דעה | קונים כחול-לבן? הישראלים של הפועל בולטים מאז החזרה מהפגרה

אני מעונין להכות על חטא. במשך שנים התעקשתי שהטענה של רבים לפיה כיף יותר להביט בשחקנים ישראלים משחקים בליגת הכדורסל המקומית מאשר בזרים היא קשקוש, וכהוכחה סיפרתי לעצמי וסביבתי שלמרות שגדלתי על הכדורסל של שנות ה-90, שבו שיחקו בכל קבוצה 2 זרים בלבד – נוריס קולמן הוא עדיין השחקן שהכי התחברתי אליו בהיסטוריה של הכדורסל בארץ. הנימוק של אלה שטענו אחרת ממני היה שקל יותר להזדהות עם כדורסלן ישראלי שנולד בחדרה מאשר באלבאמה, ואני הייתי משוכנע שזה לא נכון כי עובדה – נוריס הנשממי הוא יליד ג'קסונוויל פלורידה.

 הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של "כל העיר עדכונים בזמן אמת3"

 "כל העיר" ירושלים בפייסבוק 

 "כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם

 תושבי ירושלים – יש לכם תלונה דחופה או משהו שחשוב לטפל בו? פנו למייל האדום של "כל העיר"[email protected]

ובכן, טעיתי חלקית. קולמן היה ונותר הכדורסלן הכי מרגש ואלגנטי שראיתי בלייב, זה לא ישתנה כנראה לעולם, אבל לגבי הקטע הזה שישראלים מרגשים יותר מזרים – אני מתחיל להרגיש את זה. משהו בלראות את הישראלים של הפועל משחקים טוב והרבה מסב לי נחת, כשבעיקר מדובר בבר טימור ועידן זלמנסון, שמרגישים לי בעלי אופי מובהק יותר כפרסונות מאשר תמיר בלאט ונמרוד לוי החלביים. אני מדמיין שכשיושבים לבירה עם הרביעייה הזו – טימור וזלמנסון מריצים דחקות, השני עשוי אפילו להבעיר נוד בשביל הכיף, בזמן שבלאט ולוי תקועים בנייד רוב הזמן.

המקרה של טימור הוא אולי הכי מרגש, כי האיש כמו נורה מתוך תותח בעידן הפוסט קורונה ומציג יכולת שיא ומדדי פלוס-מינוס מעולים. טימור חודר הרבה יותר מאשר בשנתיים האחרונות, בהן הוא התמקד בזריקות ל-3 למרות אחוזים שלא הצדיקו את זה, וזה בולט מאוד על רקע חוסר יכולת החדירה של בלאט. בנוסף, בר-טי פיתח מסירת הרמה ייחודית להאלי-הופ (חנך אותה בניצחון הבית על מכבי לפני פגרת הקורונה כשהרים לתומאס במחצית השנייה) תוך כדי חדירה, ולאו דווקא אחרי פיק אנד רול. ככה נולד הדאנק של טרי על דני אבדיה בהפסד החוץ למכבי שמבחינתי צריך להפוך לפוסטר אמיתי מנייר ולהימכר ב-29.90 בארנה.

עופר מתן (צילום: פרטי)

כשמסתכלים על הסגל הישראלי של הפועל במבט קדימה, אין לי ספק שזלמנסון צריך להישאר וכך גם בלאט (בכפוף לאישורה של אלבה ברלין, אם אכן הוא יחתום שם ל-3 שנים ויושאל בראשונה כפי שטוענים). לגבי טימור- זו שאלה שתלויה בעיקר בקטש. אם גם היכולת הנוכחית של טימור לא מרשימה אותו ולא תגרום לו לתת לו יותר דקות – אין לבר-טי מה לחפש בהפועל. אבל אם קטש יתעשת רגע ויבין שטימור מחזיק בניסיון שאין להרבה ישראלים, שהוא חודר טוב יותר מרובם, ממעט לטעות ושכלל את יכולת המסירה, ובעקבות זה יחליט לשדרג את מעמדו ברוטציה – כדאי לטימור להישאר ולהפועל להשאיר אותו. לגבי לוי, אמרתי נואש. הייתי מגדולי המאמינים בו בתור רומנטיקן שנמשך לשחקנים בעלי מוטיבציה לא ממומשת מתוך האמונה שאוטוטו היא תתפרץ, והתייאשתי (איציק אוחנון ואורי יצחקי מוסרים ד"ש). לא סביר שלשחקן בעמדות 4-3 שמתיימר להיות פקטור בכדורסל המודרני תהיה קליעה כזו בינונית וכל כך הרבה החטאות מתחת לסל. אין לו מוב דומיננטי, מהלך שאליו הוא חותר, וזה בעיה (בניגוד לזלמנסון, שיודע בדיוק מה הוא רוצה להשיג בהתקפה).

את מי הפועל צריכה לנסות ולצרף? עוז בלייזר. כבר כמה שנים ששמו מוזכר כאופציה למשבצת הפורוורד הישראלי אחרי אליהו, ומאחר ותומר גינת המצוין חדל מלהיות רלוונטי אחרי שחתם בליגה הצרפתית (פספוס ענק של הנהלת הפועל) – בלייזר הוא השחקן עבורנו. האיש שיפר בשנים האחרונות את יכולת החדירה וריבאונד ההתקפה, ואפילו הוסיף מהלכי אפ אנד אנדר אלגנטיים. כל הכוכבים במקום כדי שהוא יחתום בהפועל, ייתן עונה חושך וייזכר שבעצם יש לו קשיים מנטליים בכל הקשור ללחץ.