דעה | תוכנית הרכבל לכותל תשנה לנצח את הנוף הנשקף אל העיר העתיקה

"ירושלים של מעלה".

השעה 2:00 בלילה, ולצדי הכביש – מהר הרצל לכיוון שכונת הנחלאות במרכז העיר ירושלים – צועדים שני סטודנטים מהאוניברסיטה העברית. הדרך ארוכה, אין תחבורה ציבורית בשעות כאלו. להזמין מונית? זה היה הרבה מעבר לתקציב של תפרנים כמונו .לפתע עוצרת לידנו ניידת משטרה. "מה אתם עושים כאן בשעה כה מאוחרת", שואל השוטר. "למדנו למבחן אצל חברים ועכשיו חוזרים ברגל למרכז העיר", שיקרתי. הלב החסיר פעימה, "עלו עלינו", אני לוחש לחברי נרי, "תנסה להיפטר מיד מהתיק שלך". בתיק הצד של נרי היו מכלי צבע – ההוכחה המרשיעה לפשע שביצענו שעה קלה לפני שעצרה הניידת. בעזרת הצבע השחתנו לפחות חמישה שלטים גדולים של קבלני בניין שהציעו דירות במגדלים שייבנו על המגרשים ברמת בית הכרם, וכך ישנו לחלוטין את אופייה של השכונה הוותיקה והצנועה. גרמנו לקבלנים תאבי הבצע נזק של אלפי שקלים, ובתמימותנו האמנו אז שכך נעצור את הבנייה המסיבית בשכונה.

השוטר אמר "תעלו לניידת, אתן לכם טרמפ למרכז העיר". נכנסנו לניידת עם התיק המרשיע, "חבל לזרוק, נשאר עוד קצת צבע במכלים, עוד נזדקק לו בעתיד", אמר נרי, וכך השוטר הפסיד את הסיכוי לצל"ש. לתפוס על חם את חברי מחתרת הסביבתית הראשונה בישראל.

הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של "כל העיר עדכונים בזמן אמת7"

 "כל העיר" ירושלים בפייסבוק 

 "כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם

 תושבי ירושלים – יש לכם תלונה דחופה או משהו שחשוב לטפל בו? פנו למייל האדום של "כל העיר"[email protected]

מנחם (מוקי) הדר (צילום: פרטי)

השנה היתה 1968 כשנה אחרי מלחמת ששת הימים. ירושלים שאוחדה לה יחדיו עמדה בפני תפנית מסוכנת. ההתלהבות מהאיחוד גרמה לטדי קולק, ראש העיר המיתולוגי, ממשלה שיכורה מהניצחון, קבלנים ומיליונרים יהודים מרחבי העולם לשאוף להנציח על הקרקע את האיחוד הפורמאלי. הם חלמו על בנייה מסיבית וגרנדיוזיות לגובה, בעיקר באגן סביב העיר העתיקה. קומץ של סטודנטים בהשראת הסופר יהודה האזרחי, פטריוט ירושלמי, התארגנו לפעולות מחאה כדי לעצור את טירוף הבנייה והפיכתה של ירושלים למנהטן. החבורה נעזרה רבות בחפרפרת במשרדי מהנדס העיר ירושלים. האדריכלים מייק טרנר ודויד טרנר, שהתנגדו לתוכניות המגלומניות ולכן הדליפו לנו את הפרטים, ואנחנו ארגנו הפגנות במקומות המיועדים לפורענות. קיבלנו גם סיוע חשוב מבניה בן נון, כתב הערוץ הראשון (100 אחוזי רייטינג), שפרסם ב"מבט" כל אירוע מחאה והפגנה שיזמנו. כך תנועת המחאה הקטנטנה הצליחה ליצור מודעות לקטסטרופה המתוכנת בירושלים ולפעול לשינוי בדעת הקהל.

דוגמא להצלחה כזו היתה במבצע שתילת עצים במגרש בפאתי הר הצופים. במגרש גדול זה תכננה רשת המלונאות הבינלאומית "הייט" לבנות מלון שיתנשא לגובה של 30 קומות לפחות, כך שמכל חלון בחדרו יראה התייר את הר הבית וכיפת הזהב. בישראל כל כך שמחו שרשת מלונות מפורסמת מוכנה לבנות בירושלים, ולכן ונתנו לה יד חופשית בתכנון המלון המפלצתי. ההפגנה והתמונות בטלוויזיה של ילדי הגן שגייסנו לעזרה, השותלים עצים במגרש המיועד למלון, עשו את שלהן. התוכנית לבנייה בוטלה ובמקומה הוקם מלון הייט בצורה מדורגת והשתלב בנוף. והיום, ספק אם תבחינו בו כלל במבט לעבר החלק הצפוני של האגן הקדוש. והיו עוד הצלחות, כמו ביטול התוכניות לתוספת מגדלים גבוהים באתר שבו נמצא היום גן הפעמון.

ההיסטריה לבנות גדול יותר, גבוה יותר, תוך התעלמות מאילוצי הנוף הייחודי באגן העיר העתיקה, נבלמה ב-50 השנים שעברו. במחלקת מהנדס העיר שבירושלים למדו שצריך לתכנן באגן הקדוש בצניעות, בזהירות ובעדינות, כדי לא לפגוע בערכי הנוף הקיימים. בחומה שבנה סולימן המפואר, בכנסיות החשובות ובמסגדים שנבנו במשך מאות שנים, אבל אז הגיע ניר ברקת, ראש העיר לשעבר, והחליט שגם הוא יטביע את חותמו על אגן העיר העתיקה. הוא דחף לבניית רכבל ענקי, שבו ינועו הלוך ושוב בקרוניות שקופות תיירים מאזור תחנת מתחם הרכבת במערב העיר, מעל גיא בן הינום, מעל הר ציון עד חפירות עיר דוד ומשם לכותל המערבי. בהמשך מתוכנן הרכבל להגיע מזרחה מעל הכפר סילוואן ועד להר הזיתים. הרכבל המודרני יחייב בניית עמודי ברזל ענקיים שישנו לנצח את הנוף הנשקף מכל כיוון אל העיר העתיקה. זה יהיה אלמנט ויזואלי חריג שיאפיל על החומה שסביב העיר העתיקה – שהרכבל יעבור במרחק של 20 מטרים ממנה.

עוד מימי המנדט, החוק מחייב לבנות בירושלים רק מאבן. איך מעזה עיריית ירושלים להכניס פתאום אלמנטים של ברזל, פלסטיק וכבלי פלדה, שמתאימים לאזורי הסקי באלפים השווייצרים, לעיר הבנויה כולה מאבן – שאין ספור פסוקים ושירים מהללים את יופייה? נעמי שמר מחברת השיר "ירושלים של זהב" בטח כבר מתהפכת בקברה.

מתכנני הרכבל מנסים לתרץ את התוכנית בצורך להקל על בעיות התחבורה באזור הכותל ובשער האשפות, בו אין די חניה לאוטובוסים שמביאים את התיירים. זו טענה מפוקפקת כי ניתן למצוא גם פתרונות פונקציונלים, והרבה פחות רדיקלים, לבעיות התחבורה. כנראה שיש סיבה אחרת הרבה יותר חזקה ופוליטית, שלמענה שווה להקריב את יופייה של העיר, זו הטענה שצריך להבהיר לעולם – שירושלים שייכת רק ליהודים. בראיון למייקל קימלמן, מבקר האדריכלות המוערך של ה"ניו יורק טיימס", מודה ברקת שהרכבל הוא פרויקט ציוני, שנועד להביא את המבקרים לעיר דוד ש"היא ההוכחה האולטימטיבית לחזקתנו על הארץ". במאמר ביקורת נוקב נגד הרכבל שפרסם לאחרונה בניו יורק, קובע קימלמן כי "מטרת הפרויקט היא להעלים את אופייה האוניברסלי של העיר ולהשליט את הנרטיב היהודי של ירושלים".

הרכבל לכותל (הדמיה: הרשות לפיתוח ירושלים)

אין ספק שמי שישתמש ברכבל ויגיע בתוך דקות לכותל יפסיד את החוויה של שוטטות בסמטאות ובשווקים הציוריים – לא יטעם בייגלה עם שומשום או כנאפה מתוקה; לא יפגוש בצליינים, בכמרים ובנזירים – כל אחד ותלבושתו האופיינית; לא יראה את הכפריות הערביות המוכרות את תוצרתן על הרצפה; ולא יראה ערבים לבושים בכאפיה לראשם, בדרך לתפילה במסגד אל אקצה או חרדים לבושים בשטריימלים בדרכם לתפילה בכותל; הוא לא ייהנה מריחות התבלינים בשוק ולא מריח הקטורת שבכנסיות, וגם לא מצלילי הפעמונים שמתערבבים בצליל המואזין.

ספק אם התייר אשר כל העושר החוויתי הזה ייגזל ממנו, כי ניר ברקת, ח"כ מטעם הליכוד ,המצהיר שיהיה ראש הממשלה אחרי בנימין נתניהו, מעדיף להביא תיירים לכותל ולעיר דוד ולהחזירם ברכבל. תייר כזה לא ימליץ לחבריו לבוא לבקר בירושלים, רק כדי שישמשו עדים ל"הוכחה אולטימטיבית לחזקת היהודים על הארץ".

הרכבל לכותל (הדמיה: עמק שווה)

גופי שימור רבים בישראל מתנגדים לרכבל. האדריכל דוד קרוינקר, בכיר ההיסטוריונים של האדריכלות הירושלמית אמר "מעולם לא נתקלתי בתוכנית עם כל כך הרבה עזות מצח ופוטנציאל קטלני כמו התוכנית הזו". אליהם הצטרפו לאחרונה 35 מבכירי האדריכלים וההיסטוריונים של אדריכלות בעולם שהביעו התנגדות חריפה למיזם אבל הוועדה לתשתיות לאומיות אישרה את התוכנית ביוני 2019, והממשלה הקציבה 200 מיליון שקלים להקמת הרכבל. המאבק לבטל את התוכנית המגונה לא יהיה פשוט.

אם הסטודנטים, שמתגוררים ולומדים בירושלים היום, לא יתגייסו למאבק בכל הכוח, אחפש את נרי (שמעתי שהוא גר בקיבוץ עין גדי) נמצא את מכלי הצבע ששמר מאז, בתקווה שהצבע לא התייבש, ונרסס שוב סיסמאות על עמודי הברזל של המיזם ששמו באירוניה "ירושלים של מעלה".

מנחם (מוקי) הדר, תושב ירושלים, שימש במשך כ-40 כתב ועורך בכיר בחדשות ערוץ 1 ברשות השידור.

• תוכנית הרכבל אושרה גם בקבינט הדיור  
• למרות עשרות ההתנגדויות – תוכנית הרכבל אושרה
• המאבק נגד תוכנית הרכבל לעיר העתיקה עולה הילוך
• העדה הקראית נאבקת נגד מעבר התוואי מעל בית העלמין
• עוד צעד בדרך להקמת הרכבל לעיר העתיקה – אושרו 200 מיליון שקלים