ארגוני הטבע והתחבורה הציבורית בירושלים ממשיכים להילחם נגד ההפרדה המפלסית בצומת אורה – וכעת הם מבקשים סעד מבית המשפט המחוזי בעיר, בשבתו כבית משפט לעניינים מינהלים.
בעתירה מינהלית שהגישו החברה להגנת הטבע וארגון '15 דקות – ארגון צרכני תחבורה ציבורית בישראל', בשיתוף ארגון 'מצילים את הרי ירושלים' נגד המועצה הארצית לתכנון ובנייה הם דורשים לבטל את ההחלטה על שינויי התשתיות והתחבורה בצומת אורה – שעיקרם ההפרדה המפלסית.
לעדכונים אחר כל הידיעות הכי חמות>>
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באנדרואיד
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באייפון
הטענה המרכזית בעתירה, שהוגשה באמצעות עורכי הדין גלעד ברנע ויוסי וולפסון, היא שעל אף שמדובר בתוכנית בעלת השלכות מרחיקות לכת, על הטבע והסביבה במרחב, לא נערך לתכנית תסקיר השפעה על הסביבה, כמתחייב על פי החוק. טענה אחרת של הארגונים העותרים היא שהליך התכנון היה רצוף פגמים מהותיים.
לטענת העותרות, החלטת המועצה הארצית מהווה תקדים חריג ובעייתי, זאת לאחר שוועדת המשנה לעררים של המועצה קבעה באופן חד משמעי כי היה צורך בהכנת תסקיר השפעה על הסביבה ובבחינת חלופות נוספות. אולם החלטת ועד הערר, כך נטען בעתירה, נהפכה על ידי המועצה הארצית, ללא דיון מעמיק בהשלכות התוכנית.
כידוע, כפי שפורסם לא אחת בעבר ב"כל העיר", עיקרי תוכנית "הפרדה מפלסית צומת אורה" הם מינהור, מכביש משואה (רחוב ע' חיים קוליץ) לכביש הדסה (רחוב קלמן מן) באמצעות שתי מנהרות, כאשר בכל מנהרה כביש עם שני נתיבי נסיעה ודרך חדשה, על פני הקרקע. על פי התוכנית – במקטע שבין אוכף אורה לבית החולים הדסה עין כרם – במקום שני נתיבי רכב כיום, יהיו לא פחות משבעה נתיבי רכב. עוד קובעת התוכנית כי כביש קוליץ יוארך עד סמוך לבית החולים הדסה. לעומת זאת, הרכבת הקלה, תיאלץ להמשיך לחצות את הצומת באוכף אורה, שלוש פעמים, צמתים שיעכבו גם אוטובוסים המשרתים את השכונות ומעלים ומורידים שם נוסעים.
לטענת ארגוני הטבע והתחבורה, המנהרות המוצעות בתוכנית, יהיו במידה רבה "מנהרות לשום מקום", מאחר והן מחליפות שני צירי תנועה בלבד ואינן פותרות את חציית מסילת הרכבת הקלה, על ידי כלי רכב.
בעתירה נטען עוד כי לפרויקט השפעות מהותיות ונרחבות על הסביבה, הטבע, הנוף הייחודי, אתרי מורשת והיסטוריה יוצאי דופן וייחודיים. עוד נטען כי מדובר בתכנית שבפועל תיתן עדיפות לתחבורה פרטית על פני תחבורה ציבורית, ואשר תגרום לפגיעה קשה ובלתי הפיכה, באזור, בסביבה, בערכי טבע מוגנים, באתרי מורשת היסטוריים ובנופים ייחודיים.
בעתירה מסבירים הארגונים כי מדובר בפרויקט בעל משמעויות תחבורתיות מהותיות. "פרויקט מסוג זה, מעורר מעצם טיבו, את השאלה, אם הוא מעניק עדיפות לרכב פרטי, ומושך עוד תנועה של רכב פרטי, לתוך העיר, או שמא הוא מגביר את היעילות ואת כוח המשיכה, של התחבורה הציבורית", נמסר ל"כל העיר". "לסוגיה זו, השלכות מהותיות ובלתי הפיכות, על הסביבה ועל איכות החיים בעיר ובסביבתה. נושא זה, לא נבחן כראוי, באופן שנקבע בחוק – באמצעות בחינת חלופות תכנוניות בתסקיר השפעה על הסביבה. בסופו של יום, אושר פרויקט תחבורתי, המעניק לרכב הפרטי כביש מהיר יחסית ורציף, בעוד שנתיב הרכבת הקלה בצומת אורה, חוצה את הצומת שלוש פעמים. מדובר בפרויקט שיביא להגברת השימוש ברכב פרטי ולמשיכתו לכביש זה, ורק יעצים את הפערים, בין נוסעי הרכב הפרטי, לבין נוסעי התחבורה הציבורית (אוטובוסים ורכבת הקלה) וייצור עומסי תנועה גדולים יותר באזור".
מהארגונים העותרים לבית המשפט נמסר עוד כי "מדובר בתכנון פסול ב"שיטת הסלאמי", לכאורה, של כביש הטבעת המערבית, תוך קיטוע קטע כביש לתכניות שונות, באופן שאינו מאפשר בחינה כוללת של סך ההשפעות הסביבתיות והתחבורתיות של הפרויקט, תוך פגיעה בזכותו של הציבור, המעוגנת בחוק התכנון והבניה, להשתתף בהליך התכנוני בשקיפות מלאה. להיבט זה של התוכנית, התייחסה ועדת הערר, שביקשה לבחון את השפעות התוכנית בהיבט רחב יותר, ולבחון את התוכנית כחלק אחד, של כביש ארוך יותר".
רוצים להישאר מעודכנים?
דרור בוימל, מנהל תחום התכנון, בחברה להגנת הטבע: "פרויקט ההפרדה המפלסית בצומת אורה הינו חלק מפרויקט רחב יותר של הקמת כניסה חדשה לירושלים ממחלף עין חמד. פיצול הפרויקט ומתן פטור מתסקיר השפעה על הסביבה, לרבות הפטור מבחינת חלופות מאקרו, הינו פגום מן היסוד. אנו נמשיך לפעול להגן על הרי ירושלים, בהיותם בסיס למערכות אקולוגיות איכותיות, אשר משמרות ערכי טבע רבים ומגוון ביולוגי רב, ולשמור על הליכי התכנון התקינים, אשר הם אלו שמבטיחים תכנון ראוי, איכותי ובר – קיימא, ולא נהסס, במקרים שבהם נמצא ליקויים בהליכי התכנון, להביא זאת לפתחם של בתי המשפט".
עודד כספי, מנהל ארגון "מצילים את הרי ירושלים": "הגשת העתירה, מסמלת את הדרישה הציבורית למנהל תקין, שקיפות ותכנון מאוזן. מנהל התכנון, פעל באופן כוחני, נגד הטבע והתושבים, כשהחזיר לשולחן הדיונים את התוכנית, שכבר נפסלה על ידי ועדת הערר. מדובר בפגיעה חמורה בהליך הדמוקרטי, ובעיקר – פגיעה קשה מאוד בטבע בהרי ירושלים, ובתושבי ירושלים והסביבה. הציבור ימשיך להיאבק גם בבתי המשפט, נגד מי שפוגע בזכותו להשפיע על הליכי התכנון, ונגד כל תוכניות הבנייה בהרי ירושלים, שמקודמות בניגוד לאינטרס הציבורי, באזור שצריך להפוך לגן לאומי שמור".
עומר כהן ונעמה כץ, יו"רים משותפים של '15' דקות: "על אף ההצהרות על היפוך הפירמידה, משרד התחבורה ממשיך, לצערנו, לקדם כבישים מהירים ומחלפים ענקיים, לרכבים פרטיים, בסכומי עתק, על חשבון קידום תחבורה ציבורית יעילה. באצטלה של קידום הרכבת הקלה מוקמות עוד מנהרות, שמיועדות לרכב פרטי ומטרתן להזרים עוד אלפי מכוניות, לתוך העיר ירושלים. אנו קוראים לשרת התחבורה היוצאת ולמי שייכנס במקומה לגנוז את התוכנית ההרסנית הזאת ולקדם פתרון פשוט, זול ומהיר, שנותן העדפה לרכבת הקלה בשולי הצומת, מבלי להתחרות בזכות הדרך, עם כבישים ונתיבים נוספים, שרק יוסיפו רכבים ופקקים".
נעמי צור, מייסדת ויו"ר קרן ירושלים ירוקה, אומרת כי "הרי ירושלים הם נכס אקולוגי, נופי ותרבותי כאחד, וארגוני שדולת ירושלים בת-קיימא מאוחדים בחשיבות מניעת פלישה מיותרת לשטחים עתירי טבע ומגוון ביולוגי. תוכנית ההפרדה המפלסית מפרה מספר עקרונות של תכנון בר-קיימא שאומצו לכאורה גם על ידי ראש העיר. לתת עדיפות לרכב הפרטי בצמתים שפוגשת הרכבת הקלה בנתיב הקריטי שלה להדסה עין כרם, נוגד את המגמה שעוברת ירושלים כיום – מעיר התלוייה ברכב הפרטי לעיר שמערך הסעת ההמונים שלה מביא יתרון לנוסעים בו. החלטת ראש העיר למנוע קידום תוכניות בנייה בהרי ירושלים מייתרת שוב את כביש הטבעת המערבי, ואין צורך בכלל בביצוע מפעל התשתית של ההפרדה המפלסית. העיקרון השלישי המופר קשור עם מוסדות התכנון, שפעלו למנוע ביצוע של תסקיר השפעה על הסביבה באזור, כפי שנדרש על ידי ועדת הערר. במהלך תמוה מאד, המועצה הארצית לתכנון עקפה את החלטת ועדת הערר (מנגנון שהיא יצרה), והחליטה לקצר את התהליך ולאשר את ההפרדה המפלסית ללא תסקיר סביבתי. האם פחדו מממצאי התסקיר? התהליך כולו מעורר הרבה סימני שאלה באשר לניהול הליך התכנון. מסיבות אלה, לארגונים המובילים את העתירה הנוכחית יש תמיכה מלאה של כל שאר הארגונים החברים בשדולה".
במענה לפניית "כל העיר" נמסר ממינהל התכנון: "עמדת מינהל התכנון תובא בפני בית המשפט".
משתמש אנונימי (לא מזוהה)
סופר חשוב לדבר על הנושאים הללו. חברות רבות בירושלים עושות בנייה לא חוקית, או ללא האישורים המתאימים. שלא לדבר על העובדה שכל ירושלים בבניינות, מה שמקנה לירושלים אווירת חצר בנייה-כעיר.
מתחילים כל כך הרבה פרויקטים מבלי לסיים אותם. פעמים רבות נגמר הכסף שלהם ובסוף הפרויקטים עומדים ללא עבודה. לשנה הנוכחית, מרבית התקציב של העירייה הולך לבניות. ועד מתי? כי נחנקנו מהבניות בכל פינה.