לרגל חגיגות יום ירושלים ו- 120 שנה להיווסדו של בית החולים "שערי צדק", אחד מהמרכזים הרפואיים המובילים בארץ, שוחחנו עם מנכ"ל בית החולים פרופ' עופר מרין וד"ר רננה אופן, מנכ"לית "מדעית" זרוע המחקר והפיתוח של שערי צדק, על המרכז הרפואי הוותיק, המהפך שעבר בשנים האחרונות, המצוינות האנושית והרפואית שמזוהה איתו מיום הקמתו, התוכניות לעתיד וההתפתחות הבינלאומית. "שערי צדק הוא היום אחד מבתי החולים המרכזיים והמובילים בארץ", אומר בגאווה פרופ' מרין.
אומנם בית החולים חגג לאחרונה 120 שנה, אבל בפתחו עברו לאורך השנים בסך הכול ארבעה מנהלים, שהאחרון ביניהם הוא פרופ' מרין, כירורג לב-חזה בעל ותק של למעלה מ- 30 שנה בשערי צדק. "בית החולים הוקם בירושלים, כשרק בצבצה מחוץ לחומות העיר, והיום הוא משרת לא רק את העיר ירושלים, אלא את כל תושבי הסביבה. האוכלוסייה במדינת ישראל גדלה, יש יותר לידות מאשר תמותה ומצד שני, תוחלת החיים עולה, ולכן, גם הצרכים הרפואיים עולים. מתוך 26 בתי החולים בישראל, אין אח ורע לצמיחה של שערי צדק, אין בית חולים אחד בארץ שצמח כמונו. בעשור האחרון שערי צדק הכפיל את גודלו, ממוסד שהיו בו 500 מיטות הפכנו למוסד שיש בו למעלה מאלף מיטות וזה תהליך מבורך ומורכב, שמצריך מאתנו יותר תקציבים, שטח, גיוס של כוח אדם ולא פחות חשוב, מצריך לדעת לגדול נכון ולשמור על הרוח הנכונה".
מהי הרוח הנכונה?
"אחת הבעיות שיש למקומות שגדלים מהר ובצורה לא זהירה, היא שהם מאבדים רוח בסיסית וזה משהו שאנחנו לא רוצים שיקרה. אנחנו רוצים לגדול, אבל להישאר כמו שהיינו קטנים, לדעת שהרופא או הרופאה הם הכי מקצועיים שיש, אבל גם אישיים ומלאי חמלה, שאדם לא ירגיש שהוא נכנס לבית חולים שיש בו אלף מיטות והוא נבלע בתוך הדבר הענק הזה. מה שייחד ומייחד אותנו כבית חולים הוא אווירת הצוות ואווירה כלפי המטופלים ובעיניי זה מופלא. הזכויות לכך לקודמי ואני זכיתי במוסד מפואר שגדל ועשה את הצמיחה הזו ואנחנו מצליחים לשמור על כך. האווירה בצוות היא נפלאה, אנשים מרגישים שייכות ואכפתיות וגאים להיות חלק מתוך המוסד הזה ואני רוצה להביע את הערכתי העצומה לעבודה של האחים והאחיות, המגזר שהכי צמוד למיטת המטופל והחולים, שעובדים במקצועיות, בחמלה ובאכפתיות, בטח בשנתיים המטלטלות שעברנו ומגיעה להם הערכה עצומה".
ועדיין חסרות לכם מיטות אשפוז, זה אומר שצריך להקים עוד בית חולים בעיר?
"יש החלטה עירונית שהתקבלה לפני כשנתיים, שעד שנת 2035 לא יתקיים דיון על הקמת בית חולים שלישי. במידה ויתקיים דיון וההחלטה תהיה שכן, לוקח בין 10-15 שנים עד שהמקום ייפתח וזה לא יהיה לפני 2050. העיר ירושלים זקוקה נואשות לעוד מיטות אשפוז. אני חייב לומר שיש היום שיתוף פעולה מבורך בין בית החולים הדסה לשערי צדק לצד תחרות בריאה וגם אני וגם יורם וייס, מנכ"ל הדסה, אומרים שאין מספיק מיטות אשפוז בירושלים. אחד היעדים המהותיים שלי כמנכ"ל, הוא בניין אשפוז חדש ואני עובד על הנושא הזה מול כל הגורמים: האוצר, משרד הבריאות ובעירייה וזו אחת המשימות החשובות ביותר שיש על שולחני".
ואם מדברים על צורך במיטות אשפוז, גם הילודה עלתה.
"מערך הילודה, בשני הקמפוסים שלנו ביקור חולים ושערי צדק, עומד על כ- 22 אלף לידות בשנה וככל שאנחנו מבינים, אנחנו מרכז הילודה הגדול בעולם. מה שעומד פה למבחן, הוא לא אם אנחנו הכי גדולים, אלא המקצועיות של הצוותים. כשאישה מגיעה ללדת זאת שמחה, יחד עם זאת, אתה צריך לדעת לזהות את המקרה האחד שיש בו בעיה וככל שיש יותר ניסיון ומקצועיות היכולת שלך לזהות ולטפל עולה. יש לנו בממוצע 70 לידות ביום ויש לנו את היכולת לתת לכל אישה את היחס והטיפול ברמה הכי אישית שיש ולהתאים את עצמנו ליולדת".
מנכ"ל בית החולים שערי צדק, פרופ' עופר מרין |צילום: דוברות שערי צדק
שומרים על היחס האישי
לצד הקשר החם והאמון הרב שהאוכלוסייה המקומית נותנת למרכז הרפואי שערי צדק, בשנים האחרונות עבר המרכז הרפואי מהפך ולצד היותו מרכז רפואי מוביל בישראל, גם המעמד הבינלאומי שלו השתנה והוא עוסק רבות במחקר ובשיתופי פעולה בינלאומיים. "המעמד השתנה לשני הכיוונים. לא מעט אנשי רפואה מגיעים אלינו מחו"ל וגם הרופאים שלנו עוברים השתלמויות בינלאומיות ויש לנו קשרי מחקר ברמה היומיומית. המחקר בשערי צדק, בהובלתו של פרופ' דן טרנר סמנכ"ל מחקר ופיתוח שהקים יחידת מחקר ופיתוח מפוארת, השתנה בשנים האחרונות ואנחנו עולים בכל מדד אפשרי של מחקר, שיתופי פעולה והיעד שלנו הוא הקמת בניית בניין מחקר ייעודי".
הביקוש לעבוד אצלכם עלה.
"נכון. קיים ביקוש רב של מתמחים ומומחים לבוא ולעבוד אצלנו בשל המעמד והקדמה של בית החולים ומה שמדהים אותי הוא שמאות מהם בכלל לא ירושלמים. 30 אחוז מהדרג הרפואי שלנו מגיע מחוץ לירושלים, ישנם רופאים שנוסעים מידי יום למעלה משעה, למרות שקיבלו הצעות לניהול סמוך למקום המגורים שלהם והם מעדיפים לעבוד אצלנו בגלל סביבת העבודה, התחושה של עבודת הצוות וההבנה שהצוות הוא חלק מהותי מתוך המקצועיות שלך".
כאמור, "שערי צדק" הפך להיות מרכז רפואי מוביל הנותן מענה מתקדם לכל תחום הטראומה, מוח, קרדיולוגיה ועוד. "הפכנו ממרכז רפואי בינוני למרכז על. היום אנחנו נותנים מענה רפואי לכל בעיה ובחודשים הקרובים נתחיל בטיפולי הקרנות, כאשר אנו בשלבי סיום של בניית המכון הרדיותרפי בהשקעה של רבע מיליארד שקל עם תורמים שמסייעים לנו".
מהי הסיבה לפתיחת המכון?
"כשהתחלתי להיות מנתח לב לפני 30 שנה, המחלה מספר 1 שהרגה אנשים הייתה מחלת לב. לפני עשור זה השתנה והיום הבעיה מספר 1 היא מחלות סרטניות. למה? כי תוחלת החיים עלתה ולמחלות הלב ישנם פתרונות שלא היו לפני 20 שנה, ולכן, בית חולים צריך להתפתח בהתאם לצרכים של האוכלוסייה ואנו נפתח מכון מתקדם ביותר עם מומחים ברמה בינלאומית למחלות הסרטן השונות".
מחלקה נוספת שמובילה אצלכם, היא מחלקת הטראומה.
"נכון. לפני כ- 15 שנה הגיעו בשערי צדק להבנה שבעיר כמו ירושלים, בגודל שלה ובין השאר בגלל המורכבות העירונית, האירועים והפיגועים בעיר, יש צורך בעוד יחידת טראומה. אני הקמתי את היחידה הזו, קיבלנו הכרה של מרכז על לטראומה והקמת היחידה הצילה חיים של מאות אנשים. מיקומו של שערי צדק במרכז העיר לצד המומחיות של הצוותים, הופכים את יחידת הטראומה שלנו למרכזית וחשובה מאוד. נוסיף את פתיחת כביש 16 החדש בעוד מספר חודשים שיאפשר קיצור זמנים משמעותי בהגעה לשערי צדק ואני בטוח שיסייע בהצלת חיים".
הקמתם גם מערך מוח שהפך להיות מהמתקדמים בארץ.
נכון, ב 2016 נפתח אצלנו מערך המוח שהפך במהירות גדולה לאחד המובילים בארץ. יחידת השבץ המוחי שלנו בניהולו של ד"ר רוני אייכל היא היחידה שמטפלת בהכי הרבה מקרים של שבץ מוחי, מערך צנתורי המוח שלנו בהובלת ד"ר קובי אמסלם נחשב למוביל ברמה ארצית ובינלאומית ולאחרונה הרחבנו אותו בעוד מצנתר כך שיש לנו מענה איכותי בכל שעה. מחלקת הנוירוכירוגיה שלנו בניהולו של ד"ר נבו מרגלית מחוללת פלאים ומבצעת ניתוחים מורכבים ומצילי חיים. אין ספק שתוך 5 שנים מהקמתו- מערך המוח של שערי צדק הפך להיות מרכז מצויינות רפואית ברמה בינלאומית.
מה אתה יכול לספר על הקשר שלכם לירושלים ולאוכלוסייה המקומית?
"יש חיבור מאוד יפה שנוצר בין שערי צדק לבין התושבים של העיר, העירייה, ראש העיר שאיתו אני בקשר קבוע והגורמים המקצועיים. המרכז הרפואי שערי צדק מיצב את עצמו ואת המקום שלו בתור אחת הנקודות החשובות בעיר, וכיום האוכלוסייה של ירושלים בוחרת בחלקה הגדול לבוא לשערי צדק. אנחנו המיון הגדול בעיר, דבר אשר נובע מהאמון שהציבור רוכש לנו. השנתיים האחרונות היו מאוד משמעותיות – אנחנו רגילים שאנשים מגיעים לבית החולים בגלל דברים דחופים, ובקורונה לא היה אדם שלא היו לו חששות וחוסר וודאות. הידיעה של תושבי העיר, ששערי צדק נמצא פה עם שערים פתוחים, יקבל אותם במקצועיות וידע לתת את הטיפול הכי טוב, מאוד סייעה לשקט שלהם.
מנכ"לית מדעית שערי צדק, ד"ר רננה אופן |
צילום: אלעד ברמי
מו"פ במרכז הרפואי שערי צדק: מאתגר למוצר
ד"ר רננה אופן, מנכ"לית מדעית שערי צדק, חברת הבת של המרכז הרפואי שערי צדק, אשר מובילה את תחום המחקר והחדשנות מוסיפה: "בעשור האחרון המרכז הרפואי שערי צדק נמצא בצמיחה אדירה והכפיל את גודלו, ונמצא כיום בין המרכזים הרפואיים הגדולים בארץ. כחלק מצמיחה זו, גם תחום המחקר והפיתוח גדל מאד בשנים האחרונות". היא מסבירה.
לד"ר אופן שני כובעים. בכובע הראשון במסגרת הרשות למחקר ופיתוח, היא אחראית על הצד האקדמי כולל שיתופי פעולה עם אוניברסיטאות בארץ ובעולם, בתי חולים, גיוס מענקי מחקר, מעבדות, תשתיות מחקר וכדומה. ד"ר אופן מציינת שהמרכז הרפואי שערי צדק מסונף לפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים, ומידי שנה מתפרסמים על ידי חוקרי שער צדק למעלה מ- 500 מאמרים. קיימים שיתופי פעולה בתחומים של מחקר ופיתוח עם בצלאל, מכללת עזריאלי, בית חולים סנט ג'וזף, וגופים ירושלמים נוספים.
בכובע השני שלה, היא משמשת כמנכ"לית "מדעית"- חברת בת של שערי צדק אשר מובילה שיתופי הפעולה של המרכז הרפואי עם חברות מסחריות מהתעשייה שמפתחות מוצרים בעולמות הבריאות והרפואה. "במדעית אנחנו עוסקים בארבעה תחומי פעילות רפואיים עיקריים: ניסויים קליניים עם חברות פרמצבטיות, הסכמי ייעוץ של סגל רפואי לתעשייה, מרכז חדשנות, ומסחור טכנולוגיות", ד"ר אופן מסבירה ומציינת שהם עובדים עם מנעד רחב של חברות החל מסטרטאפים ועד חברות גלובליות. מרכז החדשנות מתמקד בשיתופי פעולה בתחום של בריאות דיגיטלית, ומאפשר הנגשה לנתונים ודאטה רפואי לצורך פיתוח טכנולוגיות מתקדמות. "לצד עבודה עם חברות החיצוניות, יחידת המסחור שלנו מטפלת בפיתוח רעיונות של אנשי הצוות, החל משלב הצורך או הרעיון, דרך פיתוח אבטיפוס ראשוני ועד למסחור החוצה לשוק. אחד היתרונות שלנו בשערי צדק, הוא שזהו בית חולים פרטי-ציבורי ולכן, אנחנו עובדים בצורה גמישה, מהירה, ומדולרית, בהתאם לצרכים הספציפיים של החברה". ונותנת דוגמאות: "לדוגמא חברה כמו גוגל, שיכלה לבחור לעבוד עם כל בית חולים בארץ שהייתה רוצה, בחרה לעבוד איתנו על פיתוח טכנולוגית אלגוריתמים ובינה מלאכותית, זאת בזכות היכולת שלנו להוציא אל הפועל פרויקטים מורכבים בצורה מהירה ויעילה .
עוד היא מציינת: ""מדעית" היא הגוף המקשר בין המחלקות והצוותים הרפואיים לבין החברות בחוץ. אנחנו מבינים מה חברה שמפתחת מוצר רפואי צריכה. מה מעניין אותה, באיזה קצב הם עובדים, מה הם צריכים להראות במחקר, אנחנו מדברים בשפה שלהם, יודעים לקשר אותם לגורמים הרלוונטיים ולבנות להם צוות מתאים בתוך הארגון, שיוכל לקדם אותם בתהליך פיתוח המוצר. כשמגיעה חברה אנחנו בונים יחד תכנית עבודה ומלווים את הפרויקט עד לסיומו בהצלחה. אנחנו הגוף שיוזם את שיתופי הפעולה ומלווה אותם".
דוגמא למשהו שאתם עובדים עליו היום?
"אנחנו מקדמים שת"פ עם חברת התקשורת "בינת" ועם חברת הבת "קליידו" בתחום הבריאות הדיגיטלית והבינה המלאכותית. בשיתוף פעולה זה אנחנו מביאים את הידע הקליני, הרעיונות והדאטה, ובינת מביאים את הפתרונות הטכנולוגיים. הוגשו למעלה מ- 30 רעיונות שונים כולל מערכת בינה מלאכותית לפיענוח של צילומים, ניתוח צילומי רשתית של העין, פרדיקציה לגבי זיהומים, ועוד. הצרכים מגיעים "מהשטח" מהמחלקות השונות בבית החולים והופכים בסופו של התהליך למוצר".
רוצים להישאר מעודכנים?
תוכן מקודם
