ביום רביעי שעבר התכנסו במרכז הקונגרסים בבנייני האומה מאות בני משפחה של 45 הרוגי אסון מירון, באירוע שפתח את אירועי ציון השנה לאסון האזרחי הגדול ביותר שידעה מדינת ישראל.
האסון הנורא, כזכור, התרחש בל"ג בעומר תשפ"א (2021) בהר מירון עקב דוחק רב שנרשם באירוע ההילולה השנתי של רבי שמעון בר יוחאי – כ-100,000 אנשים פקדו את ההר. מאות אנשים נדחקו במעבר צר, כאשר חלקם החליק במדרגות. בעקבות כך, עשרות אנשים נפלו אחד על השני ונמחצו למוות. בזירה התפתחה מהומה, אחרים ניסו להימלט מהמקום – מה שהוביל לדוחק גדול יותר ולפגיעה באנשים נוספים, שנדחקו גם הם – חלקם מתו במקום, אחרים נפצעו באורח קשה.
הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר בזמן אמת"
"כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם
המייל האדום של "כל העיר" [email protected]
האירוע בבנייני האומה, הראשון מבין חמישה אירועים שמתקיים עד ליום רביעי הקרוב, 18.5.2022, אז יתקיים בהר מירון האירוע המרכזי לציון שנה לאסון, נכחו, כאמור, משפחות הנספים ורבנים מובילים – בהם הרב ביטרמן והרב רייזמן, אשר דיברו בפני המשפחות. בנוסף, בני המשפחה דיברו על נושא הנצחת הנספים ועל הדרכים להמשיך ולהנציח את שמם כמו למשל בהכנסת 45 ספרי תורה לעילוי שמות ההרוגים – זאת הודות לתרומה של הרב יהושע פרידמן מארצות הברית.
האירוע המרכזי לציון שנה לאסון, כאמור, יתקיים בעוד יומיים, ביום רביעי, ערב ל"ג בעומר, צפויים להשתתף כ-2,000 בני משפחה וחברים של ההרוגים באסון, גדולי הציבור החרדי וזמרים. האירוע יחל בשעה 18:30 בהר מירון, ברחבה שמעל רחבת האסון – בסמיכות לשביל המוות שבו מצאו את מותם רבים מהנספים.
זירת האסון במירון (צילום: מד"א)
***
את פעולות ההנצחה של הרוגי אסון מירון, כמו גם את המאבק שמנהלות המשפחות למציאת צדק והסדרת הר מירון לשנים הבאות, מוביל פורום המשפחות של הרוגי האסון, אשר היה זה שדחף והוביל לפתיחת ועדת חקירה ממלכתית לבדיקת הכשלים והאשמים, דחף למתן פיצויים הולמים וממשיך לפעול ולדחוף להסדרה קבועה של מה שמתרחש על הר מירון.
בשיחה עם "כל העיר" השבוע מספר דובר פורום המשפחות ישראל דיסקינד, אחיו של שמחה בונם דיסקינד ז"ל שנהרג באסון, על הפעולות השונות של הפורום ועל הכעס שיש בקרב המשפחות כנגד אוזלת היד של הממשלה. "עברנו שנה שלמה של פעילות לטובת הסדרת מירון", אומר דיסקינד, ומוסיף: "לצערנו, הפעילות והמאבק שלנו עדיין לא הסתיימו – הפעילות בהר עדיין לא הוסדרה. בוצעו הרבה עבודות קוסמטיקה, אבל לא מה שפיללנו ולא מה שפעלנו למענו. כך שהפעילות שלנו עדיין נמשכת ואנחנו מקווים שההר יולאם ויופקע מידיהם של הפולשים שאחזו ועדיין אוחזים בהר. אנחנו מקווים שהמרכז לפיתוח המקומות הקדושים, שהוא זרוע של משרד הדתות, ייסגר לגמרי. שיוקם גוף אחר שלא תהיה בו מעורבות של עסקנים וחאפרים".
דיסקינד שמתגורר בשכונת בית וגן בעיר מספר כי מאז האסון הוא מבקר בתדירות של למעלה מפעם בשבוע בכנסת, מדבר עם הפוליטיקאים ומנסה להביא שקט וצדק למשפחתו ולמשפחות הנוספות.
חומות העיר העתיקה לאחר אסון מירון (צילום: רן טובול)
"אנחנו עומדים בקשר רציף עם משרד הדתות", הוא מציין. "השר כהנא סייע לנו בתקצוב האירוע במירון. אנחנו מעריכים את הפעולות שלו לטובת ההילולה ולטובת זה שהאנשים שיגיעו השנה למירון יזכו לחזור הבית בשלום, אבל אין קשר בין זה לבין הפעולה העמוקה והחדה שנדרשת בהר – הצורך לעשות שם סדר. שיטוח של ההר – אני קורא לזה".
כזכור, מיד לאחר האסון דרשו המשפחות את הקמתה של ועדת חקירה ממלכתית לבדיקת הנסיבות שהובילו לאסון. הממשלה הקודמת ניסתה למנוע את הקמת ועדת החקירה, אך המשפחות לא ויתרו, המשיכו להילחם ולנדנד עד שקיבלו את מבוקשם עם כינונה של הממשלה החדשה בראשות נפתלי בנט.
"היינו כאחרוני הלוביסטים בכנסת", משחזר דיסקינד. "עברנו חבר כנסת אחר חבר כנסת, דיברנו, ביקשנו התחננו. אנחנו מרוצים כמובן שקמה ועדת חקירה ממלכתית. אנחנו עוקבים אחרי דיוני הוועדה, אבל זה עדיין מאוד מצער שללא המאבק שלנו זה לא היה קורה. המינימום שהמדינה היתה צריכה לעשות אחרי אסון כזה כבד זה לדאוג לוועדת חקירה רצינית ולפיצויים למשפחות. לא היינו צריכים אפילו לבקש. אבל זה לא קרה.
מה דעתך על המתרחש בוועדת החקירה הממלכתית?
"אנחנו שמחים לראות שהוועדה עושה עבודה יסודית לחקר האמת. יש שם אנשים ראויים שעושים את עבודתם נאמנה – בין אם זה האלוף שלמה ינאי, הרב מרדכי קרליץ ויושבת הראש החדשה דבורה ברלינר. היו מסקנות ביניים, שהיינו מרוצים מהם בסך הכל. היתה לנו ביקורת על כך שמסקנות הביניים לא עסקו בפיתרון לבעיה שיש במירון, לא נתנה מענה לרצון להסדיר את ההר, להסדיר את נושא הרחובות. נושא האשמים והמסקנות האישיות חשוב, אבל הוא לא הדבר הכי חשוב. מעבר לנושא האשמים, אנחנו מקווים שהוועדה תמליץ על הסדרה מקצה לקצה בהר מירון".
בהקשר זה יצוין כי במסקנות הביניים, שפורסמו על ידי ועדת החקירה הממלכתית ב-22.11.2021, המליצה הוועדה – אז בראשות השופטת מרים נאור ז"ל, על מינוי שר אחראי, שיישא באחריות הכוללת על ההילולה, שיפור תשתיות האתר והסרת מפגעים ומניעת צפיפות חריגה, פיזור הקהל בהר ומניעת מוקדי צפיפות.
***
דיסקינד, כפי שכבר צוין, הוא אח של אחד מהרוגי האסון – שמחה בונם דיסקינד ז"ל, תושב בית שמש שהשאיר אחריו אישה ושני בנים. במהלך השיחה איתו הוא מדגיש יותר מפעם אחת כי "ברמה האישית, הייתי מעדיף אחרי האסון הכבד שהמדינה תיקח על עצמה את כל האחריות, בכל הנושאים הרלוונטיים – הסדרה של ההר, חקירת האסון ופיצויים למשפחות – לצערי זה לא קרה ואנחנו צריכים להתעסק בזה. אני הייתי מעדיף להתעסק בהנצחת זכרו של שמחה, להתעסק בריפוי האישי ולא בריפוי של המדינה. לדאוג לאלמנה שלו ולשני האחיינים שהוא הותירו אחריו. במקום להיות סביב האלמנה והיתומים – נאלצנו להתמודד ולהתעסק בדברים אחריו. אמרתי כבר בעבר לחברי כנסת כאלה ואחרים – שמבחינתם מאוד נוח שאם כבר קרה אסון כזה, ואני לא אומר שמישהו רצה שהוא יקרה או שהוא שמח, אלא שפשוט נוח שמדובר בציבור החרדי, שכל מה שהוא רוצה זה לדאוג לעילוי נשמת ההרוגים ופחות להילחם. אם זה היה קורה במגזר אחר – הרעש שהיה במדינה היה גדול עשרות מונים. הרי הכתובת היתה על ההר במשך שנים על גבי שנים. מדובר פה על אסון שכל הזמן ידעו שיקרה, רק לא ידעו מתי. אף אחד לא יכול לומר "ידינו לא שפכו את הדם" – כל מי שהיה אחראי במשך השנים קשור ויש לו אחריות. בטח אלה שניסו למנוע את הקמת ועדת החקירה".
הנחת תפילין לעילוי נשמתו ש אריאל צדיק ז"ל (צילום: באדיבות המשפחה)
אתה נשמע כועס – על מי?
"אני מאוד כועס. היו כאלה שלא נקפו אצבע כדי למנוע את זה. אחרים, ברוב בושה, הצביעו נגד ועדת החקירה הממלכתית. עכשיו אני בכלל לא נכנס לשיקול פוליטי כזה או אחר – מבחינתי, כפי שאני מבין את המצב, כל מי שהצביע נגד ועדת החקירה הממלכתית צריך להתבייש עד סוף ימיו. כמובן שהכעס שלי על הפוליטיקאים החרדים גדול עשרות מונים.
"תראה, אני לא פעיל פוליטית ומעולם לא הצבעתי למפלגה חרדית – אבל אחי שמחה ז"ל היה אברך שפעל למען המפלגות החרדיות. בכל אחת ממערכות הבחירות, והיו הרבה כמו שכולם זוכרים, הוא התגייס למען המפלגות ותמיד שכנע אחרים להצביע עבור ג' (דגל התורה, ר"ג)".
מה ציפית שהם יעשו?
"אמרתי בהתחלה – אני לא מחפש נקמה, אני מחפש תיקון. אבל בפועל מה הם עשו עבור המתים לאחר האירוע? הם לא עשו כלום חוץ מלנסות לסבן את המשפחות. הגוף שניהל את הר מירון לפני האסון עדיין מנהל את העניינים – ואני אומר שכולם צריכים ללכת הביתה. כל מי שקשור לאירוע – בין אם בכנסת, בממשלה או בהר – צריך להניח את המפתחות. ללכת הביתה, לצאת לפגרה – משהו".
רוצים להישאר מעודכנים?
מעבר לכעס שבהחלט קיים אצלך – אתם עושים המון פעילות להנצחת שמות הנספים.
"כן. אנחנו משתדלים לתעל את הכעס למקום של טוב ועשייה. כפי שכבר ציינתי – הצלחנו לארגן תרומה מיהודי יקר מארצות הברית לכתיבת 45 ספרי תורה – שכל אחד יהיה לעילוי נשמת אחד ההרוגים. כ-10 ספרים כבר נכתבו ונערכו להם אירועי הכנסת ספר תורה, והשאר כרגע בעבודה. כל ספר שייכתב יקבל אירוע משלו. מעבר לזה אנחנו עושים עוד מגוון פעילויות. למשל, בשבוע שעבר קיימנו מפגש בין חרדים, חילונים, דתיים ומסורתיים בהשתתפות מדליקי משואות. זה היה חיבור מרגש לעילוי נשמת ההרוגים. יש הרבה פעילויות להנצחת זכרם".
***
דיסקינד, כמעט מיותר לציין, לא פועל לבדו. בני המשפחות של כלל ההרוגים פועלים יחדיו למען הנצחת יקירים. השבוע, רגע לפני ההילולה בהר מירון בלילה שבין רביעי לחמישי, מבקש מנדי צדיק, בנו של הרב אריאל צדיק ז"ל, תושב בית וגן שנספה באסון, מוסר: "עברנו בשנה האחרונה תקופה לא פשוטה, אנחנו כולנו מקווים וקוראים לציבור להישמע להנחיות, כי מי כמונו יודעים שהוראות אלו נכתבו בדם".
הנחת תפילין לעילוי נשמתו ש אריאל צדיק ז"ל (צילום: באדיבות המשפחה)
צדיק ממשיך ומספר על פעולות ההנצחה של אביו אריאל ז"ל. "ביום ההולדת של אבא שלי עשינו קמפיין הנחת תפילין בינלאומית – מניחים תפילין לאריאל. אבא שלי היה עושה את זה למעלה מ-20 שנה בכותל המערבי בימי שישי. הוא היה עובד כל השבוע, וביום שישי היה מגיע לכותל ומניח תפילין על יהודים שהגיעו למקום. הוא ראה בכך חשיבות מאוד גדולה. היא מאוד רוחני והאמין בזה – ואנחנו רצינו להמשיך את העשייה הזו.
"יוזמה מרגשת נוספת, הגיע מסידני שבאוסטרליה. אנחנו משתייכים לקהילת חב"ד, ושליח הרבי בסידני ביקש אחרי האסון הכבד לעזור בהנצחה של אבא ושל כלל ההרוגים. הוא הרים פרויקט של 45 זוגות תפילין לכל מי שיאמץ את אחד ההרוגים ויניח תפילין לעילוי נשמתו כל החיים. לפני כחודש וחצי, היהודי ה-45 קיבל את התפילין והתחיל להניח. זה מאוד מרגש אותנו. צריך להבין – מדובר פה על יהודים שלא מכירים אותנו המשפחות, כאלה שלא הניחו בעבר תפילין, שבחרו לעשות את זה עכשיו לעילוי נשמת הרוגי האסון. זו ההוכחה הכי גדולה שכולנו לב אחד. עושים מצווה חשובה שמאחדת את כולם".
***
במקרה, או שלא, השבוע אושר באופן סופי מתווה הפיצויים למשפחות הרוגי האסון. על פי המתווה שאושר בכנסת – יינתן פיצוי בסך 500 אלף שקל בגין כל נפטר באסון, כאשר התשלום יבוצע להורי הנפטר במידה ומדובר בקטין ולאלמנת אדם נשוי. סך כל הפיצוי למשפחות ההרוגים עומד על 22.5 מיליון שקל.
מפורום המשפחות נמסר: "נושא אסון מירון הנו נושא כאוב שחייב להיות מעל כל שיקול פוליטי צר, אנחנו מודים לחברי הכנסת שפעלו בנושא תוך שילוב זרועות נדיר בין הקואוליציה לאופוזיציה. מוטב היה לו הסיוע הראשוני למשפחות היה מתבצע מיד לאחר האסון, אך עדיף מאוחר מאשר אף פעם, יחד עם זאת אנחנו עדיין מקווים כי פנייתנו למשרד האוצר לביטול הגדרת הפיצויים כהכנסה אשר עלולה לפגוע במקבלי קצבאות אכן תתקבל, ועשרות היתומים והאלמנות יזכו למעט שלווה".
יחד עם זאת, יצוין כי הפיצוי לפצועי אסון מירון עדיין לא נקבע והנושא נמצא עדיין בדיונים בוועדות הכנסת השונות.
מחפשים דירת גן בירושלים? היכנסו ללוח הנדל"ן של "כל העיר"
לעדכונים אחר כל הידיעות הכי חמות>>
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באנדרואיד
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באייפון
