ט"ו בשבט 2020: לראשונה יתקיימו ברחבי הארץ עשרות אירועי מַלִידָה – החגיגה המסורתית של יוצאי הודו בישראל. קהילת 'בני ישראל', שהעולים הראשונים שלה הגיעו מהודו לישראל לפני 71 שנה, תקיים חגיגות במספר מוקדים – האירוע המרכזי ייערך במוזיאון ארצות המקרא בירושלים.
אחרי שיוצאי מרוקו הטמיעו את המימונה, עולי כורדיסטן את הסהרנה והעדה האתיופית את חג הסיגד בלוח השנה העברי – כעת קבוצה "הדור החדש – יוצאי יהדות הודו בישראל" פועלת להכרה רשמית בחגיגת המלידה בט"ו בשבט כחלק מפולקלור החגים הישראלי.
הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של "כל העיר עדכונים בזמן אמת10"
"כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם
תושבי ירושלים – יש לכם תלונה דחופה או משהו שחשוב לטפל בו? פנו למייל האדום של "כל העיר"[email protected]
"אי אפשר לדבר על מלידה בלי לדבר על הסביונים שפורחים כעת בכל הארץ", מתארת בחן ובשמחה בשיחה עם "כל העיר" אילנה שזור, אמנית וסופרת, מחברת הספר "אמא הודו, אבא ישראל", ומבין יוזמי האירועים ברחבי הארץ. "עם ישראל יאמץ את הטקס הזה שמביא איתו ברכה, תקווה, שפע ומייחל לשלום כי זו בעצם מנחת שלום. המלידה בירושלים היא אחת מ-70 מלידות שיתקיימו בארץ – כאשר בירושלים זה האירוע המרכזי".
"מרגש מאוד שמאות אם לא אלפים ישראלים יתאגדו יחד בט"ו בשבט ויחגגו עשרות מלידות ברחבי הארץ", מציינת שזור.
אילנה שזור (צילום: מתוך פייסבוק)
איך נולדה היוזמה? שזור מספרת כי בחודשים האחרונים התגבשה קבוצה של בנות ובני הדור השני והשלישי של יוצאי הודו בישראל – "הדור החדש – יוצאי יהדות הודו בישראל", ומטרתה היא לקדם את ההכרה בסיפור העלייה של יהדות הודו, בהיסטוריה, במנהגים ובין השאר להוביל מהלך של שילוב סיפורה של הקהילה בתוכנית משרד החינוך בבתי הספר. בין חברי הקבוצה: הדסה פזרקר, יואל מלקר, אליעז דנדקר, גולן צריקר, מיקי אוסטין, עליזה קרילקר, שמרת לוי ושרונה גל.
"כשערכתי את הספר שלי הצעירים אמרו לי שהם רוצים שינוי", מסבירה שזור, "ובעצם להנכיח את הקהילה לכלל החברה הישראלית. אנחנו קהילה שמגיעה עם סובלנות מאוד גדולה, זה מודל שמגיע מהודו".
צפו: ההסבר המקיף – מה זה מלידה?
אז איך חוגגים את המלידה? משפחות, חברים וחברות מתאספים בבית או בטבע ועורכים סוג של פיקניק קהילתי מחבר. בצלחת גדולה ושטוחה שנקראת בשפת המהארטי – 'טאלה' עורמים את מאכל המלידה – סולת בלולה או אורז גרוס לצורת הר, כתזכורת למעמד הר סיני. מעל המלידה מניחים 5 סוגי פירות שונים, מכל טוב הארץ, עליהם מברכים ומברכות בורא פרי העץ ובורא פרי האדמה. מעליהם מניחים הדס או ורדים ריחניים, שמקבלים את ברכת 'בורא מיני בשמים'. במהלך הטקס מתבצעת תפילה שפונה בבקשה לברכה ולשפע אל אלוהים ואל אליהו הנביא – דמות משמעותית בקרב קהילת בני ישראל. טאלה המלידה מסמלת למעשה את קורבן המנחה שהיה נהוג לתת בבית המקדש.
טקס המלידה נערך לא רק בט"ו בשבט, אלא גם לפני אירועים מיוחדים – כמו למשל חתונה וחנוכת בית או בכל אירוע שבו המשפחה מבקשת ברכה ושפע. במקור יהודי הודו ערכו בגולה, ובהמשך גם בארץ, את תפילת המלידה בט"ו בשבט – ביום שבו לפי כל ההערכות ההיסטוריות הגיעו לחופי הודו היהודים הראשונים. אמהות ואבות הקהילה, בני ובנות שבט לוי נמלטו מהיוונים ששלטו בארץ בימי בית שני – כאמור הם הגיעו להודו בספינה בשנת 175 לפני הספירה, אותה ספינה נטרפה ועל פי האמונה הרווחת שבעה גברים ושבע נשים ניצלו – בפניהם, כך לפי האמונה, נגלה אליהו הנביא שהבטיח להם כי הם יחזרו לארץ ישראל. הקהילה התגוררה כ-2,200 שנים בערים ברחבי הודו, והתרכזו בעיקר בעיר הבירה מומבאיי עד ששבו לישראל.
טאלה מלידה (צילום: סיון אשטמקר יחזקאלי)
חשוב לציין כי אירועי המלידה נחגגו בגולה ובארץ ללא הפרדה מגדרית, אולם במסגרת הקצנה דתית שהשפיעה על עדות רבות, גם על חלק מיוצאי הודו היא לא פסחה. למעשה, ברוב בתי הכנסת בהודו לא התקיימה הפרדה מגדרית – גברים ונשים התפללו יחד, אך בארץ אימצו בשנים הראשונות מנהיגי הקהילה את ההפרדה המגדרית, שהובילה עם השנים להדרה של לא מעט מצעירי ומצעירות העדה מבתי הכנסת ומאירועי הקהילה.
אירועי המלידה ברחבי הארץ ייערכו במרכזים ובבתים פרטיים, אך חלקם ייערכו גם בבתי הכנסת – אלו מתוכננים להתקיים בהפרדה מגדרית. שזור מתייחסת לאירועים הבודדים שיתקיימו בהפרדה ואומרת: "אני יודעת שחביב על העיתונים בישראל לעסוק בזה, השבלונות של ההתעסקות בנושא הזה משעממות אותי. מבחינתי שכל אחד יעשה איך שמתאים לו", היא מדגישה. "אנחנו ממשיכים מסורת של בני ישראל – היו אנשים כמונו, מכילים וסובלניים שישבו יחד בבתי הכנסת, בלי הפרדה, והיו גם שמרניים שהתנהלו באופן של הפרדה. כל אחד עושה מה שמתאים לו".
אירוע המלידה המרכזי יתקיים ביום שני, 10.2.20, במוזיאון ארצות המקרא בירושלים החל מהשעה 18:30 ועד 22:00. האירוע המרכזי יתקיים בהשתתפות שגריר הודו בישראל סאנג'יב סינגלה, מייסדת ומנהלת מיזם הלו"ז העברי חלי טביבי ברקת. בין השאר הזמרת ליאורה יצחק צפויה להופיע ויתקיימו מעגלי שיח בנושאים שונים, ביניהם: "אליהו הנביא של בני ישראל מהודו", בהנחיית אילנה שזור; "חקר המידה במקורות יהודיים", בהנחיית מיכאל סטמקר בן ישראלי; "בין שורשים לצמיחה – הרהורים של הדור השלישי", בהנחיית דינה כתובים; "טיול בפרד"ס – על ברכות ועל הטבע במדרש ובאגדה", בהנחייתם של שלומי בוני ואופיר שמאי; "מעגל פיוט של בני ישראל מהודו", בהנחיית איילת קולט; "דמויות מעצי שורשים של בני ישראלים מהודו" בהנחיית צור ישראל ואליעז דנדקר.
האירוע בירושלים הינו ללא עלות ובהרשמה מראש.
