סיגל קליין (צילום: פרטי)
סיגל קליין (צילום: פרטי)

כוחה של מילה: סיגל קליין בסדנת כתיבה בבית הספר "מעלה"

טיוטה ראשונה היא שמה של הסדנה, שנותנת טעימה מכל עולמות הכתיבה — פרוזה, שירה, פזמונאות ואפילו עיתונאית

פורסם בתאריך: 29.11.17 18:43

“מהן המילים אם לא שתיקה?”, שר שלמה ארצי, ואני אומרת: המילים הן הכל רק לא שתיקה. הן יכולות לצרוח, לבעוט, להשתוקק, לחייך ולשנוא, רק לא לשתוק. אם מצאתי את עצמי כאן, ב”כל העיר”, כנראה שטמונה אצלי חיבה מסוימת למילים. במהלך השנים הבנתי שקל יותר לכתוב מאשר לדבר. הרצון להביע את עצמי קל יותר בכתיבה, הוא משתחרר מהבטן ביתר קלות והיופי הוא שלא תמיד יבינו מה רציתי להביע, כך שהפרטיות עדיין נשמרת ואין צורך לחשוף הכל.

גלית דיסטל אטבריאן (צילום: בית הספר מעלה)

גלית דיסטל אטבריאן בסדנת הכתיבה (צילום: בית הספר מעלה)

למרות זאת, מדי פעם דגדג לי באצבעות להגיע לסדנת כתיבה, והנה מצאתי את ההזדמנות והגעתי אל אחת בבית הספר לקולנוע “מעלה”, המקום בו מופקים מדי שנה סרטים, המייצגים את ישראל בפסטיבלים בינלאומיים. בניגוד לסדנאות הכתיבה הנפוצות, בהן בדרך כלל יש מנחה אחד לאורך מספר מפגשים, כאן יש שוני מהותי. כל מפגש מתקיים בהנחיית יוצר אחר ובז’אנר אחר לגמרי, ובנוסף – אפשר להגיע רק למפגש אחד או שניים לפי רמת העניין.

הרעיון מאחורי היוזמה של בית הספר “מעלה” הוא לאפשר סדרה של טעימות מעולם הפרוזה, השירה, הכתיבה העיתונאית והפזמונאות, וכל שיעור מוגש באופן הייחודי ליוצר שמעביר אותו. הסדנה לא דורשת ידע קודם או ניסיון, אבל בהחלט מעשירה גם כותבים ותיקים.

המפגש הראשון החל בתחושה של חשש מצד הקהל, חשש להיחשף, חשש מלקרוא את פרי הכתיבה, חשש מלקבל ביקורת, חשש להיפגע. לכן הבחירה בגלית דיסטל אטבריאן כמנחה לערב הראשון היתה נפלאה והביאה תשוקה להמשך. דיסטל אטבריאן עסקה באקספוזיציה לסיפור קצר או לרומן ועשתה זאת באינטליגנטיות מבריקה ממש, תוך שהיא שמה לב לפרטים הקטנים ביותר בכתבי היד של המשתתפים. היא ביקשה מאיתנו לכתוב פתיח לסיפור שמעלה נושא של תנאי שאנחנו מציבים לעצמנו. התוצאה היתה מפתיעה, הנועזים שהצביעו ונקראו לעמוד מול כולם, ובהם גם אני, ולקרוא את אשר כתבו קיבלו פידבק מעניין מהקהל, ובמיוחד ממבטה הבוחן של גלית, שהפיקה ביקורת בונה ומרתקת.

 

המפגש הבא היה סדנת שירה בהנחיית רוני סומק. אצל רוני נתבקשנו להמשיך משפט שהוא החל בו. לפעמים להשלים מילה אחת בלבד ולפעמים משפט או שניים. מפה המשכנו לאן זה יכול לקחת את הקורא, ואיך כדאי לבחור מילים מסוימות אם אנחנו רוצים לשמר אווירה כלשהי בטקסט. סומק מתבל את הסדנה שלו בשלל ציטוטים מאת משוררים מפורסמים כמו ברכט, אמיל חביבי, נורית זרחי, רבי יהודה הלוי, יונה וולך ועוד – ממש אוצר בלום של ידע ותענוג ללמוד ממנו.


סדנת כתיבה (צילום: בית הספר מעלה)

סדנת כתיבה (צילום: בית הספר מעלה)


נהניתי במיוחד להרגיש שלכל אדם יש סיפור, לכל אדם יש סגנון וכל אדם רשאי וזכאי לבטא את עצמו בדרכו. אין ממש טוב ורע, אבל יש כללים שחשוב להקפיד עליהן שלא לבלבל את הקורא ולא לגרום לו לעזוב. כמו למשל להיצמד לסיפור בגוף אחד, ולא לעבור בלי שליטה בין גוף ראשון לגוף שלישי. אם יש לכם תשוקה לכתיבה, אפילו לכתוב שיר, או סיפור קצר, אפילו משהו לעצמכם כסוד כמוס, הסדנאות הללו נפלאות, כי חשתי שהן מגוננות והמשתתפים מרגישים בטוחים כשהם קוראים את יצירתם. אף אחד לא יסקול אותם באבנים. חשוב גם לזכור שאלו שרבוטים ראשוניים, וטקסט ראשוני הוא לא בשל, חלקו גלוי חלקו סמוי, והקסם האמיתי שלו לא ניכר. הכל יצא לאחר שכתוב שני ושלישי, אפילו לאחר מספר שבועות בקריאה מחדש.

“טיוטה ראשונה”. ימי א’ עד סוף ינואר. 21:00-19:00. בית הספר לקולנוע “מעלה”, רחוב שבטי ישראל 20. מחיר: 60.

תגיות:

אולי יעניין אותך גם

תגובות

🔔

עדכונים חמים מ"כל העיר"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר