משרד הבריאות חושף נתונים מבהילים על העישון בישראל, כשהנתונים המדאיגים יותר נוגעים לילדים ובני נוער. על פי הדוח, שעליו חתום שר הבריאות משה ארבל ואשר הוגשה לא מכבר לכנסת, תשעה אחוזים מתלמידי כיתות ה'-י' מעשנים לפחות סיגריה אחת ביום. הנתון הזה, של כמעט ילד/בן נוער אחד מכל 10 מעשן סיגרה אחת ביום, מהווה עלייה משמעותית ביחס לדוח שפורסם בשנת 2019, אז הנתון עמד על 4.8 אחוזים מהתלמידים על עישון של סיגריה אחת ביום לפחות.
עוד עולה מהדוח, שנדגם בדגימה מייצגת ב-44 בתי ספר מהחינוך הממלכתי בישראל במהלך מאי-יוני 2022, כי שלושה אחוזים מתלמידי כיתות ה' ו-ו' (גילאים 12-11) מעשנים סיגריות אלקטרוניות לפחות שש פעמים בחודש.
על פי הדוח, ישנה עלייה הולכת וגדלה בתופעת העישון בשנים האחרונות. בהקדמה לדוח נכתב, בין השאר, כי נזקי העישון הם חמורים וגובים מדי שנה את חייהם של כ-8,000 אנשים בישראל, 800 מהם כתוצאה מעישון פסיבי. זאת ועוד – בשנים האחרונות חלה עלייה בחשיפה של בני הנוער למוצרי העישון החדשים ובמיוחד לסיגריות אלקטרוניות. "בני נוער שנחשפים לעולם העישון מגיל צעיר ונכנסים למעגל העישון, נמצאים בסיכון מוגבר להפוך למבוגרים מעשנים בעתיד", כתבו החוקרים.
הנתונים אודות העישון במערכת החינוך מדאיגים. כך למשל, שיעור התלמידים היהודים שעישנו סיגריה במהלך 30 הימים האחרונים של לפני המדגם עומד על 3.9 אחוזים, כאשר שיעור הבנים גבוה מזה של הבנות. במגזר הערבי, שיעור התלמידים שעישנו סיגריות לפחות שישה ימים במהלך 30 הימים האחרונים של הבדיקה הוא גבוה משיעור התלמידים במגזר היהודי ב-2.8 אחוזים.
הנתון הגבוה ביותר של מעשנים בפרמטר – 30.6 אחוז – נרשם בקרב בנים מכיתות י' מהמגזר הערבי, שעישנו סיגריה אחת לפחות במשך שישה ימים בחודש האחרון של הבדיקה. השיעור הנמוך ביותר שנמדד בפרמטר הזה הוא 0 אחוז – של בנות בכיתה י' מהמגזר הערבי.
המחקר מבוצע כחלק מסקר רב לאומי של ארגון הבריאות העולמי, במימון ובחסות של משרד הבריאות ומשרד החינוך. הסקר מבוצע בישראל מדי ארבע שנים על ידי צוות מחקר בראשותו של פרופ' יוסי הראל-פיש מבית הספר לחינוך באוניברסיטת בר אילן בשיתוף עם משרד הבריאות ועם משרד החינוך. המחקר הבין לאומי מתמקד בתלמידי בית ספר בשלוש קבוצות הגיל – 11.5, 13.5 ו-15.5. גילאים אלו מקבילים לכיתות ו'-י' ברוב המדינות אשר משתתפות במחקר. בארץ נדגמים גם תלמידים בכיתות י"א ו-י"ב, והחל משנת 2021 נדגמים ברצף כל שכבות הגיל מכיתה ה' ועד לכיתה י"ב במטרה לקבל תמונת מצב מלאה ומדויקת על בני הנוער בישראל.
רוצים להישאר מעודכנים?
בסקר הנוכחי נקבע מינימום של 1,200 תלמידים בכל שכבת גיל, המהווים סך של כ-9,600 תלמידים לכל המדגם. בישראל נכללים במסגרת הדגימה רק בתי ספר בפיקוח של משרד החינוך השייכים לחינוך הממלכתי, הממלכתי-דתי והערבי. בתי הספר בפיקוח משרד הכלכלה ובתי ספר של הזרם העצמאי לא נכללו בדגימה. יחידת הדגימה היא כיתה בשכבה בתוך בית הספר. לאחר שנדגמה כיתה אחת הורחבה הדגימה לכל השכבה, וזאת כדי לעמוד ביעד הדגימה הארצי. כל התלמידים בשכבה של הכיתה הנדגמת, אשר נכחו ביום העברת השאלונים, נכללו במדגם כנבדקים (למעט תלמידים שהוריהם התנגדו או הם עצמם סירבו להשתתף במחקר).
עורכי המחקר אומרים כי תופעת עישון סיגריות הוא אחד מדפוסי ההתנהגות המסוכנים ביותר לבריאות, בהיותו הגורם העיקרי למוות מוקדם ולתחלואה: "לעישון השלכות מזיקות רבות על הבריאות, כגון סרטן על סוגיו השונים, מחלות לב וכלי דם, מחלות במערכת הנשימה ובעיות פריון ורבייה". לדבריהם, קיימות עדויות רבות לכך שהתנהגויות עישון מתבססות כבר בגיל ההתבגרות: "עישון סיגריות בקרב בני נוער נמצא קשור להתנהגויות סיכון רבות כגון צריכת אלכוהול מופרזת, בריונות, קיום יחסי מין בגיל צעיר, פעילות מינית מסוכנת, הפרעות אכילה ושביעות רצון נמוכה מהחיים. עישון נמצא קשור גם לתלונות תדירות על בעיות בריאות כמו פציעות ודימוי עצמי נמוך. נוסף על כך, עישון מהווה גורם ניבוי משמעותי לנשירה מבית הספר, להימנעות מרישום ללימודים גבוהים ולתפקוד לקוי בבית הספר".
בהתאם לחוק מניעת העישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון, קיימת חובה על ראש רשות מקומית לדווח לשר הבריאות על פעולות הפיקוח שנקטה הרשות בשנה שקדמה לדיווח, לרבות מספר המפקחים שהוסמכו לפי החוק, וזאת לצורך דיווח שר הבריאות בדבר הנזקים הבריאותיים הנגרמים מעישון מוצרי טבק. מנתוני הדוח עולה כי עיריית חיפה לא עדכנה את השר באשר לפעולות שהיא ביצעה בנושא.
