עד לפני מספר שנים היה נהוג לומר שירושלים היא לא עיר לאופניים. הטופוגרפיה ההררית, העליות הרבות, הרחובות הצרים והיעדר תשתיות – כולם ביחד וכל אחד לחוד הובילו לדעה שלא צריך להשקיע בנושא. "הגישה הזו השתנתה והתחלפה לה לפני מספר שנים – בהתאם למדיניותו של ראש העיר, משה ליאון", אומר קובי ממליה, מנהל אגף תחבורה ופיתוח תשתיות בירושלים, שבין השאר אחראי על פיתוח שבילי האופניים. "הנושא קיבל דחיפה משמעותית, למרות שירושלים עיר הררית ובניגוד לתפיסה שהיתה שגורה".
כחלק ממהפכת האופניים שמובילה העירייה בשיתוף משרד התחבורה ובאמצעות צוות תכנית אב לתחבורה וחברת מוריה, נערכו הרבה שינויים תכנוניים משמעותיים, במטרה להטמיע בתוכניות הקיימות שבילי אופניים. כל זאת, כחלק מהמדיניות שפועלת לקידום מערך התחבורה הציבורית, תוך הקמת נתיבי ומסלולי תחבורה ציבורית, הגברת תדירות האוטובוסים, עידוד רכיבה והליכתיות וכמובן פיתוח הרכבת הקלה והפיכתה לרשת רכבות שתשרת את כל העיר מקצה לקצה. שבילי האופניים בעיר, נפרשים ברחבי העיר בקצב מרשים: כיום, פרושים בירושלים כ-70 ק"מ של שבילי אופניים. עוד כ-24 ק"מ של שבילים נמצאים בביצוע, 24 ק"מ נוספים נמצאים בשלבי תכנון שונים ועל פי התוכנית העירונית לשבילי אופניים – ייסללו כ-200 ק"מ של שבילי אופניים ברחבי ירושלים.
בין השבילים שביצועם הסתיים לאחרונה, ניתן למנות את השבילים בדרך רופין, בגבעת מרדכי, ברחוב המלך דוד, בדב יוסף ובכנפי נשרים. בנוסף, נמצאים בתהליכי ביצוע שבילי האופניים בעמק הצבאים, ברחוב משה שרת, במעגלות הרב פרדס, בשבתאי הנגבי, בדוד רזיאל, בפיינשטיין ובקוליץ.
"לאורך כל תוואי הרכבת הקלה הוטמעו ויוטמעו שבילי אופניים", מציין ממליה ומוסיף: "אלו הם שבילים שמתחברים ויוצרים קישוריות בין שכונות וגם בתוך השכונות, והכל כדי לאפשר לתושבים לבחור את הדרך הנוחה ביותר עבורם להתניידות ירוקה – תחבורה ציבורית. אופניים או הליכה".
ההשקעה בשבילי האופניים בירושלים עומדת על כ-150 מיליון שקל בכל אחת מהשנים האחרונות וגם בשנים הבאות, בשיתוף עיריית ירושלים ומשרד התחבורה.
* * *
המטרה הגדולה היא חיבורה של ירושלים ברשת של שבילי אופניים, בדומה ולצד רשת הרכבת הקלה שהולכת ונפרשת לה ברחבי העיר.
בחודשים האחרונים החלה עיריית ירושלים בפיילוט סימון והקמת שבילי אופניים טקטיים ברחבי העיר, לצד הקמת אזורי תנועה משולבים של כלי רכב ואופניים, תוך מיתון תנועה באמצעות תמרורים ואמצעים אחרים. זאת במטרה לאפשר תנועת אופניים בצורה בטיחותית ברחובות המותאמים לכך. ביצוע השבילים, נעשה בשיתוף ובשיח עם קבוצת הרוכבים הירושלמית "אופניים בשביל ירושלים".
שביל אופניים בפארק אלמליח (צילום: ארנון בוסאני)
הפיילוט הינו חלק מתוכנית האב העירונית לשבילי אופניים, אשר במסגרתה יסללו, כאמור, כ-200 ק"מ של שבילי אופניים ברחבי העיר, תוך יצירת קישוריות בין כלל שכונות העיר וצירי הרכבת, לצד עבודות הרכבת הקלה וכן במסגרת עבודות לשדרוג רחובות. כך, תגובש רשת עירונית של שבילי אופניים, לצד שבילי הליכה, הקושרת בין כלל שכונות העיר למוקדי הפעילות כגון מרכז העיר, אזורי תעסוקה ומוסדות חינוך, תרבות ופנאי, וכן למערכות הסעת המונים, והכל תוך מתן דגש על היבטי יישום וגמישות לצורך הקמה מהירה של תשתיות רכיבה והגדלת אחוז הרוכבים בעיר. מטרת תוכנית האב היא לעודד שימוש באופניים ככלי תחבורה זול, זמין, ירוק ובריא – הן מצד התושבים הגרים והעובדים בה והן מצד הבאים בשעריה.
פיילוט שבילי האופניים הטקטיים, נועד לייצר רציפות בין שבילים קיימים. השבילים מוסדרים ברחובות במרכז העיר ובשכונת רחביה כאשר לראשונה בעיר, נסללו שבילים טקטיים ברחוב הנשיא וחרל"פ. השביל בחרל"פ, הינו שביל ייחודי המאפשר לרוכבי האופניים לנסוע באופן דו סטרי, זאת למרות שהרחוב מוגדר כחד סטרי. כמו כן, מיזם ניסיוני לשילוב שביל טקטי ברחוב גולומב הוכתר כהצלחה, ומהווה פתח לשבילים רבים נוספים.
בנוסף, בוצעו גם האטות תנועה באמצעות תמרורים ברחובות מרכז העיר כדוגמת מנשה בן ישראל, הלל, כורש, ינאי, שלומציון המלכה, ביאנקיני, שמאי, ההסתדרות, מבוא המתמיד והמעלות וזאת על מנת לאפשר תנועה משולבת של אופניים לצד כלי רכב.
וכיצד מודדים הצלחה אתם שואלים? בשני פרמטרים מרכזיים בולטים – הראשון בטיחות והשני מספר נסיעות ונוסעים. באשר לבטיחות, "בינתיים, נכון לזמן השיחה – לא היו תאונות בשבילים הטקטיים", אומר ממליה, ומציין כי "זו בהחלט הצלחה. אנו עושים הכל כדי למנוע כאלה – לשמחתנו בכל חודשי הפיילוט לא היו".
שביל אופניים ברחוב הנשיא (צילום: עיריית ירושלים)
בנוגע למספר הנסיעות היומיות על השבילים, כאן עוד דרושה עבודה, אך בעירייה מדגישים כי התנועה הקיימת על השבילים הללו טובה בסך הכל, כי אנחנו באמצע תהליך של חיבור לרשת שלמה ורציפה. "לא רחוק היום שייווצר רצף שבילים וזה יגביר מאוד את השימוש", אומר ממליה. "כשנסיים את הרצף – אנחנו מאמינים שתהיה עלייה במספר המשתמשים, וכך גם בטוחים בארגוני האופניים בעיר שאיתם אנחנו בקשר רציף".
בכל הקשור לשבילים הטקטיים בפרט ושבילי האופניים בכלל, ראוי לציין את המעורבות של התושבים ואת התמיכה והרצון שלהם לראות עוד שבילים. הצעד הראשון – היה להגיע להסכמות עם המשטרה ועם משרד התחבורה, ולקבל מהם את כלל האישורים הבטיחותיים. לאחר מכן החל שיח עם התושבים, עם הארגון הירושלמי 'אופניים בשביל ירושלים' ועם המינהלים הקהילתיים.
"מצאנו שותפים סופר נאמנים שמחויבים למטרה", מציין ממליה. "יש הפנמה לצורך בשבילי אופניים – זה קורה בכל המגזרים ויש שיתוף פעולה ורצון, והכל נעשה בהסכמה עד עכשיו. הצלחנו להגיע להסכמות בכל מקום. אני מקווה ומאמין שנמשיך להגיע להסכמות עם התושבים ועם המינהלים הקהילתיים".
ומתי יעבור הפיילוט לשלב הקבוע? הצפי לרישות של אזור מרכז העיר בשבילי אופניים – טקטיים או קבועים – הוא במחצית הראשונה של 2024. כאשר קטעים נוספים יפתחו כל העת עד חיבור והשלמת כל השבילים. בין היתר נדרש תכנון מדוקדק, במיוחד במרכז העיר שם הרחובות צרים, שיתוף והסכמות עם הציבור, ורק לאחר מכן העבודות, שבשל אופי העבודה צפויות לקחת זמן קצר בלבד.
רוצים להישאר מעודכנים?
בנוסף לשבילי האופניים המיועדים לשימוש יומי ולתנועה בין מגורים למקומות תעסוקה ומסחר, פועלת העירייה להקמת שבילי אופניים למטרות ספורט ופנאי. אחד הפרויקטים החשובים והגדולים שהגיע לסיומו במהלך השנה האחרונה הוא מנהרת כרם – מנהרת האופניים הראשונה בישראל, שהיא החמישית באורכה בעולם, הכוללת שביל אופניים של 2.1 קילומטרים. מנהרת כרם מתחברת לשביל סובב ירושלים הגדול, שאורכו כ-42 ק"מ, המקיף את עיר הבירה ומשלב את ירושלים ההיסטורית והחדשה ברכיבה אחת. הכניסה הדרומית למנהרה נמצאת בפארק רפאים, מתחת לעין לבן, והכניסה הצפונית ממוקמת בנחל עין כרם, כחצי קילומטר מצומת כרם.
שביל אופניים במנהרת כרם (צילום: אסי אפרתי)
המנהרה נחפרה לראשונה בשנות ה-90, לשם העברת קו הביוב הראשי של תאגיד הגיחון לכיוון מפעל הטיהור בשורק הנמצא ממערב לעיר. כיום, משמשת המנהרה כמנהרת תשתיות הכוללת גם את קו המים החמישי לירושלים של חברת מקורות. לשם הכשרת המנהרה כמנהרת אופניים, בוצעו עבודות הכוללות סלילת כביש, התקנת מפוחים והתקנת מערכות חשמל ובטיחות מתקדמות, כדי להפוך את המנהרה בטוחה למעבר הציבור בכל ימות השנה.
בנוסף להיותה חלק משביל האופניים סובב ירושלים ופארק המסילה, מאפשרת מנהרת הכרם גישה לאתרי בילוי ייחודיים ביניהם שכונת עין כרם הקסומה, גן החיות התנ"כי והאקווריום, מעיינות הטבע ההיסטוריים עין לבן ועין חנייה.
המנהרה מציעה חוויית רכיבה וטיול ייחודיות לטובת תושבי העיר ואזרחי כל המדינה. הרכיבה במנהרה מתאימה גם לחובבים והותקנו בה אמצעי הבטיחות והבקרה המתקדמים ביותר.
את פרויקט הנגשת המנהרה הובילו עיריית ירושלים, משרד ירושלים ומורשת וחברת הגיחון, כשעל הביצוע הופקדה הרשות לפיתוח ירושלים.
"לקחנו מנהרת ביוב, נטרלנו את הגזים הרעילים, התקנו אמצעי ניטור, מפוחים ומצלמות 24/7", אומר ממליה. "הייחוד של המנהרה הוא בחיבור של בית זית לירושלים כמעט בשטח מישורי. בכלל, כל שביל הטבעת של ירושלים צפוי להיות מישורי – כ-90 אחוז ממנו – וזה כמעט בלתי נתפס ברמת הטופוגרפיה של העיר".
* * *
לצד קידום שבילי האופניים ברחבי העיר, בקרוב יגיע לסיומו השלב השני בפרישה של מיזם 'ירופאן' – המיזם העירוני של ירושלים להשכרת אופניים. בין היתר, נפרשו עמדות חדשות בקניון מלחה, צומת פת, ציר בן זכאי, בית הכרם, קטמון הישנה, רחוב עזה, הגבעה הצרפתית, גבעת התחמושת, בניין ג'נרי, מוסררה, קניון הדר, הר הרצל ובמוקדים נוספים ובשכונות שונות. לאחר השלמת השלב השני, יעמדו בירושלים 50 תחנות עגינה וכ-400 זוגות אופניים לטובת תושבי העיר – כמחציתם אופניים בעלי הנעה חשמלית, אשר מסייעים להתגבר על מכשול הטופוגרפיה העירונית.
שביל אופניים בסמטת איתמר בן אב"י (צילום: עיריית ירושלים)
בדומה לעבודות התשתית ולשדרוג הרחובות, גם העבודות לסלילת שבילי אופניים נפרשו על פני זמן, כשהמטרה היא להקל ככל הניתן על התושבים. "אנו רוצים לבצע את פרוייקט שבילי האופניים באופן שהתושבים יוכלו לחיות לצידו", מסביר ממליה. "הרי כולנו רוצים לשמור על רמת חיים סבירה ומרקם חיים הגיוני. זו הסיבה שאנחנו פועלים במקטעים ובזמנים שונים".
"כשנסיים את עבודות הקו הכחול של הרכבת הקלה – בסביבות 2028 – בירושלים תהיה רשת מלאה של שבילי אופניים", הוא מסכם. יש לנו מחלקה ייעודית בנושא, פגישות תכופות בראשות ראש העיר, משה ליאון, אנחנו מסירים חסמים ומתמודדים על כלל אתגרי הביצוע. בסופו של יום, תהיה אפשרות אמיתית לנסוע באופניים בכל פינה בעיר, עם שביל אופניים בטיחותי".
