסדה, היא מתעסקת בחומרים האלה ושואבת את חומרי היצירה שלה מהמקורות היהודיים, וזה היה מאוד מקורי וייחודי כשהתחלנו בכך. היום, בכל אמנויות הבמה בישראל, מברי סחרוף דרך משפחת בנאי ועד קובי אוז, יש נגיעה בחומרים יהודיים וזה מסקרן. לכן חשבתי להביא את התכנים הללו לכאן, לירושלים, לאגד את היוצרים והיצירות לכדי פסטיבל אחד, וזה מה קורה כאן זו השנה השלישית”.
איך מתחילים לארגן כזה פסטיבל?
“העבודה נמשכת כמעט שנה. אני מתחילה בינואר, מחפשת חומרים ויוצרים שמעניינים אותי, בין אם ברמה המקומית או בגדר הפקות בינלאומיות. אני נוברת, מחפשת, צופה ומתקשרת, כמו מופע נוסף שנכתב במיוחד לפסטיבל ונקרא “גב אל גב” – הדר גלרון ומיכה ביטון במפגש מרתק שעוסק בניגודיות שביניהם וביחד הם יוצרים ערב משובח מלא סאטירה, מוזיקה וכל טוב. יש לא מעט הפקות מקור חד פעמיות לטובת הפסטיבל”.
ארז לב ארי והחליפות (צילום: עמית בן שושן)
מי קהל היעד של הפסטיבל?
“אנחנו מקבלים פידבקים מאוד טובים על התכנים המגוונים. היופי של הפסטיבל הוא במארג הכל כך עשיר ומגוון שנוצר בתוכן. כל אחד מכל גיל, גבר, אישה, דתי, חילוני, אפילו חרדי, וזה מרגש מאור להביט בקהל שמגיע ולהבין שהוא כל כך מגוון זה לצד זה. זו אחת ממטרות הפסטיבל, להביא את השיח והעולמות של כולנו למפגש בתוך המופעים עצמם. כל אחד ימצא מופע שיעניין אותו, שיסקרן אותו, שיילך הביתה עם ערך מוסף, בין אם מדובר במוזיקה, הומור יהודי, מחול או תיאטרון”.
הפסטיבל הבינלאומי לתרבות יהודית עכשווית. ג’-ג’, 27.11-20.11. בית מזי”א לתיאטרון.
