אם בעונות הקודמות פלייאוף ליגת העל בכדורסל נתפס אצל אוהדי הפועל ירושלים כאירוע מכונן ומחייב, נראה כי השנה האכזבה מההפסד (המיותר מאוד, יש לציין) בגמר ליגת האלופות בכדורסל משפיעה ומגמדת את אירוע הפתיחה במאבק על אליפות המדינה. למרות שהטור הזה נכתב בעיצומה של סדרה קשה מול הרצליה, אין מנוס מלתת כמה מילים על אירוע השיא של הפועל ירושלים בשנים האחרונות. ההפסד לקבוצה אלמונית אך מאומנת, חסרת מסורת אבל שנוסקת מעלה בעקביות בעונות האחרונות, דווקא אחרי ניצחון הירואי מול טנריפה, קבוצה מהטובות באירופה, הוא מאכזב במיוחד.
לעדכונים אחר כל הידיעות הכי חמות>>
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באנדרואיד
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באייפון
עם זאת, צריך לזכור כי הפסד בגמר של מפעל אירופי הוא חלק מכאבי גדילה אפשריים של מועדון ששואף להיות חלק מהמועדונים הגדולים באמת ביבשת. ההפסד הכואב הוא חלק מתהליך, מצמיחה. שתי נקודות עולות מהעונה המוצלחת מאוד הזו: הנקודה הראשונה היא שקבוצה מנצחת היא קבוצה שמשחקת כמה שנים ביחד עם סגל שחקנים שמשתנה נקודתית (אם בכלל) בין עונה לעונה. סביר להניח שלא כל הסגל יישאר בעונה הבאה (ואולי דווקא בזכות הכסף הגדול של אדלסון), אך הנהלת המועדון חייבת לפעול להחתמת חלק נכבד מהסגל על חוזים ארוכי טווח, בכדי ליצור שיטתיות, שטף ואופי. כלל הסגל צריך להילקח בחשבון לקראת העונות הבאות, אולי תוך שדרוג בעמדה מספר 4.
הנקודה השנייה היא חזרה ליורוקאפ. הפועל ירושלים, טרם עזיבתה למפעל של פיב״א, היתה לאחת הקבוצות הוותיקות והמוכרות במפעל, ושמה עלה דרך קבע בהקשרי כרטיס חופשי ליורוליג. נוסף על כך, בחירתה של מלאגה כעיר המארחת של הפיינל פור בליגת האלופות מהווה את שירת הברבור ברומן של המועדון האדום עם המפעל. חזרה ליורוקאפ תבטיח כמות משחקים גדולה יותר ותיתן הזדמנות אמיתית להשתלב ביורוליג, בדומה לתהליכים שעברו באיירן מינכן, אלבה, פרטיזן, מונאקו ו-וירטוס בולוניה.
במעבד חד, חזרה להווה – לסדרה מול הרצליה. אמליץ לדז׳יקיץ׳ לרשום את בראון לסגל על חשבון מייריס. בהינתן השמירה האזורית של הרצליה שמהמרת פעם אחר פעם על הקליעה של קורנליוס ומצופפת את הצבע, העלאה של בראון לצד סמית׳ תכריח את הרצליה לצאת לעבר הקלעים, מה שישחרר יותר את הנקינס ואת קליין בצבע. ככלל, הפועל קבוצה טובה בהרבה מהרצליה, וניצחון עליה בסדרה ייתן המון רוח במפרסים לקראת מאבק האליפות
