הגן הלאומי הרודיון הוא אחד האתרים ההיסטוריים באזור ירושלים. מאז גילוי קבר הורדוס בשנת 2007, מתנהל במקום מפעל נרחב של חפירות, מחקר, שיחזור ושימור – ובשנים האחרונות ישנם גילויים חדשים, שהופכים את ההרודיון לאחד המקומות המרתקים של העולם היווני-רומי, שהשתמר היטב בתנאי המדבר.
ראשית – קצת פרטים: במרחק 15 ק"מ מדרום לירושלים נמצא ההרודיון, שהוא ארמון-מבצר וגם מצבת קבורה אדירה – עם נוף פנורמי מגובה כ-645 מטרים. בעשור האחרון, זהו לא עוד מקום בלב המדבר, אלא אתר מרכזי אתגרי ומעשיר לכל מבקר. המלך הורדוס החליט להפוך את הגבעה הנישאת ליד תקוע ובשטח למרגלותיו למונומנט אדיר להנצחת שמו וגדולתו.
הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של "כל העיר עדכונים בזמן אמת11"
"כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם
תושבי ירושלים – יש לכם תלונה דחופה או משהו שחשוב לטפל בו? פנו למייל האדום של "כל העיר"[email protected]
ההרודיון (צילום:ד"ר אדם אקרמן)
אדריכלי העבר עם אלפי פועלים עמלו משך למעלה מתריסר שנים להקים את האתר המורכב והקולוסלי, כזכר עולם להורדוס שישמר לדורות. המאמצים הכבירים הצליחו והמקום היה בימיו לנווה מדבר בזעיר אנפין, עם שפע מים שהובאו באמה מיוחדת (אקוודוקט), שנמשכה לאורך 6 ק"מ מבריכות שלמה. במקום הוקמה בריכה מלבנית (ששטחה 70X45 מטרים) מוקפת בשדרת עמודים וגני נוי וכוללת גם בתי מרחץ בסגנון רומי. כמו כן, באתר הוקם תיאטרון עם כ-350 מקומות ישיבה, נבנה ארמון ומבצר, מוקפים במעטפת כפולה מעוגלת דמוית צינור, עם שלושה מגדלי שמירה חצי עגולים ששולבו בחומה. מגדל רביעי, "המגדל המזרחי" העגול, נבנה פנימה למעטפת והתנשא לגובה 45 מטרים (כיום נותרו ממנו 16 מטרים) – כגובה בניין בן 15 קומות. בתחתית ההר נחפרו מאגרים ענקיים למי גשמים, ועל אחת ממדרונותיו היה יקב שייצר יין (נתגלו עשרות כדי ענק – דוליות – ששימשו להתססה ויישון היין). רצפות הטרקלינים ובתי המרחץ, רוצפו ברצפות צבעוניות מעוטרות בצורות גיאומטריות, שיובאו לארץ.
ההרודיון (צילום: אסף.צ' מתוך ויקיפדיה)
ההרודיון הוא סיפור דרמטי בזכות שתי דמויות: הראשון, כמובן, המלך הורדוס שנודע בשל מפעלי הבנייה הגדולים שלו ובבשל אכזריותו, והשני, מגלה קברו פרופ' אהוד נצר ז"ל, שהקדיש למעלה מ-30 שנה לחפירות באתר ההרודיון. נצר גילה את מתחם הקבר והמוזוליאום הפונים לכיוון ירושלים, שבנה המלך על גב ההר, זמן לא רב לפני מותו. נצר הכין את תערוכת הענק במוזיאון ישראל "הורדוס-מסעו האחרון של מלך יהודה". לדאבון לב כל מוקיריו, הוא מעד בשנת 2010 באתר ונפל מגובה רב על התיאטרון שחשף ונהרג. אהוד נצר שהיה גם אדריכל, בנוסף להיותו ארכיאולוג, הקדיש את כל זמנו ומאודו ללימוד הארכיטקטורה של הורדוס במצדה, יריחו, נמל קיסריה וכמובן מפעליו בירושלים כמו בית המקדש וארמונו (שהיה באזור הקישלה של ימינו ליד שער יפו). הוא הגיע למסקנה שהמלך, שנולד כ-2000 שנה לפניו ולא למד אדריכלות מעולם, היה מעורב אישית במלאכת הבנייה, בבחירת אתרי הבנייה, בתכנון האדריכלי ובבחירת חומרי הבנייה. הורדוס מלך 33 שנים (37 לפנה"ס עד 4 לפנה"ס), והחליט לקיים נדר שנדר, לאחר שגבר ליד תקוע על כוחותיו של המלך החשמונאי האחרון מתתיהו אנטיגנוס, להקים במקום ארמון יוצא דופן וכן את אחוזת קברו. בשל השנאה שרכש אליו רוב העם והמתיחות המתמדת בה היה נתון עם היהודים ומנהיגיהם בירושלים, החליט להקים לעצמו ארמון אלטרנטיבי מחוץ לבירה בה ירגיש מוגן, יחיה בפאר ויארח את אורחיו הנכבדים. החשוב שבהם היה מרכוס אגריפא, חתנו של הקיסר אוגוסטוס ומפקד צבא רומא, אותו אירח בהרודיון בשנת 15 לפנה"ס. לכבודו עוטר חדר האירוח המלכותי מעל התיאטרון, בציורי סטוקו נהדרים, המעידים שנעשו בידי אמנים שהגיעו מאיטליה.
ההרודיון (צילום: Eitan Ya'aran, מתוך ויקיפדיה)
ההרודיון בשל קרבתו לירושלים (באותם זמנים שעת רכיבה של סוס), והיותו על הגבול בין יהודה וארץ אדום (מקום מוצאו של אביו שגויר) ועל גבול מדבר יהודה – בואכה לארץ הנבטים (מקום מוצא אמו) – הפך להיות עבור הורדוס מרכז לניהול ממלכתו, במקום ירושלים. על מנת שארמונו ומבצרו יראו היטב מהרי ירושלים, הוא הקים אותם על ראש הגבעה. הורדוס, שהיה מגלומן ופרנואיד, הרגיש נוח בהרודיון כאשר שלושה גדודים של חיילים שכירים מאיטליה, יוון וצרפת הגנו עליו.
ההרודיון המשתרע על פני 250 דונם, מזה 150 דונם ההרודיון התחתון, היה למפעל הנדסי חסר תקדים. הורדוס הכין תחילה את אחוזת הקבר שלו בחלק התחתון של ההר. ברם, הוא שינה את מיקומה בערוב ימיו והחליט להיקבר על גב ההר, בצד הצפוני-מזרחי של ההרודיון הפונה לירושלים. גרם מדרגות איכותיות וטקסיות הונח מתחתית ההר שעבר סמוך לקבר, במקום הגרם הקודם. הגרם נמשך עד לכניסה לפרוזדור, שמעליו היתה מערכת קשתות גבוהה, מתחתיה נכנסו לפנים הארמון, דרך חדר קבלת אורחים מפואר מצופה בציורי קיר. מערך כניסה מלכותי זה, נחשף בחפירות בשנים 2015-2014. הורדוס החליט ליצור "הר מלאכותי" דמוי חרוט קטום, שנוצר תוך כיסוי המדרונות בכמויות אדירות של אבנים ואפר שנלקחו מגבעה סמוכה. כך נוצרה מעטפת לגבעה הטבעית, שהעניקה לו מראה דמוי קונוס – והבליטה את הקבר. המוזוליאום שהתנשא לגובה של 25 מטרים, בלט על רקע ההר, שהפך כולו למצבת ענק ושימש כתפאורה לקבר.
ההרודיון (צילום:ד"ר אדם אקרמן)
ברם, לא כך חשבו המורדים הקנאים, שמרדו ברומא בשנת 66 ולאחר נפילת ירושלים בשנת 70, חלקם ברח למצדה וחלקם הגיע להרודיון. בשנאתם הרבה כלפי הורדוס, שזכה לכינויים כמו "עבד כי ימלוך", "היהודי למחצה" ו"איש הדמים" (בעיקר לאחר שהרג את כל צאצאי בית החשמונאים) – הם שברו את המוזוליאום וניפצו את ארון הקבורה. במרוצת הדורות שרידים אלו התכסו במפולות אדמה וסחף, ולכן אהוד נצר ומשלחתו כה התקשו בחשיפת אתר הקבורה.
הפתעה נוספת למבקר בהרודיון, היא ההליכה במעבה ההר התת קרקעי, במאגרי המים של הורדוס ובמנהרות ההגנה שהקימו כאן המורדים. מניחים כי אלו נכנעו ללא קרב לרומאים, שהגיעו למקום בשנת 72, והשאירו באתר חיל מצב קטן. למערכת מנהרות אלו, נוספו מנהרות תקיפה רבות שהקימו מורדי בר כוכבא (בשנים 135-132) שהפכו את ההרודיון ל"מבצר גרילה". הם הקימו בה מפקדה צבאית ומרכז מנהלי – ואפשרי מאוד כי בר כוכבא שהה אישית באתר. המורדים החזיקו מעמד משך כשנה מול כוח רומאי גדול. מאות אבני הבליסטראות, אבני הדרדור, ראשי החיצים הרבים וסימני שרפה עזה, מעידים על הקרב הקשה שהיה במקום, עד לנפילתם ומנוסת חלק מהם למערות מפלט במדבר יהודה. ברחבי המבצר נתגלו ארבעה מפעלי התכה ליצירת נשק ולהטבעת מטבעות מחדש של תקופת המרד. לאחר דיכוי המרד, ההרודיון נזנח למאות שנים, עד שהגיעו הביזאנטים (שהיו במקום בין המאה ה-5 ל-9). הם הקימו בהרודיון התחתון שלוש כנסיות ומבנים לנזירים – וזאת תוך פרוק ושימוש משני של אבנים משישה מכלולי המבנים שהקים הורדוס בשטח באזור, שכללו ארמון מפואר לאורחיו, מבנים לפקידים שנהלו את המחוז, בית מרחץ ענק, מחסנים ואורוות לסוסים. בעת החדשה זוהה ההרודיון מחדש, רק בשנת 1836 על ידי החוקר האמריקאי אדוארד רובינסון, וחפירה ראשונה נערכה במקום בשנת 1850 בידי החוקר הצרפתי פליסיאן דה-סוסי.
ההרודיון (צילום:ד"ר אדם אקרמן)
איך מגיעים? כתבו בוויז פארק (גן לאומי) הרודיון.
פתוח: א'-ה', שבת (וחג) 16:00-8:00, שישי (וערבי חג) 15:00-8:00. 29-15 שקלים.
- אתרים נסתרים בירושלים: מערת ניקנור בגן הבוטני הוותיק בהר הצופים
- אתרים נסתרים בירושלים: "עיר הקברים" מתקופת המקרא
- אתרים נסתרים: השער הרומי מתחת לשער שכם
- אתרים נסתרים: ירושלים ממעוף הציפור ובתלת ממד – מודל העיר בכיכר ספרא
