חוקרים מהמרכז הרפואי הדסה ומהאוניברסיטה העברית ביחד עם חוקרים מרחבי העולם מפתחים חומר ניגוד חדשני העשוי מיהלומים זעירים, במסגרת מחקר הממומן ומפוקח על ידי האיחוד האירופי. המרכז לדימות MRI מולקולרי היפרפולרי בהדסה עין כרם בראשותה של פרופ' רחל כץ-בריל, הוא חלק מן הפרויקט המחקרי הנקרא HyperDiamond.
- רמת שרת: מוט ברזל נפל על בן שנתיים ואצבעו נקטעה, רופאי הצליחו להצילה
- קטמון: בן שנתיים וחצי נכווה ממים רותחים, פונה להדסה במצב בינוני
- העומסים הקשים בבתי החולים בירושלים
בחודש שעבר התקיים בהדסה מפגש שנתי בו התארחו מדענים ומדעניות מרחבי העולם, הפועלים יחד בפרויקט. מדובר במדענים בתחום הפיזיקה, הכימיה ותחום הננו-יהלומים שהגיעו מגרמניה, אוסטריה, שוויץ וצרפת.
פרופ' רחל כץ-בריל מסבירה כי במסגרת הפרויקט המחקרי מתכוונים לפתח שיטה חדשה ליצור חומרי ניגוד אלטרנטיביים לחומרי הניגוד בהם משתמשים כיום בבדיקות MRI.
"הטכנולוגיה מתבססת על שימוש בננו-יהלומים", מסבירה פרופ' כץ-בריל, "משתמשים לצורך כך ביהלומים שמגדלים אותם למימדי ננו (ננומטר = 1000 מיקרומטר או 1/1000,000,000 מטר) וזורעים בהם זיהומים מבוקרים על מנת להפוך אותם לזוהרים בבדיקת MRI".
צוות החוקרים במחקר (צילום: דוברות הדסה)
לננו-יהלומים תכונות מיוחדות היכולות לגרום להם לזהור ב-MRI והם גם תיאורטית יכולים להפוך חומרים אחרים (מולקולות קטנות) לזוהרות.
"חומרי ניגוד אלטרנטיביים שכאלה עשויים לאפשר לראות דברים שחומרי הניגוד המוכרים בשימוש כיום לא מסוגלים להראות לנו", מציינת פרופ' כץ-בריל. "בנוסף, הם גם יתגברו על הצטברות המתכת גדוליניום בגוף שמתרחשת כתוצאה משימוש בחומרי הניגוד המוכרים, תופעה שנחקרת היום במרץ רב".
פרופ' רחל כץ-בריל (צילום: מו"פ הדסה)
הפרויקט, שמתנהל בשלוש השנים האחרונות במימון ובפיקוח האיחוד האירופי, מעורר עניין רב בעולם. במפגש המקצועי בארץ הציגו המדענים את התוצאות הנוכחיות והממצאים עד כה, והעלו לדיון ולהעמקה אספקטים שונים במחקר ואף בחנו את המשך התקדמות המחקר ומאפייניו וקבעו ציוני דרך לטווח הקרוב.
"יש כמה חסרונות של הטכנולוגיה להיפרפולריזציה הקיימת", מסבירה פרופ' כץ-בריל, "היא דורשת טמפרטורות קרות מאוד והיא דורשת או קירור של הליום נוזלי, דבר שהוא יקר מאוד, או מכשירים שצורכים הרבה מאוד אנרגיה כדי להגיע לטמפרטורות האלה. הטכנולוגיה החדשה אמורה להיות קרובה יותר לטמפרטורת החדר. בנוסף, לא יהיה צורך בהמתנה עד שהחומר יהפוך לזוהר".
הטכנולוגיה החדשה אמורה גם להיות חסכונית יותר מהקיימת. "המילה יהלומים גורמת לנו לחשוב שזה יקר יותר, אך אלה יהלומים שמגדלים אותם במעבדה ולא כאלה שכורים מבטן האדמה", אומרת כץ-בריל, "מגדלים במעבדה מבנים מיוחדים של פחמן בחלקיקים קטנים הנראים יותר כמו אבקה מאשר כמו היהלומים שאנו מכירים. שימוש בחומר הזה אמור להיות גם בסופו של דבר חסכוני יותר".
המרכז הרפואי הדסה עין כרם (צילום: אבי חיון)
השימוש בננו-יהלומים הוא רק אחת משיטות ההיפרפולריזציה – שיטות להפיכת חומרים לזוהרים בבדיקות MRI – הנבדקות המרכז לדימות MRI מולקולרי היפרפולרי. במרכז נמצאים בפיתוח חומרים רבים, ביניהם חומר לבדיקת חומציות הרקמה באופן בלתי פולשני שיתכן ויעזור בקביעת איסכמיה ברקמות שונות בגוף ובמוח באופן בלתי-פולשני, מספר חומרים לשימוש בדימות כלי דם וזרימת דם, חומרים לגילוי גידולים וזיהומים, וחומרים מטבוליים לשימוש עתידי לדיאגנוסטיקה מבוססת שינויים מטבוליים במחלה.
"יש שני יתרונות חשובים לחומרים שאנו מקווים לפתח בטכנולוגיית ההיפרפולריזציה הקיימת", אומרת כץ-בריל, "הראשון הוא שהם לא מכילים מתכות. אנחנו מפתחים חומרי ניגוד שמבוססים על מולקולות טבעיות שיש לנו בגוף, ולא משאירות שאריות בגוף. השני הוא שהמולקולות יכולות להראות שינויים בחומרי הרקמה. כך נוכל לראות רקמות שבה חילוף החומרים לא תקין, ומעיד על מחלה. זו דרך חדשה לאבחן מחלות שאי אפשר לאבחן היום בצורה לא פולשנית".
