בנימין נתניהו (צילום: אמיל סלמן)
בנימין נתניהו (צילום: אמיל סלמן)

הגבלת כהונת ראש הממשלה: הכל אכן פרסונאלי | דעה

היוזמה לחוק להגבלת משך כהונה של ראש ממשלה היא לאמיתו של דבר פרסונאלית, אלא שנתניהו הוא זה שהפך הכל לפרסונאלי. אין זה מופרך לחשוב שגם ח"כים מהליכוד יתמכו בחוק, וגם הם משיקולים פרסונאליים | טור דעה

פורסם בתאריך: 20.6.21 12:21

עשרות בשנים שאלת משך הקדנציה (בין המצטברת או מספר הקדנציות) של ראש ממשלה לא הטרידה מנוחותו של איש. מלבד בן גוריון, ראשי ממשלה התחלפו ממילא "מאליהם" (אם לא בבחירות – חלק פרשו ; חלק "הופרשו"; אחד נפטר; אחד גם נרצח וזה היה הכי "פרסונאלי" שאפשר להעלות על הדעת). לפתע צצה יוזמה לחוקק חוק שיגביל את משך או מספר הקדנציות של ראש ממשלה, זו אשר עד כה איש לא חשב עליה.


לעדכונים אחר כל הידיעות הכי חמות>>

הורידו את אפליקציית "כל העיר" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כל העיר" באייפון


למה? תקוותם של אלה שמאסו בשלטונו של נתניהו, שיוחלף ממילא במסגרת בחירות, התבדתה. משנתקענו, צפייתם הייתה ש"יואיל בטובו" לפנות מקומו כאשר נפתחה החקירה, בוודאי כאשר הוגש כתב אישום. אלא שנתניהו "נדבק לכיסא". האפיק המשפטי הטהור גם הוא לא סיפק את מבוקשם.

לפי חוק יסוד הממשלה, אין מוטלת על ראש ממשלה חובה להתפטר אלא אם ולאחר שהורשע. גם "הלכת פנחסי-דרעי", זו שמחייבת ראש ממשלה למעשה לפטר שר שהוגש נגדו כתב אישום (גם זה תלוי בנסיבות), לא הועילה. אז פנו לטיעונים הנוגעים ליושרה מתחייבת מאת ראש ממשלה: משהיועץ המשפטי לממשלה קבע שקיימות ראיות המקימות "סיכויי הרשעה סבירים", הטענה הייתה כי מתחייב ממנו, כאיש ציבור, לנהוג כבוד, בוודאי אצילות, בזרועות אכיפת החוק, שאם לא כן הדבר עלול לפגוע גם באמון הציבור בזרועות אכיפת החוק.


הכנסת (צילום: אמיל סלמן)

הכנסת (צילום: אמיל סלמן)


נתניהו חשב ונהג אחרת. עיקר טענתו היה שהמשך הכהונה שלו היא בגדר רצון הבוחר (מופרך. גם 30 מנדטים הם עדיין רק רבע מקולות כלל הבוחרים) ואם בדמוקרטיה עסקינן, יתכבדו אלה ויכבדו את רצון הבוחר. ניסיון משפטי שבכל זאת נעשה היה לגרום להכריז על "נבצרותו". הטענה הייתה שראש ממשלה שאמור להיות "עסוק מעל לראש" במשפטו הפרטי, לא יכול להתמסר כל כולו כמצופה וכנדרש לעשיית תפקידו, בוודאי במדינה כה מורכבת ומסובכת. גם כאן, לשון החוק עמדה לצדו וגם היועץ המשפטי לממשלה תמך בפרשנות דווקנית לחוק, ובית המשפט העליון קבע אחרת (אמנם היו הסתייגויות כאלה ואחרות ובית המשפט העליון השאיר פתח לדון בזה ככל שיוכח בהמשך אחרת).

התוצאה המשפטית הייתה שנתניהו יכול להמשיך בתפקידו ואף יכול להציג מועמדותו עוד ועוד עד אשר יינתן פסק דין. אמנם בסופו של דבר הוקמה "ממשלת שינוי" ולכאורה "הבעיה נפתרה מאליה", אלא שזה רחוק מלהיות "סוף פסוק". מתנגדיו הלוא יודעים ש"השד עלול לצאת מהבקבוק": עסקינן בכל זאת ב"ממשלה שברירית" וככל שאכן תיפול, נתניהו עלול, מבחינתם, להצליח להקים שוב ממשלה בראשותו, ואנה הם באים. ישבו ו"שברו את הראש". הפתרונות יכולים להיות רק משפטיים. אפשרות אחת היא לשנות את חוק יסוד הממשלה באופן שיחייב התפטרות של ראש ממשלה רק משום שהוגש נגדו כתב אישום (מן הסתם בסייגים). אלא שחוק כזה עלול להיפסל משום שהוא בעליל "פרסונאלי".

ניתן לחוקק חוק שיגביל מספר משך שנות כהונה (או מספר קדנציות, עדיין לא הוגשה הצעת חוק עם מתווה שגובש). כדרך להדוף טענה שגם זה בגדר "פרסונאלי", תשובתם של אלה היא: בראש בראשונה חוק זה יחול על הכל. מעבר לזה, הצדיקו את הצורך בחקיקת חוק כזה בכך שכהונה חוזרת ומתמשכת נוגדת את השיטה הדמוקרטית בפני עצמה ויש בה כדי לגרום ל"שלטון מלוכני" ועמו גם הסתאבות (שבאה לידי ביטוי, לטענתם, ב"זחיחות דעת" שהובילה את נתניהו לעשות מעשים מטופשים מאין כמותם גם אם לא בהכרח פליליים. למה לקבל סיגרים או שמפניות ולא פשוט לקנות כשאתה ראש ממשלה?). ועוד כהנה וכהנה טענות כבדות משקל בפני עצמן.

אם בפרסונאליות עסקינן, דומה שאין לו לנתניהו להלין אלא על עצמו. הלוא הוא זה אשר הפך הכל לפרסונאלי. בתמיכה לכך, יפנו יוזמי החוק לשורה ארוכה של מעשים והחלטות שמוכיחים שבאו מתוך רצונו לשלוט במדינה והכל על בסיס "אני ואפסי עוד", לאו דווקא מתוך שדאג באמת לטובה המדינה ורק לטובת המדינה. בנוסף יזכירו כיצד הוא עצמו חזר ותקף באופן פרסונאלי כל דמות ש"העזה" לחקור אותו, להעמיד אותו לדין, וכבר היו רמזים שהופנו "למפרע" כלפי בית המשפט עצמו. במעשיו ובאמירותיו נתניהו הוא זה שהפך הכל לפרסונאלי. לא אופתע לגמרי שאז יצוצו לפתע גם "כוחות פנימיים" בליכוד, אלה שמבחינתם נתניהו "השבית" כל פרסונה שהייתה יכולה לאתגר אותו, ודווקא יתמכו בחוק זה. גם הם ישמיעו טיעונים "נאצלים", אך אין זה מופרך לחשוב שינצלו בעצמם כל הזדמנות "להזיז את נתניהו הצידה", בין מתוך "חשבון אישי" ובין מתוך אגו שלהם עצמם.

מסתבר שאכן (למעט אלה שבכל זאת מכוונים לשרת ציבור ולא את עצמם) הכל הוא בגדר "פרסונאלי". עסקינן בכל זאת בפוליטיקאים והרי אין פוליטיקאי שלא רוצה להשאיר גם לעצמו פתח להיות גם הוא ראש ממשלה. אז "אל תבלבלו לנו את המוח".


 הכותב: עו"ד קובי קמר, מומחה למשפט פלילי, יו"ר (משותף) של הפורום הפלילי של לשכת עורכי הדין בישראל.


הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר עדכונים בזמן אמת13"

 "כל העיר" ירושלים בפייסבוק 

 "כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם

 המייל האדום של "כל העיר" [email protected]


 

תגיות:

אולי יעניין אותך גם

תגובות

2 תגובות
  1. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    ראוי שעורך דין קובי קמר יתעדכן בפרטי עדותו השקרית של העד ישועה. התיק קורס.
    הפיכה משפטית בגיבוי להקת "רק לא ביבי"

🔔

עדכונים חמים מ"כל העיר"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר