(צילום: מיכל פישמן רואה)
(צילום: מיכל פישמן רואה)

אמא ירושלמית – הטור של מיכל | זה הזמן לבחור חבר חדש למשפחה

תפתיעו את הילדים בחבר חדש למשפחה - אני יכולה להבטיח לכם שכולם יישאבו לתוך האהבה הזאת - זה יהיה כיף מופלא

פורסם בתאריך: 18.11.18 10:04

אחרי השקט של אחרי הבחירות (מיום שלישי בלילה לא התקשרו או סימסו אלי מאף מחנה), חשבתי על מה לכתוב השבוע. הדבר היחיד שיכולתי לחשוב עליו הוא 'נאמנות'. מבחן המציאות מתחיל עכשיו, האם באמת מי שנבחר יממש את כל הסיסמאות וההבטחות שלו?


רוצים להישאר מעודכנים אחר כל הידיעות החמות בירושלים?

הורידו את אפליקציית "כל העיר ירושלים" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כל העיר ירושלים" באייפון

 


הבטתי סביבי ועיניי נחתו על הכלבה שלנו. זאת שבכל יום רצה אלינו בשמחה, זאת שגם אם לא נתייחס אליה שעה, עדיין תנבח אלינו ותכשכש בזנב כשנביט בה. מצחיק שאני מוצאת את הבחירות מתקשרות לי לכלבה – אבל, היי, אם היא מסמנת נאמנות ואהבה – כלבה או לא כלבה, אני מפרגנת לה!

אז בואו נדבר רגע על הקונספט שלנו כהורים מול חיות מחמד. הם חמודים, פרוותיים, ובדרך כלל לא דורשים יותר מידי טיפול. בנוסף מטבעם, הקטנים האלו בקלות כובשים במשפחה את מקומם. אך מה עוד עומד מאחורי הבאתם?

זה מגיע כבקשה תמימה ופשוטה. הילד מבקש חיית מחמד. לכאורה בקשה לגטימית ואף חמודה. בדרך כלל כל הורה ינסה להעביר נושא, להשכיח, ולבטל את רוע הגזירה. אבל רובנו בסוף נמצא את עצמנו מחבקים איזה גור או גורה שגם יעשו את צרכיהם בכל הבית, וליד החלון שממנו ברחה ההבטחה של הילד, לדאוג לחיה לכל מחסורה. "איכס אמא נראה לך שאגע???".

אז איך זה בעצם עובד? הילד מבקש לאמץ חיה. כלב, חתול, תוכי, אוגר או ארנב. הוא מבטיח-מבטיח-מבטיח שהוא יטפל בה, ידאג לה, יוציא אותה, ובקיצור היא תהיה שלו ובאחריותו. ההורה יבהיר מיד שאין סיכוי שהוא מאמץ חיית מחמד, הוא מעדיף להביא לבית עוד ילד אמיתי במקום.

העניין הוא, שילדים שהחליטו משהו, לא יוותרו עד שישיגו. וכך הם מוציאים מההורים את טיפת הסבלנות האחרונה, ממש מלחמת התשה, העיקר שההורה יגיד כן.


(צילום: מיכל פישמן רואה)


מכאן והלאה זה מדרון חלקלק. בשבוע הראשון הילד יטפל בחיה במסירות אין קץ. בשבוע השני ישכח למלא את הקערה של המים, בשבוע השלישי ישכח למלא גם אוכל, בשבוע הרביעי לא יהיה לו כוח להוציא אותה, ואחרי חודש תמצאו את עצמכם מטפלים, בנוסף לכל המטלות הקבועות של בית, עבודה, ילדים, גם בחיית המחמד במשרה מלאה. ושלא תטעו, חיית ליטוף בכלוב דורשת גם טיפול (החלפת נסורת, מילוי אוכל ושתיה, תשומת לב) וגם שם במהירות מפתיעה, הילדים יגלו את יכולות האצלת הסמכות אל ההורים.

ולמרות כל זה, אנחנו נמשיך להתרכך ולהביא הביתה בעלי חיים, וטוב שכך. ממני אליכם, אל תוותרו, באמת תמשיכו! כי בסופו של יום זה לגמרי מתגמל. חשוב לעשות תיאום ציפיות עם הילדים על הטיפול בחבר החדש. ובכך להימנע מוויכוחים מיותרים. זה ילמד אותם אחריות וחמלה, בעל החיים ילמד אותם על נאמנות וחשיבות הדאגה לזולת. ואלו הם ערכים ששווים את כל שאר הכאב ראש, ואפילו יעניק להם מערכת חיסונית משופרת.


(צילום: מיכל פישמן רואה)


רק בבקשה, אל תביאו חיה ל"ניסיון". שמשו דוגמא טובה. אם מאמצים זה לנצח חלק מהמשפחה.

אז תתחילו להתרגל לרעיון, והפתיעו את ילדיכם בחבר (משפחה) חדש. כולכם תשאבו לאהבה הזאת, וזה יהיה כיף מופלא. ובעיקר תמצאו נאמנות חדשה 😉

ואם נחזור לפסקת הפתיחה: אולי לא כולם בחרו את ראש העיר החדש, אבל את החבר אפשר לבחור בקפידה, ולמצוא מי הכי יתאים למשפחה. ושתהיה לעיר שלנו, בהצלחה!

מיכל

מיכל פישמן-רואה (צילום: יולי שוורץ)

מיכל פישמן-רואה (צילום: יולי שוורץ)

תגיות:

אולי יעניין אותך גם

תגובות

🔔

עדכונים חמים מ"כל העיר"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר