ארבעה תושבי ירושלים – חרדי, ערבי, דתי וחילוני – יצאו מהבית בבוקר. לאן הם נסעו? לא, זו לא תחילתה של בדיחה, אלא מחקר שנערך לאחרונה במכון ירושלים למחקרי מדיניות אשר בחן לאילו יעדים הירושלמים נוהגים לנסוע בימי חול בשעות העומס שבין 6 ל-9 בבוקר.
ניתוח של נתוני סקר תנועות כלי הרכב (לפי נתוני טלפונים סלולריים של משרד התחבורה 2019-2018) מעלה כמה נתונים מעניינים שיכולים להצביע על הרגלי הפעילות של קבוצות האוכלוסייה השונות בעיר ועל אופיים של אזורי התעסוקה.
לעדכונים אחר כל הידיעות הכי חמות>>
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באנדרואיד
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באייפון
במבט-על, מסתבר כי רוב מכריע של 84 אחוז מהתנועה של תושבי ירושלים (נסקרים שתנועתם החלה בירושלים) נעה בתוך העיר עצמה ו-10 אחוזים מהתנועה היתה מירושלים ליישובי המטרופולין. מטבע הדברים, בשעות אלה רוב הנסיעות הן בעיקר לאזורי התעסוקה המרכזיים בירושלים.
אלא שניתוח הנתונים לפי המאפיינים הדמוגרפיים של השכונות משרטט תמונה מעניינת, אשר דומה בקרב שלושת המגזרים המרכזיים בעיר (דתי וחילוני נחשבים כמגזר אחד בסקר). בקרב השכונות החרדיות בירושלים, התושבים נסעו בשעות הבוקר בעיקר לשכונות חרדיות אחרות (38 אחוז מהנסיעות). עוד 18 אחוז מהנסיעות היו לשכונות דתיות-חילוניות ו-17 אחוז לאזורי תעסוקה.
מאפיין זה קיים גם בקרב תושבי השכונות הערביות והדתיות-חילוניות בעיר. בשעות הבוקר יצאו 32 אחוז מתושבי השכונות הערביות לשכונות ערביות אחרות בעיר, 18 אחוז יצאו לאזורי תעסוקה ואזורים אחרים, 17 אחוז לשכונות דתיות וחילוניות, ועוד 14 אחוז לשכונות חרדיות. מבין האזורים הבולטים שאליהם נסעו תושבי השכונות הערביות היו רובעי העיר העתיקה ואזור התעשייה תלפיות, מע"ר מזרח (שכונת באב אזהרא), מוסררה ונחלת שבעה, קריית הלאום ואזור התעשייה גבעת שאול.
בקרב תושבי השכונות הדתיות-חילוניות בירושלים עולה כי כ-36 אחוז מהיוצאים נסעו בשעות הבוקר לשכונות דתיות-חילוניות אחרות. עוד 24 אחוז מהנסיעות היו לאזורי תעסוקה ואזורים אחרים בעיר, ו-19 אחוז מהנסיעות היו לשכונות חרדיות. מבין השכונות הבולטות היו קרית הלאום (שבעה אחוזים), מוסררה, נחלת שבעה ואזור התעשייה תלפיות (חמישה אחוזים) וכן אזור התעשייה גבעת שאול ונחלאות (ארבעה אחוזים).
רוצים להישאר מעודכנים?
המסקנה שעולה מהנתונים היא שהקהילות השונות נעות בעיקר בתוך המרחבים והשכונות "שלהן" או בשכונות דומות להן, אבל גם מייצרות מרחבים משותפים של מפגש בריכוזי תעסוקה ושכונות של קהילות אחרות. לדוגמא, בשעות הבוקר הקהילה הערבית אכן נעה אל שכונות ערביות ובתוכן בהיקף של 32 אחוז מתוך כלל התנועות שלה, אבל במקביל 50 אחוז מהתנועות הן תנועות לאזורים של קהילות אחרות, כגון שכונות חרדיות, שכונות דתיות-חילוניות ואזורי תעסוקה נוספים, מה שיכול לייצר מפגשים בין מגזרים שונים בעיר ולעודד שיח חיובי של חיים משותפים.
תמונה דומה, כאמור, עולה גם במגזרים האחרים – החרדי והדתי-חילוני – אשר נעים באחוזים גבוהים לאזורים שבהם יש ממשקים עם אוכלוסיות המגזרים הנוספים שחיים בירושלים.
(מקור עיבוד מכון ירושלים למחקרי מדיניות לסקר תנועות נוסעים לפי נתוני טלפונים סלולריים של משרד התחבורה).
הגזור
הידברות זה קשקוש, אנחנו כולנו בני אדם, אחים, מסתדרים מעולה אחד עם השני, עד שבאים הפוליטיקאים /רבנים/מעכרים שנכנסים לכולנו לחיים, מסוכסכים ורוכבים על גלי השנאה.