לפני כחודש וחצי, שהחלו הדיבורים והדיונים על החזרת ליגת העל לפעילות עם בידוד של השחקנים וללא אוהדים ביציעים, רצינו להאמין כולנו שככל שהימים יחלפו וככל שעוד ועוד מגבלות של הקורונה יוסרו, יתאפשר לאוהדים לחזור לאולמות וליהנות מהמאני טיים של העונה.
אלא שנגיף הקורונה, שבאמצע מאי נראה כי הוא נחלש, ממש לא מתכוון להיעלם מחיינו. העלייה בתחלואה והמגבלות החדשות (ישנות) שהוטלו השבוע על ידי הממשלה הופכים את חלומות האוהדים ביציעים לרחוקים על בלתי מציאותיים.
הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של "כל העיר עדכונים בזמן אמת 17"
"כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם
תושבי ירושלים – יש לכם תלונה דחופה או משהו שחשוב לטפל בו? פנו למייל האדום של "כל העיר"[email protected]
מבחינת הפועל ההפסד הוא כפול – ראשית, נוכחות של הצבא האדום בפיינל פור ובמשחקי ההכרעה היתה תורמת רבות לקבוצה. ובהמשך, ואולי משמעותי עוד יותר, במצב הקיים סיום עונת ליגת האלופות שתוכננה לתחילת חודש ספטמבר נראית כרגע לא הכי ריאלית. שלא לדבר על כך שככל הנראה גם את העונה הישראלית הבאה נאלץ לפתוח בחודש אוקטובר עם אותן מגבלות (אם בכלל).
עד אז יש עוד זמן, ולהפועל יש אתגר עצום לסיים את העונה הנוכחית בהצלחה, ואם לשפוט על פי יום שני האחרון, זה לא הולך להיות פשוט בכלל. ההפסד למכבי תל אביב ביד אליהו השבוע הבליט עד כמה המהלומה שספגה הפועל עם עזיבתם של ג'ייקובן בראון וטיישון תומאס, היא משמעותית. בעיקר של תומאס.
למשחק מול מכבי, חשוב להדגיש, לא היתה משמעות מבחינת המיקום (עם יתרון של שני משחקים המקום הראשון היה די בטוח של הצהובים), אלא יותר בשביל למידה והצהרת כוונת. משחקי המיקום (ולמען האמת גם משחקי הפלייאוף שיגיעו לאחר מכן) ישמשו את עודד קטש להחזיר את השחקנים לעניינים, לתרגל את תוכניות המשחק השונות ולשלב את השחקנים החדשים.
רמי מנדל (צילום: פרטי)
בשני המשחקים הראשונים הפועל הצליחה לסיים את התרגול עם ניצחונות, וזאת למרות היעדרותו של ג'רמי פארגו (שהצטרף מאוחר והיה בבידוד). הפועל היתה קצת חלודה, אבל שטף המשחק, הביצוע הנכון של התרגילים והדקות שקיבל עמנואל טרי נתנו זיק תקווה שחסרונו של טיישון תומאס לא יורגש. אבל אז הגיע המשחק נגד מכבי, קבוצה עמוקה וחזקה יותר, והבהיר לכולם – הפועל בלי טיישון תומאס פחות טובה משמעותית.
החגיגה של הגבוהים של מכבי, בעיקר של אמארה סטודמאייר, מול הגבוהים הרכים של הפועל הדגישה את היתרונות הפיזיים שתומאס סיפק לאדומים. לא בכדי אני מתמקד בתומאס. נכון, גם ג'ייקובן חסר מאוד, אבל לנעליים שלו נכנס כוכב על בדמותו של פארגו ואני בטוח שהוא עוד יספק את הסחורה, אבל מבחינת הגבוהים – עמנואל טרי, למרות הכישרון והאתלטיות, לא יוכל למלא את מקומו של תומאס. במשחק מול מכבי היה ברור כמה להפועל חסר סייז, וכך הצליח אמארה קשישה להתעלל בטרי באופן חופשי בלי להתאמץ יותר מדי (ויעידו על כך 17 נקודות ו-12 ריבאונדים).
הפועל, יש לומר, לא הפסידה את המשחק רק בגלל משחק הפנים (אם כי זו עשויה להיות נקודת תורפה רצינית בגמר סל כאשר למכבי יהיה עוד כוח בדמות אות'לו האנטר שצפוי לחזור מהפציעה בימים הקרובים). בעיה נוספת היתה מחצית שנייה איומה של ג'יימס פלדין ותמיר בלאט שלא קלעו ולו נקודה אחת. גם האחוזים מחוץ לקשת היו איומים.
להפועל יש כעת זמן לנסות ולעשות את ההתאמות הנדרשות. מהמשחק מול מכבי אפשר לצאת אופטימיים ולהבין שעם יכולת טובה של פלדין (שעדיין לא הסיר את החלודה), אחוזים טובים ל-3 נקודות וכניסה משמעותית של פארגו לעניינים בהחלט יהיה לאדומים מה למכור כשהכסף יהיה מונח על השולחן.
