כשמעוז סמיה הבין שהוא לא ישחק במשחק הגורלי של הפועל נגד מכבי שעריים הוא הבין שטוב לא ייצא מכך. "אחרי שנפצעתי באימון בתחילת השבוע היו לי תחושות לא טובות לגבי המשחקים שנותרו לנו", הוא משחזר בשיחה עם "כל העיר", "אבל עדיין האמנתי שננצח את שעריים ושנעביר את ההכרעה למחזור הסיום נגד עפולה. לצערי זה לא קרה".
סמיה, כאמור, ראה את המשחק נגד שעריים מהיציע באצטדיון נס ציונה, ובהפסקה, כשהפועל בפיגור 2:0, הוא ירד אל חדר ההלבשה וביקש לדבר עם חבריו. "ירדתי עם דמעות לחדר ההלבשה ואני אחד שלא בוכה בקלות", הוא מוסיף ומשחזר. "רציתי לדבר עם מי שמשחק כדי להקרין עליהם ביטחון ואמונה".
הדברים של סמיה הועילו במקצת, כשבמחצית השנייה הפועל שיחקה טוב יותר ואף הצליחה לצמק את התוצאה אך לא מעבר. הפועל הפסידה והיא לא תלויה בעצמה. "עד היום, למרות הקשיים, איכשהו הצלחנו להשאיר את הקבוצה בחיים", אומר סמיה, "ואני עדיין רוצה להאמין ולקוות לנס, שהקבוצה בכל זאת, למרות שזה כבר לא ברגליים שלנו, תגיע למבחנים. הלוואי. המצב הזה לא קל לי בכלל. אני ארבע שנים בהפועל, הקבוצה יקרה לי וכל שחקן ששיחק פה במשך השנים יכול להעיד על כך".
"מה שלא יקרה", מסכם סמיה, "בשנה הבאה אני מאמין שהקבוצה צריכה לעבור שינוי ולחזור ולהיות שם דבר בכדורגל הישראלי. אני רוצה להודות לקהל היקר שלנו, שליווה אותנו ותמך בנו עד הסוף גם ברגעים קשים. רוצה לומר לכל אחד ואחד מהאוהדים, שגם אם הנורא מכל אכן יקרה ובאמת נרד ליגה, תמשיכו לתמוך, תמשיכו ללוות, הפועל ירושלים תמיד תהיה זקוקה לכם".
