כשאנחנו חושבים על ירידי אוכל אנחנו מיד מדמיינים שיירות של משאיות אוכל, ואלפי ספסלים הומי אדם עם שפע של כל טוב ואווירה מחשמלת. ובכן, טרה מדרה – סלונה דל גוסטו הינו אירוע קולינרי מעבר לשובע ומנות שמצטלמות יפה לאינסטגרם.
האירוע מאורגן על ידי ארגון סלואו-פוד במחוז פיימונטה בעיר טורינו, האירוע הוא אירוע בינלאומי והתערוכה מתקיימת כל שנתיים, היא כוללת בה יצרני אוכל נישתיים וגם שלל עסקים קטנים, ישנן פעילויות העשרה, סדנאות, טעימות ושלל חשיפה למחוזות הגלובוס. אני זוכרת את הטרה מדרה הראשון שלי, הוא חל שבוע לאחר הנחיתה המיוחלת לאיטליה וזו היתה הנחיתה הרכה מכולן, עטופה בהתרגשות ואינספור טעמים וחוויות ואנשים מכל העולם, ככה טבעתי לי לעולם הקולינרי ממקום שונה לחלוטין ממה שהכרתי. דמיינו לכם את כל תוכניות האוכל שרצות לכן 24/7 בטלוויזיה משולבות יחד עם ערוץ החיים הטובים אבל דחוסות בחמישה ימים בין אלפי דוכנים, אושר גדול – וכרס גדולה וחיוך מקצה לקצה.
בצל בגודל טורינו (צילום: טליה צוברי)
בשנה הראשונה לא הבנתי מה אני אמורה לעשות באירוע עצמו חוץ מלעבור בין דוכנים ולנשנש את דרכי ביניהם. השנה לעומת זאת נפלה בחיקי ההזמדנות לעבוד באירוע ולעזור לייצג את ארצינו הקטנטונת. הדוכן הישראלי מטרתו הייתה לייצג מעט מהכל טוב שיש לאדמתנו להציע. אז מה היה לנו? בעמדת האוכל מכרנו סביח ובעמדת ה"הכר את המדינה" הצענו טעימות של טחינת 'אל ארז' המדהימה והבעלים לנא זהר בכבודה ובעצמה היתה נוכחת, טעימות ייחודיות של דבש-סומאק, וטחינות בטעמים הוצעו גם כן על ידי דינה בס בלום – האישה שתפיץ בכם שמחת חיים מחברת שקוף שזה טבעי, מיכל בנישתי – בוגרת האוניברסיטה בה אני לומדת וכיום גסטרונומית בחברת 'שטראוס', היסטוריון התזונה והליקוט אורי מאיר-ציזיק ואביבית ג'וטי-ברקוביץ' שנכנסה לי ללב לכל החיים ויכולה ללמד גם אתכם דבר או שניים על ליקוט צמחי בר למאכל ולמרפא.
מפגש רב תרבותי – סלונה דל גוסטו (צילום: מאי סירי)
הקשר הירושלמי – הזכות לחזור למקורות, לבית ולחבור לשף נדב מלין מקייטרינג לואיזה, בוגר האוניברסיטה בעצמו ונציג סלואו-פוד ירושלים ונציג המשלחת לטורינו. ולמפגש שייזכר לי לכל החיים עם האיש והאגדה אודי גולדשמיט שגרירנו לענייני תרבות ותיירות קולינרית שהוא ללא כל ספק ממגנט, בעל סיפורים וחוויות שכולנו תוהים מתי יהיה לנו את הזמן בעצמנו לצבור שלל מעשיות שכאלה.
קינוח גביע גלידה עם גבינה (צילום: טליה צוברי)
אין ספק שיצאתי מורווחת, מעבר לרצון לעבוד משמרות כפולות ולהרוויח קצת כסף ולהרגיש 'נורמלית' שוב ולא סטודנטית מן השורה. הכרתי משפחה שלמה של ישראלים שכל מה שאני מחכה לו זה הרגע בו אחזור לארץ ואזמין את כולם לארוחה שתימשך מהצהריים ועד לשעות הקטנות של הלילה. אני חבה תודה ענקית לשף מלין ולאישה שבלעדיה כל זה לא היה קורה – שרה קמינסקי – מרצה באוניברסיטת טורינו ומומחית לקולינריה איטלקית ויהודית. אישה חזקה, מרתקת ומדהימה בהכנסת אורחים שגרה לה אי שם בהרים של טורינו בבית שקוראים עליו רק בספרים. שרה ונדב אפשרו לי להיכנס לנעלי המטבח של 'מזל' ולעבוד משמרות כפולות כמו שרק אני יודעת, ייחולים לסרוויס וזיעה במצח ותור של אנשים שרק רוצים ביס מפיתה טובה – היה לי כיף גדול לחזור ולעשות את מה שאני אוהבת – להאכיל כמה שיותר אנשים במינימום זמן תו כדי ניסיון להראות להם שלפעמים אוכל יכול להיות נטול פוליטיקה והוא נטו לשם אושר.
צוות הדוכן הישראלי (צילום: איזוטה רוסבוק)
ברגעים שכן יצא לי להסתובב בהם במתחם הדוכנים הרגשתי שהחוויה בפעם השניה היא יותר חזקה, אחרי לימודים של שנתיים לתואר הבנתי קצת יותר מה אני רואה, מריחה, טועמת וכעת יודעת מושכלת כדי לדעת מה לשאול ובאמת להתעניין ממקום ביקורתי, מקבל ומכיל.
אז לסיכום, יש בי מעיין תחושה שלא רוצה לסכם, נשארתי רעבה לעוד! אני עוד מתרגשת מהנוכחות של האנשים שסבבו אותי, מהסיפורים והמטעמים.
וכמובן שיש מתכון. מתבאסים לאכול פיתה, אבל מתים לביס סביח? זהו סיפור חיי בערך. הנה לכם מתכון מהנה של ממש לגרסה המרעננת של הסביח הקלאסי.
סביחסלט (צילום: רות פון שטראוס)
סביחסלט
מצרכים:
גמיש לשביעות רצונכם*
3 גבעולי סלרי ירוק
שומר אחד
חצי חופן נענע
צרור שומר
צרור כוסברה
צרור פטרוזיליה
בצל ירוק
קליפת לימון (מחצי לימון)
לימון אחד סחוט
גרעיני דלעת ושקדים פרוסים קלויים
חציל אחד
שמן לטיגון
2 ביצים
מעט סומאק
חסה אייסברג
תוספות :
10 עגבניות תמר
טחינה
יוגורט
כפית שטוחה של כורכום
אופן הכנה:
מתחילים עם התוספות, בתבנית אפייה מניחים עגבניות חצויות, בוזקים מלח ופלפל, מזליפים שמן זית ומעט סילאן ומכניסים לתנור על טורבו עד שהן מפוחמות היטב בחלקן העליון. לאחר מכן מוציאים וטוחנים עד למרקם קרמי. כמגישים בסוף על הקרם להיות קר.
בקערה קטנה מערבבים 4 כפות טחינה עם חצי כוס יוגורט וכפית שטוחה של כורכום, מוסיפים חצי מיץ לימון מעט מלח, מערבבים ומניחים בצד עד להגשה.
להכנת הסלט. חותכים חציל לקוביות בינוניות ומטגנים עד להשחמה, מניחים בצד לקירור. בזמן שהחציל מתקרר יש להרתיח מים להכנת הביצים – כשירתחו יש לכוון טיימר לארבע דקות למרקם של ביצה חצי רכה.
חותכים את הסלרי והשומר לפרוסות דקות ומניחים בקערה, קוצצים את כל עשבי התיבול (את הנענע בסוף), את קליפת הלימון יש לחתוך לרצועות דקות ככל הניתן ולהוסיף לאותה קערה.
מוסיפים את החצילים המטוגנים ואת הגרעינים הקלויים ומערבבים היטב, מתבלים בשמן זית, מיץ לימון וסומאק ומלח פלפל לפי הטעם.
לאחר ששטפנו את החסה נפריד אותה לעלים ונשתמש בהם כסירות על מנת להגיש בהן את הסלט.
מי שממש חסר לו גלוטן כמוני יכול לרסק כמה עוגיות עבאדי מלמעלה בשביל תוספת קראנץ'. אני כאן באיטליה מתגעגעת לעוגיות עבאדי בטירוף אך חשוב לציין שמצאתי תחלופה נפלאה של ממש – טאראלי: ממחוז פוליה והן נפלאות לא פחות.
בתיאבון!
מזל
