קוראים לה מרים סלע, אבל אם הדופק שלכם מסונכרן עם הפיד בפייסבוק, אולי תכירו אותה יותר בשם 'מרים ערה ירושלים' – מי שעומדת מאחורי התשובה המנצחת של הדף של עיריית ירושלים – 'מה קרה? קצת קר אז נזכרת בי?' לעקיצה הוויראלית של הדף של עיריית תל אביב לפני שבעה חודשים – 'עיריית ירושלים, ערה?', כן זו ששברה את הרשת. מאז זרמו עוד הרבה פוסטים בפיד של כיכר ספרא, עליהם ניצחה סלע. "כשאני מציגה את עצמי היום זה מרים 'ערה' ירושלים", כך מספרת בראיון ל"כל העיר" מנהלת מערך הניו מדיה של עיריית ירושלים, שסיימה בחודש שעבר את תפקידה לאחר שלוש שנים.
מה בדיוק כולל תפקיד מנהלת מערך הניו מדיה של עיריית ירושלים?
"זה אומר להיות אחראית על כל ערוצי הסושיאל של העירייה – פייסבוק, אינסטגרם, טוויטר ויוטיוב, בין הרשמיים יותר ובין הפחות רשמיים. גם לנהל עמודים קטנים של העירייה, כמו למשל 'קיץ שכונה', 'העירה', העמוד של רשות הצעירים – שהם עמודים עירוניים לכל דבר שפונים לקהל יעד מסוים".
איך אתם עובדים?
זה מתחיל מקבלת פלאייר".
פלאייר? זה לא קצת המאה הקודמת?
"כן, בפלאייר הזה יש תוכן שאנחנו צריכים להנגיש אותו, כמו למשל ערב זומבה במתחם התחנה, ואז אנחנו מנסים לבנות פוסט שימשוך את הקהל. על תשומת הלב שלנו נלחמים כל כך הרבה דפים, החל מקסטרו ויובל המבולבל וביבי ואלף ואחד דברים, שהרבה יותר מעניינים מאיתנו. השאלה היא מה הופך את זה להכי מיוחד – האם אירוע קורה בנוף ירושלמי עוצר נשימה, האם מתוך הגלילה האינסופית בפיד תיתקל בפוסט הזה, אולי זה יעניין אותך ותעצור עליו ואולי לא, אבל לפחות תדע שיש מישהו בעירייה שמדבר בשפה שלך".
הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של "'כל העיר' עדכונים בזמן אמת"
תושבי ירושלים – יש לכם תלונה דחופה או משהו שחשוב לטפל בו? פנו למייל האדום של "כל העיר"[email protected]
סלע מסבירה כי עבודת זיקוק התוכן לפוסט חד וקולע היתה לעתים יכולה לכלול מספר שעות של עבודה. "בכל בוקר במשרד בעירייה היינו עושים פגישות קריאייטיב ומחליטים מה לעלות. בגדול אנחנו מעלים הרבה תוכן לעמודים – זה יכול להסתכם לפוסט אחד ביום שמאחוריו נערכו לא מעט ישיבות של מה לפרסם, איך לפרסם, מתי לפרסם. על פוסט אחד יכולנו לשבת 5-4 שעות, וגם זה אחרי שישנתי על זה בלילה וחשבתי על זה במקלחת בבוקר, באוטובוס בדרך למשרד ואחרי שהתייעצתי עם חברים – מה יותר מתאים ומה פחות. בסוף זה מסתכם לפוסט אחד קטן שמאחוריו יש המון חשיבה – לא רק שלי, יש בצוות שלושה סטודנטים – מהממים, מוכשרים, מקסימים. האנשים הכי טובים שתמצאו".
יש שיגידו כי סלע הצליחה לשבור את תקרת הרשמיות הממוסדת של העירייה ולהנגיש את הדיגיטל לתושבים, כשהפכה את הדפים ברשת לכתובת של ממש לדיירים בשכונות.
איך אתם מנגישים את שירותי העירייה לתושב?
"אנחנו טיפלנו גם בערוץ פניות הציבור. קורה שאנחנו לפעמים המוצא האחרון של התושב או המוצא הראשון. עיריית ירושלים זו מערכת של 10,000 עובדים, שבנויה על מערכת אנושית וטעויות אנוש קורות. אם מישהו יותר מחובר לפייסבוק ומכיר את הכוח שלו, אז הוא יפנה אלינו קודם. הוא יודע שכשהוא כותב פוסט אז לא רק אנחנו רואים אותו אלא כולם רואים. ולפעמים אנחנו המוצא האחרון שלו, אחרי שהוא עבר את המחלקה בעירייה. ולנו יש יכולת של דוברות וגישה אנושית. אנחנו מבינים שמאחורי כל פוסט עומד אדם כועס או מתוסכל מבירוקרטיה מסוימת ואנחנו כאן כדי לעזור, ולפעמים עומד אדם שמפרגן לנו כי עזרנו לו. אפשר לעזור לעבור את המשוכה הזו של הבירוקרטיה והדינוזאריות בתוך גוף מסורבל ובירוקרטי.
"אני רואה את עיריית ירושלים כמו משרד ראש הממשלה, שאחראית על מיני מדינת ישראל. העירייה אחראית החל מבורות בכביש ועד פינוי זבל, החינוך של הילדים ומה מלמדים במזרח העיר ותרבות. זה כל כך הרבה התעסקויות. אנחנו מנסים לקרוא בין השורות ולנסות לעזור לבן אדם ולבדוק לאיזה אגף מקצועי צריך לפנות".
יש אגפים עירוניים שלא שיתפו פעולה עם השינוי בדפוסי העבודה?
"אני יכולה להגיד שיש אגפים בעירייה שעבדו איתנו בצורה מאוד מוצלחת כי הטמיעו והבינו את השפה והצליחו להבין את 'הראש הממזרי' שאנחנו הולכים איתו. והיו 'אגפים קשים' שהיה להם קשה יותר להבין. אבל רוב האגפים ממש הבינו את החשיבות של הדיגיטל. למשל היתה לנו דוגמא של אנשי שפ"ע שעקרו רקפות, פנתה אלינו תושבת בסערת נפש שאבא שלה היה הולך בשביל ורואה כל יום את הרקפות וכעת זה לא יקרה. זה הדליק אצלנו את כל נקודות הרגש. העברנו את זה לאגף שפ"ע, שאיתם יש לנו שיח, מדובר בעובדים שמאוד-מאוד אכפת להם, באופן שהם מתקשרים לפונה ומתנצלים. הם חזרו ושתלו מחדש את הרקפות. והכל קרה מתלונה קטנה שהגיעה בפייסבוק".
"יש אגפים שהם יותר צעירים בווייב שלהם כמו קידום עסקים ותרבות, יש איתם שיתוף פעולה פורה", מספרת סלע, "ואפילו הארנונה – המחלקה שכולם אוהבים לשנוא, לאורך הדרך הם היו פונים אלינו בשאלה 'מתי עושים שוב צ'ט לייב עם תושבים?' אני לא מכירה שירות כזה. העובדים מאוד מחויבים לעבודה ומאוד רוצים לתרום. אפילו באגפים שנחשבים 'אפורים' בעירייה, כמו 'מיצוי זכויות' – כולם נרתמים ומחויבים לעזרה לתושבים, רוצים להיפגש, לעשות ולחשוף. במיוחד שיש לנו גב מלשכת ראש העיר. והתפקיד שלנו זה להגיד מה יעבוד ומה לא יעבוד. ב-90 אחוזים מהמקרים זה מצליח להוביל לתוכן מעניין".
מרים סלע (צילום: ארנון בוסאני)
סלע, 28, מתגוררת בקטמון עם בן זוגה חיים פלג, מתכנן עירוני. היא החלה לסלול את דרכה בעולם הדיגיטל ב-2014, כשהיתה שותפה בקואופרטיב "ניו מדיה", שהעניק שירותי דיגיטל לעסקים ירושלמים. "היינו סופר צעירים ושאפתנים, זה היה ממש אחרי סיום התואר, ופשוט התחלנו לעבוד – יצאנו ברגל ועברנו מחנות לחנות, הצענו לבעלי חנויות בירושלים שנקדם אותם בדיגיטל. אז זה היה ממש בחיתולים", היא מתארת.
היא עשתה קורס ב'רוח חדשה' שלימד אותה איך להקים עמוד בפייסבוק ואיך לכתוב פוסטים בפייסבוק. "אני זוכרת שהיה מחסור בירושלים באנשי דיגיטל, לעומת הפריחה המטורפת שהיתה בתל אביב. היינו שבעה חבר'ה עם מוחות סופר קריאייטיבים ואמרנו 'בואו ננסה ונראה מה ייצא'. הלקוח הראשון שלנו היה בית קפה 'הדרתא' בנחלאות, משם התקדמנו והתחלנו לעבוד עם פרויקט 'שאון חורף' וגופים שונים. לאט לאט הכרתי אנשים, וכשהציעו לי להתחיל לעבוד בעירייה מבחינתי זו היתה הזדמנות. לא ידעתי לאן אני נכנסת, אבל זה היה מהמם".
במסגרת עבודת הדיגיטל של מערך הניו מדיה השנה הוקרנו על חומות העיר העתיקה ביום ירושלים ברכות של הירושלמים, שהועברו ישירות מדף הפייסבוק של העירייה. "מי חשב שיתנו לי לקחת את חומות העיר העתיקה ולהקרין עליהן ברכות של תושבים ליום ירושלים. הגיבוי של לשכת ראש העיר היה מדהים", אומרת סלע בהתרגשות. והיה גם את הפוסט המטריל ב-1 באפריל, שהכריז על פתיחת סניף סטארבקס בירושלים – מתיחה, יש לומר די אכזרית למביני עניין, ששיגעה את הירושלמים ברשת.
למה את עוזבת? ומה את הולכת לעשות?
"אני עוזבת בצער כי יש לי עדיין 20 אלף רעיונות בראש לעוף איתם, מספרת סלע, "ועוד לא התחלתי חמישית מהתוכנית שלי. אחרי שלוש שנים אני הולכת לנהל פרויקט חדש – מיזם של ישראל דיגיטלית, במסגרת המשרד לשוויון חברתי בשיתוף עם עיריית ירושלים והג'וינט. אנחנו נקדם אוריינות דיגיטלית לאזרחים ותיקים, חרדים וערבים. מדובר בתושבים שאין להם נגישות לדיגיטל ואנחנו נצטרך להנגיש להם את זה – כדי לשפר להם את החיים כמו צמצום עלויות משק בית דרך הזמנה באינטרנט, מציאת עבודה ועוד. מדובר בפיילוט ירושלמי, ובמידה והוא יצליח יעתיקו אותו לרשויות אחרות בארץ".
מרים 'ערה' ירושלים מספרת ל"כל העיר" על מאחורי הקלעים של הפוסט הכי ויראלי: 'עיריית ירושלים, ערה?', שפורסם כזכור בדף הפייסבוק של עיריית תל אביב ב-31.12.18 ב-23:59, דקה לפני שהתחילה שנת 2019. פוסט שהטריף את הרשת וזכה ללמעלה מ-71 אלף תגובות. צוות הניו מדיה הירושלמי השיב אחרי חצי שעה – "מה קרה? קצת קר אז נזכרת בי?", ומשם הפוסט יצא מכלל שליטה, גופים שונים ברחבי הארץ השתתפו בחגיגה – מחברת החשמל, בזק, צה"ל, עיריות שונות, ומי לא, כולל דף הפייסבוק של "כל העיר" ירושלים.
אחת ולתמיד – ידעת מראש על הפוסט של עיריית תל אביב?
"לא. עיריית תל אביב הפתיעה אותנו, עשו לנו מסיבת הפתעה, לא היתה הכנה מראש. כלום. בדיוק יצאתי מהמקלחת וראיתי את הפלאפון שלי בטירוף ב-12 בלילה. שברנו את הראש מה לענות – לקח לנו חצי שעה, שזה זמן תגובה מהיר. היתה התייעצות מהירה בקבוצת הוואטסאפ שלנו, ונבחרה התגובה הזו, שכנראה היתה מוצלחת".
"אנחנו וצוות הדיגיטל של עיריית תל אביב חברים מאוד טובים", ממשיכה ומספרת סלע, "גם כשאנחנו עוקצים – הכל באהבה ובפרגון הדדי. אחרי זה היו עוד כמה פוסטים טובים, כמובן זה לא שחזר את ההצלחה של הפוסט הראשוני, אבל הקהל מחכה לזה. לדוגמא בערב פסח הרמנו פוסט 'עיריית תל אביב, כשרה?'. אהבו את זה תוך שנייה. היה שם הומור עצמי ותוך רגע היה מדובר בחשיפה של מאות אלפי אנשים לדף הפייסבוק של עיריית ירושלים".
"אמרו לי 'או.קיי, אז עשית 'ערה' ועשית 'כשרה', למה זה מעניין את התושב מפסגת זאב ואת מה זה משרת?'", מספרת סלע, "אז העירייה היא לא בסיס שפועל על ואקום, התושב נמצא בקשר עם העירייה לפחות פעם בשנה כשאתה משלם ארנונה, ואולי התלוננת שלא פינו לך את האשפה, אולי רשמת את הילדים למוסדות חינוך, ואולי נהנית מאירועי תרבות שסיפקו לך בשכונות. ואני אומרת ששם זה לא נגמר. בעיני הרשתות החברתיות מספקות ערך של בידור אחר, בשגרה האפורה שלנו. זה יכול להיות סרטון, תמונה או פוסט בדף של עיריית ירושלים".
"המטרה היא להנגיש את האינפורמציה העירונית בצורה קלילה", מדגישה סלע, "הקלילות והשימוש באלמנטים כמו למשל 'משחקי הכס'. הרי יכולנו להביא פלאייר, לפרסם אותו בפייסבוק ולכתוב 'החלו תשלומי הארנונה'. במקום זה אנחנו בוחרים להעלות פוסט 'ירושלמי תמיד משלם את החובות שלו בזמן', ולעשות פראפרזה על משחקי הכס. יכול להיות שלא כל הקהל שלנו יבין, ואולי רק 60 אחוזים יבינו. וזה בסדר. בסוף מבינים. המטרה היא להשיג את תשומת הלב ולהעלות את הטראפיק שלנו".
מה הפוסט שאת הכי מרוצה ממנו?
"הפוסט של 'עיריית תל אביב-יפו, כשרה?'. זה ממצה עבודה של הרבה זמן שניסיתי לעשות. מאחורי הקלעים אני יכולה לספר שחיפשתי תהליך של מיתוג מחדש, זה תהליך חשיבה מאוד ארוך במחלקה שלנו, בלי ספקים יקרים וחיצוניים כמו שמגזר ציבורי אוהב לעשות. האמנתי שהכוח והמוח שלנו נמצאים אצלנו. בטח שכשאנחנו מדברים עם אנשים ירושלמים אסלים. 'אנחנו חיים בתוך עמנו, אז אל תתפלצנו עלינו'. ככה אני מאמינה. הפוסט הזה היה רלוונטי לערב פסח, וכאישה חילונית – האם זה כיף לי או לא כיף שהעיר כשרה? זה לא רלוונטי לי. זו העיר. תמיד אמרתי שאנחנו לא צריכים להיות 'תל אביב2', אלא להיות מגניבים כמו שאנחנו, בצורה הירושלמית שלנו. החוכמה היא לדבר בשפה פשוטה, להיות פשוט ואקטואלי ולא להיות במגדל שן".
הפוסט הכי ויראלי ברשת, והרימייק
איפה הייתם פחות חזקים?
"זה לא סוד שאנחנו פחות חזקים בלהגיע לקהל חרדי, מהסיבה שחלקו לא מחובר לפלטפורמות האלה, אבל העירייה מגיעה אליהם בפלטפורמות אחרות".
"יש לנו פלטפורמה גם בערבית", היא מציינת, "דף פייסבוק בשפה הערבית, זה מהפכני ופייסבוק העולמי לקחה את זה קייס-סטאדי. חשוב לנו שהעמוד הזה יהיה מעניין ופעיל ועם תוכן".
היית צריכה לאשר פוסטים עם הגורמים למעלה?
"לא, באופן גורף – לא. יש חופש פעולה. אין אישור פורמלי של כתיבת פוסט. אבל כל אחד שאנחנו כותבים זה תמיד אחרי תהליך של חשיבה ארוכה, שמאחוריה יש ישיבות, פגישות, וואטסאפים, מיילים. אני לא עובדת לבד. זו ממש חוכמת המונים".
"לא היה מקרה שקיבלתי 'ברקס'. בירושלים החוכמה היא להתנהל בחוכמה, צריך לחשוב פעמיים, אבל זה מייצר מצוינות בתוכן וזה מזקק מסר בצורה חדה יותר. בסך הכל אנחנו ירושלמים שחיים את המרחב הירושלמי, לא היינו עושים משהו שלא תואם את הלך רוח".
"אני עוזבת בצער את התפקיד, זה הבייבי שלי", מסכמת סלע, "שלוש שנים זה מה שאני עושה. הולכת לישון עם ההודעות של התושבים ומסמנת לי לבוקר מה לעשות. נתנו לי חופש פעולה מתוך הבנה שבניו מדיה יודעים מה הם עושים. הדברים שהצלחנו לעשות בשלוש שנים הם מדהימים. תזכרו מה אני אומרת – עוד 10 שנים מהיום זו תהיה 'ירושלים עיר של אהבה'. וזה יצליח – 'ירושלים זו עיר של אהבה'".
דף הפייסבוק של ראש העיר משה ליאון בשפה הערבית
