המודעות לסביבה הולכת וגוברת, ויחד איתה גם עולה כמות האשפה שממוחזרת. על פי נתונים שהגיעו לידי "כל העיר", כ-78 אחוזים מתושבי העיר מודעים לחשיבות המיחזור. ולא מדובר רק על מודעות אלא גם על מעשים. מתאגיד המיחזור אל"ה (איסוף למען הסביבה), שאחראי על איסוף ומיחזור בקבוקים – נמסר כי "ירושלים נמצאת בגידול מתמיד במספר בקבוקי המשקה המשפחתיים שמועברים למיחזור. כך למשל, בשנת 2018 נאספו ברחבי ירושלים כ-734 טון בקבוקים משפחתיים וזאת לעומת כ-720 טון בשנת 2017. את הגידול הזה אנחנו רואים בכל שנה".
- 300,000 הפרחים החדשים בירושלים
- לראשונה: העירייה תפנה אשפה מהשכונות גם במוצ"ש
- עבודות הניקיון המסיביות בגשר המיתרים
- מצלמות החניה נוספות שהוצבו ברחבי ירושלים – הטבלה עם הרשימה המלאה
בירושלים, יש לציין, מוצבים 1,586 מיכלי מיחזוריות של תאגיד המיחזור אל"ה. המיכלים הללו מוצבים על ידי העירייה בשכונות השונות בהתאם לביקושים ולכמות האוכלוסייה. ל"כל העיר" נודע כי בירושלים מוצב מיכל מיחזורית אחד לכל 400 תושבים. עוד נמסר ל"כל העיר" כי בכל שנה ממחזר הירושלמי הממוצע כ-21 בקבוקי משקה משפחתיים.
- תושבי ירושלים – יש לכם תלונה דחופה או משהו שחשוב לטפל בו? פנו למייל האדום של "כל העיר"[email protected]
"תאגיד אל"ה נמצא בקשרי עבודה מצוינים עם עיריית ירושלים", נמסר מתאגיד המיחזור. "פיתוח העיר והרחבת היקפי המיחזור בירושלים הינם הודות לשיתוף פעולה ועבודה יומיומית שוטפת. בהתאם לבקשת העירייה יוצבו בירושלים מתקני מיחזור בקבוקים נוספים בעתיד הקרוב".
המודעות למיחזור, חשוב לציין, היא תופעה כלל עולמית שאמנם הגיע לישראל ולירושלים מאוחר, אך היא צוברת תאוצה. באופן כללי בעשורים האחרונים החלה לחלחל המודעות לבעיית איכות הסביבה והפסולות הביתיות שמיוצרת. כתוצאה מבעיה זו, הוחלט לטפל בפסולת והתקבלה החלטה על הפרדת הפסולת, על מנת לטפל בכל סוג פסולת בנפרד. התוצאה שהפסולת שאנו מייצרים ומשליכים לאשפה מנוצלת למטרות חיוביות, זאת במקום להוות גורם העלול לפגוע בסביבה.
בין הפעולות שננקטו במליניום הנוכחי היתה גם הקמת תאגיד המיחזור אל"ה (בשנת 2001). מטרת התאגיד, שפועל ללא מטרת רווח, הינה לקדם את מיחזור מיכלי המשקה במדינת ישראל ולספק שירותים ליצרנים וליבואנים על מנת לסייע להם לקיים את החובות החלות עליהם במסגרת חוק הפיקדון. חשיבות ההסברה בארץ חשובה מאוד, לכן תאגיד המיחזור אל"ה פועל כל השנה בהסברה במוסדות חינוך ובאמצעי התקשורת להגדלת שיעור הממחזרים.
יצוין כי ברמה הארצית נאספים כ-2.5 מיליון מיכלי משקה החייבים בפיקדון מדי יום על ידי תאגיד המיחזור. האיסוף מתבצע באמצעות משאיות הפרוסות בכל רחבי הארץ. המיכלים מועברים לאחד משני מרכזי העיבוד של התאגיד ועוברים תהליך הכנה לקראת העברתם למפעלי המיחזור (פלסטיק, זכוכית, ברזל ואלומיניום) כחומר גלם לתעשייה.
מהמשרד להגנת הסביבה נמסר ל"כל העיר" כי "אחוז המיחזור בירושלים גבוה ביחס לערים הגדולות בישראל. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, אשר מבוססים על הדיווח השנתי של הרשויות המקומיות, בשנת 2017 נאספו בירושלים כ-475,000 טון אשפה – כ-40.1 אחוז מכלל הפסולת בירושלים הועברה למיחזור (כ-190,000 טון)".
מנתוני הלמ"ס, הנכונים לשנת 2014, מספר הממחזרים מקרב תושבי ירושלים עמד על 48 אחוזים – אך במגזר היהודי עלה מספר הממחזרים לכ-72 אחוזים. מאז, כפי שנמסר מתאגיד אל"ה, עלה מספר הממחזרים בקרב האוכלוסייה היהודית בירושלים לכ-78 אחוזים. עוד עלה מנתוני הלמ"ס – כי כ-84 אחוזים מתושבי העיר היהודים ציינו כי באזור מגוריהם קיים מתקן למיחזור בקבוקי פלסטיק (57 אחוזים בקרב כלל תושבי העיר).
יש לציין כי בעוד המודעות למיחזור בקבוקי פלסטיק גבוה, באשר למיחזור נייר וקרטון נדמה כי ישנה עוד הרבה עבודה. על פי נתוני הלמ"ס רק כשליש מתושבי ירושלים מעבירים למיחזור נייר וקרטון. בנוסף, רק 42 אחוזים מתושבי העיר דיווחו כי בסמוך לאזור מגוריהם ישנה מכולה לאיסוף נייר וקרטון.
גם בתחום מיחזור בקבוקי הפלסטיק הקטנים ישנה עוד עבודה רבה. רק 45 אחוזים מתושבי העיר היהודים דיווחו כי הם מחזירים בקבוקי זכוכית, פחיות ובקבוקי פלסטיק קטנים תמורת פיקדון (30 אחוז בקרב כלל האוכלוסיה בעיר).
