קל ליפול לקלישאות, במיוחד בכדורגל. הן כה שגורות בשיח הספורטיבי היומיומי. פרשנים משתמשים בקלישאות משום שאי אפשר באמת להפריך את הקלישאות. בנוגע להפועל ירושלים, ישנן כמה טענות קלישאתיות שנאמרות כל כך הרבה פעמים עד כי הן הופכות לאמת ברחוב הספורטיבי הירושלמי. לפני העלייה לליגה של הגדולים הגיע הזמן להניח את אותן קלישאות על השולחן ולבדוק – האם יש להן אחיזה בחיים האמיתיים?
הפועל ירושלים היא מועדון גדול. כל קבוצה שמגיעה לטדי מפסידה את הנקודות בשער הגיא: אמירה שאולי היתה נכונה לפני ארבעים שנה בימי קטמון. שלושים שנה הפועל ירושלים בטדי, מעל עשרים שנה שאני פוקד את טדי אחת לשבועיים לפחות. נדירות היו הפעמים שראיתי קבוצה שמגיעה לאצטדיון "הביתי" שלנו ורועדת. להיפך. אפשר לספור על יותר מכף יד אחת את מספר ההשפלות "הביתיות". מועדון גדול? 21 שנים הפועל ירושלים לא היתה מועדון גדול. באנגליה מכנים קבוצה כמו שלנו כ"ענק רדום".
לעדכונים אחר כל הידיעות הכי חמות>>
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באנדרואיד
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באייפון
הזדמנות בלתי חוזרת: משבוע לשבוע נאמרה קלישאה זו. אולי משפט שנכון לקבוצות שהצלחתן היא אפיזודה חולפת וזמנית. בשורה התחתונה בכל אחת מהעונות האחרונות הפועל היתה בפלייאוף העליון והיתה במאבק כמעט עד הסוף. ההזדמנות חזרה. ככה זה כשיש מועדון יציב עם שורשים נטועים באדמה וניהול מקצועי. מהצד השני של המשוואה, ירידה לא תהיה טרגדיה שהפועל ירושלים לא תצליח להתגבר עליה. כשיש מועדון נטוע עם שורשים כה חזקים באדמה כל משבר הוא עוד צעד אחורה לקראת פריצה מחודשת קדימה.
לא צריך מנהל מקצועי בכדורגל הישראלי (בטח לא לקבוצה בליגה הלאומית): טענה שכבר לא צריך להתעמת איתה. ניהול מקצועי איכותי יוצר הזדמנויות שחוזרות על עצמן.
צריך גרזן (יש חור באמצע): שנים שאנחנו מנסים לייבא שחקן נשמה שיענה על הפנטזיות לראות שחקן מושלם שנמצא בכל מקום על המגרש ונותן את הנשמה. אין כאלה בחוץ, גידלנו אותם. גוני ואווקה העלו אותנו ליגה. שילוב של גולה ואברהמי עם מאפיינים מודרניים של דור פרץ ודן גלזר.
לקבוצת אוהדים יש תקרת זכוכית: עד עכשיו הפועל ירושלים ניפצה כל תקרה זכוכית. לכן, המושג הזה איננו רלוונטי יותר. מה שכן, להפועל ירושלים יש רצפת פלדה השומרת עליה מליפול. מועדון האוהדים הוא תעודת הביטוח של הפועל ירושלים.
מועדון שחצן שלא יודע לקבל ביקורת: אמונה עמוקה בצדקת הדרך יכולה להתפרש כשחצנות. לא זה המקרה. לצד האמונה בצדקת הדרך, המועדון למד והתפתח כל העת, בצניעות, בביקורת פנימית עמוקה ובבחינה מדוקדקת של כל מהלך וכל השלכה שיכולה להיות לו. כמובן שהמועדון טעה בדרך, אך אם היה אכן מתנשא – לא היה יודע לתקן את הטעויות ולהגיע לאן שהגיע. נכון, הקהילה איננה סלחנית למי שמנסה לפגוע בה כביכול "בביקורת", אך כלפי פנים תהליכי ביקורת ולמידה מתרחשים כל העת.
מאוהבים במיזם: הקלישאה הנכונה היחידה. אכן, אוהדי הפועל ירושלים מאוהבים בקבוצה שלהם. אם למישהו קשה עם תשוקה זו, הוא מוזמן לבדוק מה הבעיה שלו באהבה, יכול להיות שמדובר בקנאה? פחד? נזכיר לכם, שהדרבי מתקרב.
הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר עדכונים בזמן אמת8"
"כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם
המייל האדום של "כל העיר"[email protected]
