היי, אני רוצה שתכירו את הצלע השנייה שלי כאן בברה – איריני ברולי. איריני מגיעה כל הדרך מסטרה זגורה שבבולגריה, וכמה שאני שמחה לחלוק אתכם מעט ממה שיש לחברות שלנו להציע. אתם עלולים לגלות ואולי אף להיות מופתעים כמוני שלבולגריה וישראל המון מהמשותף.
- להורדת האפליקצייה של "כל העיר" באנדרואיד
- להורדת האפליקצייה של "כל העיר" באייפון
- מזל גדולה ביפן: כך מכינים טאמאגו-יאקי
אז קצת על איריני. היא בת 21, חצי בולגריה חצי יווניה (ישר עלו לכם תמונות של גבינות בראש? גם לי) איריני מנסה להמחיש לי שסטרה-זגורה זו עיר כמו ברה באיטליה, אם משווים בין מימדים של ברה למילאנו.
בזמן השנה האחרונה שלה בתיכון היא החליטה שהיא רוצה לראות עולם, וגם שהמשפחה הקרובה שלה דחפה אותה להירשם לאוניברסיטה כאן בפולנזו, עד שהתקבלה וסיימה עם כל הפרוצדורות. היא טיילה כמעט שנה באירלנד, בסקוטלנד ובמלטה, ולסיום המתוק היא הגיעה לברה שבאיטליה. להוריה יש מסעדה בסטרה-זגורה, במסעדה ניתן למצוא מאכלים שרובנו מכירים, כמו מוסקה שהם מגישים בשתי גרסאות, אחת בולגרית מסורתית והשניה יוונית בשם פפוצאקי. בנוסף, יש סלט יווני עם זיתי קלמטה, בניצה מתוקה (מעין בורקס מתוק עם המון סירופ), יש מרק יווני עם כבש ויוגורט בשם מגיריצה, סופלקי וכמובן אוזו והמון יין יווני וטוב.
איריני ברולי והבניצה (צילום: רות פון שטראוס)
מעבר להיותה השגרירה מספר אחת לאוכל בולגרי-יווני, איריני מאוד רוצה להתפתח מעבר למה שהיא היום. היא משתפת אותי שהמפגש הרב-תרבותי כאן הוא קודם כל דרך האוכל, וככל שהיא נחשפת ליותר ויותר אנשים זה רק מתסיס בה איזושהי סקרנות לצאת ולחקור כמה שיותר מקומות ברחבי הגלובוס – "בראש ובראשונה ישראל", כך היא אומרת.
אנחנו לא בדיוק זוכרות איך נוצר בינינו חיבור ומה הדבק שמחזיק אותנו, אבל שתינו מסכימות שכיף לתחזק את הקשר הזה, בעיקר דרך הבטן. בהתחלה היה לי ממש קשה עם האיפוק ספק ביישנות, בטח ובטח במעגל החברתי המצומצם שלי. יתרה מכך, בשנה שעברה רק חיפשתי ליצור לעצמי 'מיני ישראל' או מעין "העתק-הדבק" של החום העוטף, המוכר והטוב מהארץ מבלי לשים את הפוקוס על מעגלי חברה שונים ממה שהכרתי, עד שיום אחד התפוצצה לי הבועה ואף חוויתי משבר זהות קטן. משבר שעשה לי רק טוב, למדתי להניח לצורך הזה של 'ישראלים בכל מקום, יהדות בגולה' והתעסקות עם יח"צ שכזה מבלי לדעת למה כמה ולמה. אל תטעו – אני מאוהבת במדינה שלנו, אבל צריך לדעת לפעמים לשים את זה בצד ולהתמקד בבני אדם, בלי התעסקות במוצא בהכרח. ברגע שהפסקתי התגלו לי חברויות מדהימות, גיליתי שאת ה'חום הישראלי', שחשבתי שרק אנחנו יודעים לייצר, מסתבר שגם אחרים דוגלים בו.
נהיה לי כבד. אז בחזרה לאיריני – וכמו בכל יום כזה או אחר אנחנו נפגשות לאכול, שגרתי לחלוטין. אך הפעם איריני ממש נרגשת לקראתי, היא יודעת שהמפגש הוא לצורך כתבה ושהבישולים להיום צריכים להיות טיפ-טופ!
תוך כדי ריכולים ונישנושים מספרת לי איריני איפה היא מוצאת קווי דימיון בין בולגריה לישראל. היא ישר שולפת: "חיי המסיבות שלנו הם בדיוק אותו דבר, רק שאתם מעתיקים מלא שירים שלנו! אה כן, וגם אצלנו מפיות נזרקות תמיד במועדונים", היא מוסיפה, "יש אווירה של 'ביחד' כל הזמן ומשפחתיות. זה בא לידי ביטוי אפילו שאיתך אני מרגישה בנוח כשאת במטבח פשוט לפתוח לך את הסירים ולטעום הכל".
זה משהו שאני לדוגמא לא יכולה לעשות עם חברים אחרים שלי מכאן כי זה פשוט לא נהוג בתרבות שלהם ואף ייראה כחוצפה. שתינו תמיד אומרות "היידה" ו"הופה" ומנפנפות בידיים עם כל מילה. אה, וגם שתינו אוהבות לשתות אוזו בימי שישי במרפסת. לא פחות חשוב.
זוכרים שאני תמיד עושה השוואות בין הבית לכאן? ובכן, גם היא. הרי כל כמה שבועות איריני מכינה 'בניצה' שזהו מעין בורקס גדול במילוי גבינה, ואתם ואתן, גבירותיי ורבותיי תזכו להצצה נדירה למפגש מלא בלקטוז ובצק בסרטון המצורף.
בשלב זה איריני כבר צועקת לי "יאללה!" שהמאפה מוכן ושאמשיך לכתוב אחרי זה, אל תדאגו! הכנו לכם סרטון שינחה אתכם בדיוק איך להשמין בצורה הטובה ביותר, ואם לא היה לי מספיק לקטוז במאפה אז יש גם משקה יוגורט מרענן.
XXX מבולגריה, פינת ברה.
מתכון לבניצה
מצרכים:
לבצק :
בצק פילו הום-מייד
100 גרם קמח לבן מנופה (נפו את הקמח פעמיים, חובה!)
500 מ"ל מים בטמפ' חדר
2 קורט מלח
2 כפות חומץ
אופן ההכנה של הבצק:
מניחים על משטח את הקמח ועושים מעין גומחה באמצע, נוסיף לגומחה את המלח והחומץ, לאט לאט מוסיפים מעט מים תוך כדי לישה עד שהבצק נהיה רך וגמיש. אם צריך מוסיפים עוד קמח על מנת שלא יהיה דביק. לשים לפחות 20 דקות לפחות, שימו לב שאוויר אמור לצאת כמה שיותר מהבצק.
תכינו מעין סלמי מהבצק ותחלקו את הבצק לחתיכות כשכל כדור יהיה במרווח של 10 ס"מ כל אחד. במערוך רדדו כל כדור שיהיה דק – מתחו כל כדור ככל שניתן אך כדי שלא יקרעו , מספיק דק כדי שיהיה אפשר לקרוא עיתון מתחת לדוגמא. אפשר לשמן כל דף במקצת כדי שלא ידבקו אחד לשני.
או פשוט תקנו בצק פילו מוכן מראש ואז תמרחו שמן או חמאה מומסת בין כל שני דפים.
מצרכים למילוי:
3 ביצים בטמפרטורת חדר
400-300 גרם גבינה בולגרית או פטה
גביע יוגורט עם אחוז גבוה של שומן (לא חובה אבל זו המסורת)
2 כפות שטוחות של קמח
כפית של סודה לשתייה
*תחממו תנור 180 מעלות
אופן הכנה:
בקערה: ראשית נשים את הביצים, קמח, גבינה מפוררת, יוגורט כשמעליו שימו ישירות את הסודה כדי שמיד עם הערבוב הראשוני תהיה ריאקציה מהירה יותר של הסודה עצמה עם שאר המרכיבים. ודאו שאין גושים גדולים של הגבינה שבחרתם, פוררו אותה באמצעות הכף תוך כדי ערבוב.
שימו על משטח העבודה שני דפי פילו, מרחו על הראשון מביניהם שמן או חמאה ומיד הניחו מעליו דף פילו נוסף, השתמשו בשלוש כפות נכבדות מהמילוי ומרחו באופן שווה על מצע הפילו שלכם, גלגלו מבלי להפעיל יותר מידי לחץ, שיהיה מעין סלמי עגלגל ומקמו בתבנית עגולה ומשומנת שהכנתם מראש, התחילו מהדפנות וככה המשיכו עד שתגיעו למעגל הפנימי.
במידה ונשאר לכם מהמילוי תוכלו לפזר אותו מעל המאפה שלכם, במידה ולא, זה ממש בסדר, שימו במקום מילוי מעט חמאה שחלילה לא יחסר בבדיקות דם השגרתיות.
הכניסו לתנור לחצי שעה או עד שהמאפה מזהיב, כל תנור והאיכות שלו.
לאחר הוצאה מהתנור חכו לפחות 5 דקות לפני פריסה.
וזהו. מי ייתן ותהיו מספיק חזקים מנטלית כדי לא להכין את המאפה מידי שבוע, זה לא טוב לכולסטרול, אבל מעולה לחג השבועות.
בניצה, משקה יוגורט (צילום: איריני ברולי)
נשיקות, חיבוקים וצהלולים,
איריני ומזל
