בית"ר ירושלים

גם זמנו של הקפטן הגיע ואמנם מדובר בפרידה עם צביטה בלב, אבל היא תעשה טוב לשני הצדדים. אני רק מקווה שהיעד הבא שלו לא יהיה האדומים מתל אביב, כי את זה האוהדים יתקשו לקבל

אין לזה צורה: בבית"ר אין הכרת תודה, הפרידה מוורד מקוממת

המרחק בין בית"ר לברצלונה מעולם לא היה קצר כל כך. מה עם איזה משחק ידידות? צפו בסרטון של האחים קומאן

עזיבה אפשרית של ורד תהיה החלטה קשה, אך הכרחית. הוא כבר לא אותו השחקן ויש להיפרד ממנו בכבוד הראוי. במקומו יש למנות את אביאל זרגרי הצעיר לקפטן הבא שיוביל את בית"ר קדימה בשנים הבאות

במסגרת השיקום המקצועי שצריך לעשות אלי אוחנה, החזרת איתי שכטר לבית וגן חשובה. החלוץ הוותיק יכול להשיב את התשוקה החסרה ולהיות הגורם המחבר בין השחקנים לאוהדים

אם כבר עונה פיננסית, אז עדיף להנחית בעמדת המאמן את ההונגרי האגדי שמחזיק רקורד אימון בהונגריה. עניין נוסף: חוגג נשאר לבד במאבק מול "לה פמיליה" אחרי שגם התקשורת מתנערת 

בית"ר זקוקה לתהליך ארוך ולמחשבה אחרת, אחרי שנים בהן חוגג השקיע והקבוצה קרסה. זה הזמן לקחת צעד אחורה ולבנות את הכל בצורה בריאה תוך שילוב שחקנים ממחלקת הנוער בהנהגתו של אלי אוחנה

שחקן האגדי הוא הראשון שיהיה למטרה אצל אנשי התקשורת, האוהדים וכל מי שסביב הקבוצה. במעמדו – אין לו סיבה להיות בראש המערכת המקצועית ולספוג את האש כשיגיעו הכישלונות

בהפועל נישאים על גבי הרוח החדשה הנושבת בתוך המועדון וינסו לצמצם את הפערים מהיריבה העירונית הבכירה. מנגד, בבית"ר ירצו להוכיח לאדומים שהם עדיין הקבוצה הטובה בעיר ללא עוררין

החזרה של הפועל לליגת העל, הרצון של בית"ר לא לאבד את ההגמוניה, מחנות האוהדים הצבעוניים והרקע הפוליטי  – כל אלה מבטיחים לאוהדים שהדרבי בשנה הבאה יהיה לוהט כמו בימים ההם

הבעיות בבית"ר מצד אחד וההתנהלות הראויה של הפועל מצד שני, עשויות לצמצם פערים בטווח הקצר. בטווח הארוך – לבית"ר יש יתרון בולט במאבק על ההגמוניה

ימיה הגדולים של בית"ר כבר חלפו: אם משה חוגג לא ירכיב קבוצה יוצאת דופן בעונה הבאה, הוא יגלה שמחכה לו קבוצה אדומה עקשנית שמאוד רוצה להשיג ניצחון ראשון בדרבי אחרי שלושים שנה

חוגג ולה פמיליה טיפסו על עץ גבוה. נראה שקשה להוריד אותם ממנו. הארגון חשוב לבית"ר וחוגג חייב להבין זאת – אולי באמצעות שחקן העבר האגדי שעובד במועדון, יהיה אפשרי להרגיע את הרוחות

האוהדים המתונים צריכים להשמיע את קולם ולתמוך בצורה גלויה וברורה בבעלי הקבוצה. בסופו של דבר זה הקרב על בית"ר:  על התדמית, על היציעים – הקרב על עתיד המועדון

עידן ורד בחור נפלא, אין על כך עוררין, הוא אוהב את בית"ר וכואב את מצבה, על זה לאף אחד אין ספק, אך היכולת המקצועית הפושרת שנמצאת בירידה בשלוש השנים האחרונות, מסמנת את דרכו החוצה. זה כבר גדול עליו בכמה מידות. צריך לומר יפה תודה ושלום

בבית"ר אין כמעט שחקני בית ועידן ורד הוא אחד הבכירים האחרונים שעוד נותרו במועדון והסמל הגדול ביותר שיש לבית"ר כיום. נכון שהיכולת פחות מלהיבה, אבל יש דברים חשובים יותר מגול או בישול

אני מבין את ההתלבטויות הכלכליות של חוגג כיצד לנהוג בחלוץ המצטיין שלו שחוזהו עלול להיות בעונה הבאה גבוה מדי עבורו. הפתרון: בעלי בית"ר צריך לשבת עם עטר ולסכם איתו על חוזה חדש והגיוני

לפני שנים היה נהוג בכדורגל הישראלי להחתים שחקנים על חוזה בסיסי עליו הוסיפו פרמיות לפי הישגי הקבוצה. כך בעלי הבית והמנהלים דאגו למוטיבציה גבוהה אצל שחקני ההרכב וגם אצל השחקנים מקצה הספסל, שגם אם לא ראו הטבה מקצועית לפחות יכלו ליהנות מהישגי הכלל. עם השנים החוזים הפכו לאישיים יותר וכללו סעיפי פרמיות בפרמטרים הישגיים אישיים […]